שאלה: בשבתות של שעון קיץ שזמן סעודת שבת מתאחר, יש משפחות שמקבלות שבת מפלג המנחה ומתפללים מעריב מוקדם ואוכלים סעודת שבת מבעוד יום, וסופרים ספירת העומר לאחר הסעודה. והשאלה האם ספירת העומר קודמת לברכת המזון, או שמא ברכת המזון קודמת ואחר כך ספירת העומר, והאם יש חילוק בין ברכת המזון של שבת או של יום חול.
תשובה: הגר"ח פלאג'י בספרו 'מועד לכל חי' (סי' ב' סי"ג) דן בזה, וכתב שיש נוהגים לספור לפני שאוכלים את הפירות בסוף הסעודה כדי שתהיה להם תזכורת לספירה, שלא אוכלים מנה אחרונה עד שספרו. אבל כתב שהשאגת אריה (סי' כ"ב) כתב שיש להקדים ברכת המזון שהיא תדיר לספירת העומר. עוד כתב ה'שאגת אריה', שיש לחלק בין יום חול לשבת, שביום חול שאין חיוב לאכול פת וברכת המזון היא מצוה של רשות, בזה הרשות בידו להקדים איזה שירצה, או בהמ"ז או ספירה, אך בשבת שיש חיוב לעשות סעודת פת, נמצא שברכת המזון היא חובה וקודמת לספירת העומר משום תדיר, שספירת העומר זה רק ארבעים ותשע יום ולברכת המזון של חובה יש חמישים שבתות בשנה וגם ימים טובים, לכן זה נחשב תדיר.
אכן לדעת הגרעק"א סוף סי' תפ"ט יש להקדים מצוה שחיובה מן התורה למצוה דרבנן, ולפי דבריו גם ביום חול יש להקדים ברכת המזון אם אכל כדי שביעה שחיובו מן התורה, לפני ספירת העומר בזמן הזה שהיא דרבנן, וכן דעת הצל"ח ברכות מ"א, וחולקים על השאגת אריה שסובר שאין קדימה למצוה דאורייתא על דרבנן ע"ש טעמו ואכמ"ל.