עירוב חצרות נפרדות ע"י סולמות המחברים ביניהם

ז' אייר תשע"ט - סימן שע"ב - סעיף ח'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מה צריך להיות המרחק בין שני הסולמות כדי שיחשבו כפתח לחבר בין החצרות?כמה שליבות צריך שיהיו בסולם כדי שיתיר טלטול בין החצרות? מה הטעם שסולם מתיר לטלטל בין החצרות?ומה הדין בכותל שמיעטו מי' טפחים ע"י עקירת חוליה מראשו האם מותר לטלטל באותו מקום? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שע"ב סעיף ח' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

שתי חצרות הסמוכות אחת לשנייה, ויש ביניהם כותל שבגובהו י' טפחים, הוא מפריד וחוצץ ביניהם, ואינם יכולות לערב יחד, וכאשר קבע שני סולמות משני צידי הכותל, אם אין ביניהם ג', שני הסולמות נחשבות כמו פתח, ומחברות את החצרות, ויכולות לערב יחד, ואם יש כותל ופתח, שני החצרות יכולות לערב יחד, ויכולות לערב כל אחת לעצמה, ויכולים לעלות בסולם הזה, ולרדת בסולם השני בחצר השנייה.

אם המרחק בין שני הסולמות הוא ג' טפחים, אם הכותל רחב ד', עדיין נחשבים כפתח, שאז אפשר לעלות על הסולם, וללכת בכותל, ולרדת בסולם בחצר השנייה, ואם הכותל לא רחב ד', הסולמות לא נחשבות כפתח, כיוון שלא נח ללכת ע"ג הכותל.

סולם שעליו אמרו שכאשר הם נמצאים על הכותל הם מחברות את החצרות שיערבו יחד, זה בסולם שיש בו ד' שליבות, שאז הוא סולם כבד וקבוע, וקשה ליטול אותו, ופחות מזה, לא נחשב כפתח לחבר את שני החצרות שיוכלו לערב יחד, ואם הכותל גבוה י', וזוקף סולם גבוה ז' ומשהו במשך ד' אצל הכותל, מתירו בין להשתמש עליו, ובין לערב יחד, כיוון שלא נשאר ג' עד ראש הכותל, ומבאר המ"ב שהחידוש בזה הוא, שאע"פ שהסולם זקוף ביותר, שהרי הכותל הוא י' טפחים, ובכדי שהסולם יתיר את החצרות, הוא צריך להגיע עד ראש הכותל, או עד ג' טפחים סמוך לראש הכותל, והסולם עצמו הוא רק ז' טפחים ומשהו, נמצא א"כ, שכאשר הוא מצמיד את הסולם לכותל, הסולם זקוף מאוד, ובכ"ז הוא מחבר בין שני החצרות, והוא מתיר להשתמש בהם, ואם יש סולם גם בצד השני, הוא מתיר לערב יחד את שני החצרות, אבל כאשר הוא רק בצד אחד, הוא מתיר להשתמש ע"ג הכותל.

נמצא א"כ, שבכדי שהסולם יתיר את החצרות לערב יחד, צריך שיהיו סולמות משני הכיוונים, ושהמרחק בין הסולמות יהיה פחות מג', או לחילופין שראש הכותל יש בו ד' טפחים, שאז נח לעלות בסולם וללכת ע"ג ראש הכותל, ולרדת בסולם בצד השני, ושיהיה הסולם קבוע ע"י שהוא כבד, או מחובר במסמרים.

כותל שגבוה י', ועקר חוליה מראש הכותל למעטו מגובה י', אם באותה חוליה יש משך ד', זה מקום חשוב, והוא מתיר לא רק את המקום שנתמעט, אלא מתיר את כל הכותל כולו, ולא רק מחצר אחת, אלא גם מהחצר השנייה, כי גם בחצר השנייה יש מקום שמיעטו שהכותל אינו בגובה י', וממילא נח לעלות מאותו מקום על הכותל, ולהשתמש בכל הכותל.

אדם שעקר חוליה מראש הכותל, אם החוליה שהוא עקר היא באורך ד' טפחים מהכותל, נח להשתמש שם, וזה מתיר את שני החצרות, וגם את הכותל עצמו, ואם אין שם ד', זה מתיר רק את אותו מקום שבו הכותל נתמעט מי' טפחים, אבל לא מתיר את הכותל כולו.

המ"ב מוסיף, שלכאורה אם שניהם יכולים להשתמש בכותל, הם אוסרים אחד על השני, ואומר, שמדובר באופן שהוא התמעט רק לכיוון חצר אחת, ולא לכיוון החצר השנייה, ולכן רק אותה חצר שכלפיה הוא התמעט, היא יכולה להשתמש בכותל, אבל לא החצר השנייה.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים