על מה מברכים קודם ברכת העץ, האדמה, שהכל, הטעמים בסדר הברכות

הדף היומי בהלכה כ' בניסן סימן רי"א סעיף ג' עד סעיף ה'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



סימן רי"א סעיף ג'

- דיני קדימה בברכת הפירות -

כאשר מונחים לפניו העץ או האדמה מול שהכל, מי קודם? | העץ והאדמה, מי קודם? | מה הם כללי הקדימה בז' המינים עצמם? 

כאשר מונחים לפניו פרי שברכתו "האדמה" או "העץ", ומאכל אחר שברכתו "שהכל", ברכת העץ או האדמה קודמים לשהכל, והטעם, כיוון שברכות העץ או האדמה הם יותר מבוררות, שהרי שהכל היא ברכה כללית שכוללת הרבה סוגי מאכלים, ולא מפרטים בה דבר מיוחד, משא"כ העץ או האדמה שמפרטים בהם יותר.

אם מונח לפניו העץ או האדמה, נח' האם יש מעלה בברכת העץ על פני האדמה.

למעשה אומר המ"ב, שברכת העץ קודמת להאדמה, אא"כ המאכל שברכתו האדמה חביב עליו יותר, או על מאכל ממין ז' שאז ברכת האדמה קודמת.


סעיף ד'
השו"ע עוסק בסדר וקדימה בז' המינים עצמם, והכלל בזה הוא, שכל הקודם בפסוק קודם לברכה, חיטה לשעורה ושעורה לגפן וכו', וכלל נוסף, "ארץ זית שמן ודבש" ארץ השני מפסיק, ומתחיל עניין חדש, ומי שקודם לארץ השני, קודם יותר למאוחר מהארץ הראשון, דהיינו, תמרים קודמים לגפן, כי תמרים הם שני לארץ השני, וגפן הוא שלישי לארץ הראשון.

המ"ב מביא, שמעלה זו של קודם בפסוק קודם לברכה היא אפילו על פני חביב.

הרמ"א אומר, שאמנם תמרים שהם שני לארץ השני, קודמים לגפן שהוא שלישי לארץ הראשון, אבל אם עשה מהגפן יין, כיוון שהגפן נתעלה לברכת הגפן, הוא קודם לתמרים, ומיני מזונות קודמים להגפן.

חיטה שהיא קודמת בארץ הראשון, היא קודמת לזית שהוא ראשון לארץ בתרא, כלומר, כאשר שניהם שווים, חיטה קודמת לזית ושעורה לתמר, שאמנם שניהם שניים אבל זה שני לארץ הראשון וזה שני לארץ השני, יוצא מדברי הרמ"א, ששעורה מול זית, הזית קודם, והמ"ב מביא מהלבוש שלא כך, ולעולם ברכת מזונות קודמת להכל.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים