סיפר הרב חיים טרנובסקי שליט"א (בשיעורי ליל שישי): סיפר לי חבר לפני כמה שנים, שהזדמן לו לפגוש את אחד מחבריו שלמד אתו יחד בישיבה לפני עשרים שנה, וסיפרו לו עליו שהוא מתמיד עצום ושהוא יודע חצי ש"ס בעיון…
התפלאתי – הוא מספר – האדם הזה מתמיד?! הלא לפני עשרים שנה כאשר למדנו יחד בישיבה הוא היה מתמיד לא גדול ובטלן לא קטן בכלל?…
הלך לברר ונודע לו שבאותם הימים בישיבה, אותו בחור ניגש לראש הישיבה בה הם למדו והיה כנה אתו ואמר – "די, אני לא מסוגל ללמוד – אני יוצא לעבוד!"
אמר לו רה"י – "מה קרה?"
ענה הבחור – "זהו, אני לא מסוגל, אני בקושי מצליח ללמוד"…
שאל רה"י (שהכיר בכנותו וביושרו וגם… בכוחותיו) – "הגד, כמה שעות ביום הנך כן מסוגל ללמוד, בשיא ההתאמצות?"
ענה הבחור: "בקושי בקושי – ארבע שעות!"
שואל אותו הרה"י – "וכמה שעות להערכתך לומד 'המתמיד' של הישיבה?"
עונה לו הבחור: "ארבע עשרה שעות ביום!"
אומר לו רה"י – "הרי כתוב באבות דרבי נתן, שטוב שעה אחת בצער ממאה שלא בצער! ממילא – אתה לומד ארבע מאות שעות ביום! אתה המתמיד של הישיבה (!)… ואתה רוצה לעזוב?!"
ענה לו הבחור: "מה, הרב צוחק עלי?"…
עונה לו רה"י: "ממש לא, אלו דברים אמיתיים".
ושוב אומר הבחור: "וכי הרב עושה ממני צחוק…" התווכחו והתווכחו עד שהציע רה"י ללכת לשאול את מרן רבי חיים קנייבסקי שליט"א!
הסכים הבחור להצעה. נסעו לבני ברק, ונכנסים להגר"ח.
פותח רה"י ואומר: "נמצא פה 'המתמיד' של הישיבה!"
"המתמיד של הישיבה?!" – מתפלא הגר"ח!
"קשה לו ללמוד" – אומר רה"י, "והרי כתוב… שטוב שעה אחת בצער ממאה שלא בצער – הבחור הזה אמר שהוא יכול ללמוד ארבע שעות ביום – אז ממילא הוא לומד ביום… ארבע מאות שעות (!), והוא רוצה ללכת לעבוד – המתמיד של הישיבה! מה הרב אומר?!"…
פונה הגר"ח לאותו בחור ואומר לו: "רה"י אומר שאתה המתמיד של הישיבה, אפשר לקבל ממך ברכה?!"…
הבחור נכנס להלם! בלית ברירה גמגם הבחור הנבוך: "ימלא ה' כל משאלות לבכם לטובה"… [והגר"ח השיב "וכן למר"…]
אחרי אותו המעשה אמר הבחור לעצמו: "אחרי כאלו בושות וכזו הפתעה… אנסה עוד פעם אחת… ומאז עלה ונתעלה ונהפך למתמיד עצום. 'קסם על שפתי מלך'…
(מתוך גיליון 'שיעורי ליל שישי לבני עליה')