מה הדין אם שכח לברך שהחיינו בקידוש? • האם אומרים 'ויכולו' בליל הסדר שחל להיות בשבת? • כיצד סדר הקידוש כשחל ליל הסדר במוצ"ש? • ומדוע טוב שמישהו אחר ימזוג הכוס לבעל הבית? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תע"ג סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, מוזגים לו כוס ראשון, ומקדש עליו, ומברך 'שהחיינו', ומוסיף המ"ב, שבכוס הראשון של ליל הסדר, מקיימים שתי מצוות, מצות קידוש, ומצות כוס ראשונה של ד' כוסות, וצריך לכוון על כך, ויש נוהגים לומר לפני הקידוש, 'הריני מוכן לקדש ולקיים מצות ד' כוסות', וצריך להיזהר שלא יאמרו את הנוסח לאחר הקידוש לפני שהוא שותה, כיוון שזה הפסק, שהרי בירך בורא פרי הגפן, וכעת אומר 'לשם יחוד'.
עוד אומר המ"ב, לפני ההגדה, יכוון או יאמר לצאת ידי מצות סיפור יציאת מצרים.
אומר המ"ב, ברכת שהחיינו היא ברכה על הזמן, ולכן, גם אם לא בירך שהחיינו בקידוש, יברך אח"כ במשך יו"ט, ואם לא בירך ביו"ט ראשון, יוצא יד"ח בברכת שהחיינו של הקידוש של יו"ט שני, ואם לא בירך ביו"ט שני, יברך במשך ימות החג, ושהחיינו שבירך בקידוש ביו"ט ראשון, לא עולה ליו"ט שני, כיוון שספק מהו היו"ט האמיתי, ולכן חוזר ומברך שהחיינו ביו"ט שני.
ליל הסדר שחל להיות בשבת, אומר 'ויכולו, ואם חל במוצ"ש, אומר, יין קידוש נר הבדלה זמן (יקנה"ז) דהיינו, ברכת היין, ואח"כ קידוש, ואח"כ נר, ואח"כ הבדלה, ואח"כ זמן, דהיינו, שהחיינו, ולא מברכים על בשמים בכל מוצ"ש ויו"ט, ואומרים ההבדלה הזאת מיושב כמו הקידוש, ואדם ששכח להבדיל, ולא נזכר עד שהתחיל את ההגדה, ישלים ההגדה עד 'גאל ישראל', ואח"כ יבדיל, ולא יבדיל באמצע ההגדה, שהרי הוא צריך להבדיל על הכוס ולטעום ממנה, ואם טועם באמצע ההגדה, זו בעיה של מוסיף על הכוסות, ולכן ימתין עד סיום ההגדה, ואז יבדיל, ואם נזכר שלא הבדיל והוא לפני אמירת ההגדה, יבדיל מיד, ואומר המ"ב, זה הכל לשיטת השו"ע, אבל לשיטתנו שאם חוזר ושותה כוס לפני אמירת ההגדה ולאחר הקידוש שהוא צריך לחזור ולברך על הכוס, נמצא א"כ שזה נראה שהוא מוסיף על הכוסות, ולכן גם אם נזכר לפני אמירת ההגדה, ימתין עד סוף אמירת ההגדה, ויבדיל יחד עם הכוס השני, ואם נזכר באמצע הסעודה, יפסיק באמצע ויבדיל, ולא יברך הגפן, כיוון שברכת הגפן של הכוס השנייה, עולה לו גם לאמצע הסעודה, אא"כ הוא לא חשב לשתות באמצע הסעודה.
אומר הרמ"א, אין ליטול ידיו כלל קודם קידוש, ומבאר המ"ב שכוונת הרמ"א היא לומר, שאפילו לאותם אלו הנוהגים בכל שבתות השנה ליטול ידיים לפני קידוש, והקידוש לא מהווה הפסק בין נטילת ידיים לסעודה, כיוון שהקידוש הוא מצרכי הסעודה, בכ"ז בליל הסדר לא נוטלים ידיים לפני קידוש, כיוון שיש הפסק גדול בין נטילת הידיים, עד הסעודה.
המ"ב מוסיף, אפילו ליטול ידיו כדי שלא יצטרך ליטול ידיו לאחר הקידוש לצורך אכילת כרפס, גם אינו נכון, ואדם שידיו התלכלכו, יטול מעט ולא נטילה גמורה, כדי שלא יראה הדבר שהקידוש צריך נטילה, אבל אין לברך על הנטילה, כיוון שנטילה זו לא עולה לצורך אכילה.
בעל הבית לא ימזוג בעצמו, אלא מישהו אחר ימזוג לו דרך חרות אם אפשר לו, ואם א"א, ימזוג לעצמו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א