עיר של רבים שנתמעטה לחמישים בתי מגורים

ל' סיון תשע"ט - סימן שצ"ב- סעיף ד'- סוף הסימן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מה הדין כאשר מבוי אחד בעיר של יחיד לא הצטרף לעירוב עם שאר המבואות? מבוי שלא הצטרף לעירוב האם שייך לנתק אותו מהעיר?ומדוע מבוי שחצי רוצים לערב לעצמם וחצי לעצמם א"א לחלק את המבוי עצמו לשניים?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שצ"ב סעיף ד' עד סוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

עיר של יחיד, צריכים כל מבואות העיר להשתתף ולערב יחד עם כל בני העיר, ואם מבוי אחד לא הצטרף, הא אוסר על כולם, ומוסיף המ"ב, שמדובר על עיר שהייתה מהתחלה קנין של יחיד, שמכיוון שהיא של יחיד, הם הורגלו להיות יחד, וכמו שבחצר אחת צריכים כל יושבי החצר להשתתף יחד, כך כל תושבי העיר משתתפים יחד, ואם בנו מצבה, דהיינו מחיצה קטנה בגודל ד' על ד' שמעמידה בפתח המבוי, עי"ז המבוי מסתלק משאר העיר, ומה שהוא לא עירב איתם, לא אוסר עליהם.

עיר של יחיד, אפילו נעשית של רבים, מכיוון שהורגלו להיות יחד, צריכים לערב יחד, ולא יכולים להיחלק אחד מהשני, אלא מערבים או כולה, או מבוי מבוי, ובונה כל מבוי מצבה על פתחו באופן שרוצים לערב לעצמם, וזה כדי להבדיל את עצמם משאר חלקי העיר.

המ"ב מדייק משיטת השו"ע שהוא סובר, שלא רק שא"א לחלק את המבוי מהעיר, אלא גם את המבוי עצמו א"א לחלק, דהיינו, לא רק שמבוי אחד לא יכול להיבדל משאר העיר ולערב לעצמו כיוון שהוא אוסר על שאר העיר אם הוא לא מצטרף עם שאר בני העיר, אלא גם מבוי אחד לא יכול לחלק את עצמו לשניים שחצי יערבו לעצמם וחצי לעצמם, כי הם אוסרים אחד על השני, ולא רק שחצי חצי לא יכולים לערב את המבוי, אלא גם את רוחב המבוי א"א לחלק לשניים, דהיינו, א"א לחלק ולהבדיל את שורת הבתים שמצד זה משורת הבתים שמהצד השני שכל אחד יעשה עירוב לעצמו כי הם אוסרים אחד על השני, שהרי המבוי הוא אחד, ודלא כהרמ"א לקמן בסעיף ו' שמתיר לחלק את המבוי לרוחבו.

כל מה שנאמר הדין שעיר של רבים צריכים לערב יחד, ולא יכולים להיפרד אחד מהשני, זה רק בעיר מוקפת במחיצות ויש לה דלתות, ואומר המ"ב, מכיוון שמדובר בעיר של רבים, היא לא ניתרת אא"כ יש לה דלתות, אבל ה"ה אם לא מדובר ברה"ר, אלא עיר שתיקנו אותה בצורת הפתח דהיינו, עיר שהקיפו אותה במחיצות להתיר אותה בטלטול, המבואות כולם צריכים להשתתף בעירוב, אבל עיר שאינה מוקפת במחיצות, ומבוי אחד או כמה מבואות רוצים להתחלק ולהקיף עצמם במחיצות ולערב לעצמם, מותר.

מה שאמרנו שהעיר כולה צריכה להשתתף בשיתוף מבואות אחד ולעירוב אחד, והמבואות לא יכולים להתחלק לעצמם, היינו לחי או קורה שלא יכולים להפריד את המבואות, אבל בשני פסים או בפס ד', וכ"ש אם הוא רחב מי' אמות ועושה צורת הפתח, אם עושה צורת הפתח שני משהויים ופס ד', יכול לחלק את המבואות אחד מהשני, או יעשה מחיצה גבוהה י' לפתח המבוי, והבה"ל מביא בשם הגר"א, שזה טעות סופר, וא"צ מחיצה גבוהה י', אלא מספיק מצבה ד' טפחים, אבל הבה"ל מביא בשם הפמ"ג, שמכיוון שהרוחב יותר מי', לא מועיל מצבה אלא צריך דווקא מחיצה גבוהה.

כאשר רה"ר עוברת בתוך העיר מפתח לפתח, לא יכולים לחלוק את המבוי לשניים, שהרי הוא משמש כמעבר, אבל אפשר לחלק אותו לרוחבו ולומר, שחצי מרוחב המבוי יהיה לשורת בתים זו, וחצי מרוחב המבוי יהיה לשורת הבתים שבצד השני, כי לכל אחד ואחד יש פתח לעצמו לרה"ר, ואף אחד לא מעכב על השני.

עיר של רבים שנתמעטה ועמדה על חמישים דיורים, א"צ שיור, ומבאר המ"ב, אע"פ שלמדנו שעיר של רבים שנעשית של יחיד צריכה שיור שמא יחזור הדבר לקדמותו ותהיה של רבים, בכ"ז כאן בעיר שנתמעטה עד כדי כך שאין בה אפילו חמישים תושבים, נחשבת כעיר של יחיד מעיקרה, שלא צריכה שיור.

ברגע שכל בני העיר עירבו יחד, אם חלק מבני העיר נחלקו לעצמם, א"א לזכות עבורם עירוב, שמא הם לא רוצים, שהרי גילו דעתם שנחלקו לעצמם.

סגולה לזיווג ולכל הישועות מפרשת תזריע מצורע
לקרוא ולהתפעם: היהודי הגיע מעולם האמת כדי לשלם את חובו
בדרך לקניית טלית קטן? 
הוא יודע מה הוא רוצה. ואתה?
"ערב טוב", אמר הגבוה, "קוראים לי ירחמיאל קראם, ובאתי לכאן לפגוש את הבן שלכם"
הקורונה עשתה לו רק טוב...
הערבי נדהם: "מה?! באמצע אתה מִתְּבֵּלל אתה רואה בבֶּאלֶבּון???"
שו"ת החינוך עם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי
"אני מרגיש שהאדמה מתחתינו רועדת!", אמר לי
צפו: "במרוקו עשו זאת בקדושה וטהרה"
צפו: מרן הגר''ח קנייבסקי בכותל המערבי
וכי לזאת ייקרא "רעהו"? המצרי הזה הוא חברו של הישראלי?!
מידי שנה היה קובע עימו מחיר דמי שכירות למחסן כדי לאחסן בו את הכבשים...
הסגולה האדירה לבנים ושידוכים בליל הסדר
שידור חוזר: מעמד הכנה לליל הסדר עם הרב שלמה לוינשטיין שליט''א
סיכום מקוצר: כל מה שצריך לזכור בערב פסח שחל להיות בשבת
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש לקיום מצוות הארבע כוסות?
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים