הרב יהודה יעקבזון
אסור להניח בשבת סיר ובו תבשיל על גבי האש, אף אם הוא מבושל כל צורכו, ואף אם המשך הבישול מזיק לתבשיל. אולם המסיר קדרה בשבת מעל האש, רשאי להחזירה לכתחילה – כאשר אין בכך איסור 'בישול' – בתנאים הבאים: א. האש 'גרופה וקטומה' (- ראה במקורות); ב. הסיר נותר בידו; ג. למנהג האשכנזים – צריך שבשעת הסרת הסיר יהא בדעתו להחזירה.
ובדיעבד, למנהג האשכנזים, אף אם לא היה בדעתו להחזיר את הסיר למקומו, ניתן להחזירו, אך אם גם הניחו מידו – יש אומרים שאין להחזירו, ויש מקלים כשהניחו על גבי כסא ולא על גבי קרקע. והנחת הסיר על השיש שבמטבח, או השולחן – יש אומרים שדינה כהנחה על כסא, אך יש אומרים שהנחתו על השיש היא כהנחה על גבי קרקע, כיון שרגילים להניח שם את הסיר בגמר הבישול, והנחה זו נחשבת כסילוק גמור של הסיר מעל האש, בניגוד להנחתו על כסא, שנחשבת רק כסילוק ארעי של הסיר מעל האש.
וכאמור, ההיתר להחזיר הוא דווקא כשאין איסור בישול בתבשיל שבסיר. ונדון מצוי הנוגע לזה, הוא בסיר 'חמין' (טשולנט) שיש בו עצמות המתרככות בבישול מרובה ונעשות ראויות לאכילה, וכאשר מחזירים אותו אל האש בשבת, מוסיפות העצמות להתרכך: יש אומרים שכל זמן שהעצמות לא התרככו באופן שהן ראויות לאכילה, הן נחשבות כאינן מבושלות כל צורכן, ויש איסור בהן איסור בישול, ואף אלו שאינם רגילים לאוכלן, אינם רשאים להקל בכך אם רבים מבני המקום רגילים לאוכלן; ורק במקרה של ספק אם התבשלו כל צורכן רשאים הם להקל. ויש אומרים שאין איסור בישול בריכוך העצמות אלא לאלו הרגילים לאוכלן בלבד.
[שו"ע רנג, א-ב, עם משנ"ב וביה"ל; ביאורים ומוספים דרשו, 65, 66 ו־73]