דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."
דף הבית מאמרים פרשת שבוע צו סיפר לי יהודי שלמד בישיבת "קול תורה": בחור בישיבה חמד לצון, וכתב מודעה גדולה בנוסח של "כל נדרי" בסגנון של : "כל ליצנותא ושטותא ובדיחותא, כולם שרויים לך, מחולים לך, אין כאן לא חטא ולא עוון". ראש הישיבה רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל,בראותו את המודעה, תלש אותה, ירד לחדר האוכל והחל לצעוק עליהם: "וכי כך עושים בני ישיבה?

סיפר לי יהודי שלמד בישיבת "קול תורה": בחור בישיבה חמד לצון, וכתב מודעה גדולה בנוסח של "כל נדרי" בסגנון של : "כל ליצנותא ושטותא ובדיחותא, כולם שרויים לך, מחולים לך, אין כאן לא חטא ולא עוון". ראש הישיבה רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל,בראותו את המודעה, תלש אותה, ירד לחדר האוכל והחל לצעוק עליהם: "וכי כך עושים בני ישיבה?

הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א, על תחפושות ושמחת פורים
י"א אדר ב' תשע"ט
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר" (אסתר, ח' ט"ז)

אחשוורוש היה 'מלך בתחפושת'…

שאלו אותי פעם, מדוע מתחפשים בפורים, והשבתי: גם אחשורוש היה מחופש… הוא מלך פעם מהודו ועד כוש, על שבע ועשרים ומאה מדינה, חשב שהוא יכול לעשות ככל שיעלה על רוחו, אבל בסופו של דבר, הקב"ה עשה עמו כרצונו, כמו שעושים עם בובת משחק. הוא אמר את מה שרצה הקב"ה שיאמר, ועשה את מה שהקב"ה רצה שיעשה. הוא היה משוכנע שהוא המלך, הוא האומר, הוא העושה, ובאמת הוא היה כמו ילד קטן, המדמיין לעצמו כאילו הוא יושב על כסא מלכות, ובטוח כי כולם עושים את רצונו. בפועל, הוא עשה את מה שהשי"ת רצה שיעשה, ולא יכול היה לשנות דבר. אחשורוש היה 'מלך בתחפושת'…

היה סיפור בישיבת לומז'ה בפתח-תקוה, שיהודי הוריש לישיבה ירושה מכובדת. כרגיל במקרים רבים היורשים שהיו רחוקים מתורה ערערו על הירושה בפני בית המשפט. במשך תקופה ארוכה התנהל המשפט בין היורשים לבין הנהלת הישיבה, והסוף לא נראה באופק.

נכנסו מהנהלת הישיבה אל מורנו רבי חיים קניבסקי שליט"א, כדי להתייעץ איתו אולי כדאי לקחת עורך דין גדול, ואמנם הוא יגבה כסף רב, אבל לפחות יש סיכוי שהענין יסתיים בזמן קצר ביותר.

החל רבי חיים לצחוק. שאלו אותו: "מדוע הרב צוחק?" ורבי חיים הסביר "וכי מה אתם חושבים קורה עכשיו בשמים. היהודי הזה שנפטר, יש לו משפט בשמים, ושם דנים האם יש לו די זכויות לכך שכספו ילך לישיבה, או שאין לו מספיק זכויות והכסף ילך ליורשים. המשפט הזה בשמים עדיין לא הסתיים ולכן הדבר תלוי ועומד, וכי חושבים אתם שאם תקחו עורך דין גדול יותר, הוא יוכל לזרז את הליך המשפט בשמים? מדוע סתם לבזבז כסף? כאשר יגמר המשפט בבית דין של מעלה, אם יגזר עליו שהכסף יגיע לישיבה – באותו יום תקבלוהו, ואם לאו – לא יעזור גם העורך דין היקר ביותר"…

כך חיים עם הבורא עולם. לדעת שכוחנו רק בתפילה, בתשובה ובצדקה, אבל ההכרעה אינה בידינו.

יתרה מזו, כל מה שהתחולל בפורים, היה בשל העובדה שהשתמשו בשכל האנושי, במקום לתלות הכל בבורא עולם.

חז"ל (יומא כב ע"ב) אומרים, כי באת שיצא שאול למלחמה בעמלק, הוא הותיר את אגג מלך עמלק ואת הצאן, מכיון שלמד קל וחומר מעגלה ערופה. התוצאה היתה הולדתו של המן האגגי.

גם בני ישראל תושבי שושן, נהנו מסעודתו של אותו רשע, כי השתמשו בשכלם. נתאר לעצמנו שהמלך מזמין את כל תושבי שושן למשתה בארמונו ואף יהודי לא מגיע למשתה, או כולם מגיעים אבל לא אוכלים. הרי זו הכרזת מרד, ואם כן 'השכל הישר' אומר שצריך לבוא למשתה ולאכול בו. אמנם מרדכי התריע בפניהם שהדבר אסור בתכלית, אבל הם השתמשו בשכלם, במקום לשמוע להוראת גדול הדור.

הרי שכל גזרת פורים, היתה תוצאה מכך שלא בטלו את דעתם לדעת התורה הקדושה.

זו מהות ימי הפורים, כאשר מצות היום היא 'לבסומי עד דלא ידע', לשתות יין ולהשליך את השכל. לדעת כי הפסגה אליה יכול היהודי להגיע היא ביטול העצמיות שלו בפני בורא עולם, ורק כך אפשר להגיע למעלות הנשגבות ביותר.

מהי השמחה המיוחדת בפורים?

בעולם הישיבות מפורסמות שלוש גישות של גדולי ישראל:

מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה אומר: "משנכנס אדר מרבים בשמחה", והשמחה האחת והיחידה שהיהודי מכיר היא – "פיקודי ה' ישרים משמחי לב" (תהילים יט, ט), לימוד תורה. הדרך להרבות בשמחה בחודש אדר, היא להרבות בלימוד תורה. שאלו אותו: והרי כל השנה צריך לעסוק בתורה, והשיב להם כי אכן נכון הדבר, אך בחודש אדר יש להרבות בלימוד, ולא לעסוק בדברים המביאים לידי עצב.

רבי דוד פוברסקי זצ"ל אמר פעם בשיחה בישיבה, כי להרבות בשמחה אפשר על ידי לימוד מוסר. נאמר בתהילים (צז, א): "ולישרי לב שמחה". אדם ישר הוא השמח. המציאות של יהודי זו שמחה, כי "עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים" (קהלת ז, כט). כל 'החשבונות', המידות הרעות, מוציאים את האדם מהעולם. אם ילמד מוסר ויישר ארחותיו, אזי יהיה שמח.

רבי חיים קניבסקי שליט"א אומר, כי השמחה בימים אלו היא מה שאמור בשולחן ערוך בהמשך ההלכה, כמו למשל מי שיש לו דין עם גוי, שידין אתו בימים אלו וכדומה.

ישמח ישראל בעושיו

אבל תלמידי סלבודקא היו אומרים, כי השמחה של פורים היא – "כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו" (דברים ז, ז).

נתאר לעצמנו אם יודיעו לאדם שאביו קיבל ירושה של מליון דולר, הרי  הוא יתחיל לרקוד מרוב שמחה על הזכיה של אביו. אמנם הכסף שייך לאביו, ואביו עדיין חי, גם יש לו עוד אחים שיתחלקו בירושה, אבל סוף כל סוף שמחתו גדולה, כי הרי אביו זכה בכסף.

לנו יש בורא עולם שכל העולם שלו – "לי הכסף ולי הזהב" (חגי ב, ח) ואיך לא נשמח שיש לנו אב כזה, שכל הבריאה שלו היא?!

הרבי  שלנו, רבי מאיר חדש זצ"ל, היה מביא את דברי הגמרא (שבת ל ע"ב) השואלת: "כתיב: 'ושבחתי אני את השמחה' (קהלת ח, טו), וכתיב: 'ולשמחה מה זה עושה' (שם ב, ב')?" ומתרצת: "ושבחתי אני את השמחה – שמחה של מצוה ולשמחה מה זה עשה – זו שמחה שאינה של מצוה". מהי שמחה של מצוה? זו שמחת הפורים. אומר דוד המלך בתהילים (קמט, ב): "ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם". אתם, ישראל, שמחו בבורא עולם. יש לכם כזה אבא טוב המנהיג את הבריאה כולה, והנכם יכולים להתפלל אליו, לדבר אתו כדבר בן אל אביו, לבקש ממנו הכל, היש שמחה גדולה מזו? בודאי שמחה כפולה ומכופלת בפורים שם נאמר בספרים כי 'כל הפושט יד נותנים לו'. מובא בספר "קב הישר" כי לכל יהודי יש בקשות שהן למעלה מדרך הטבע, והזמן בו הוא יכול להתפלל על כך ובקשותיו תענינה, הוא באמירת מזמור כ"ב בתהילים בתענית אסתר.

שמחה פנימית

כמה צריך לנצל כל רגע ורגע מימי הפורים, כדי לזכות לשמחה אמיתית, שמחה של מצוה. שמחה עם בורא עולם. שמחה שאינה נפסקת לעולם.

אבל הרי אמרו חז"ל (ילקוט שמעוני קהלת תתקעו): "אין בין גן עדן לגיהנום אלא חוט השערה בלבד". ברגע אחד יכול לעבור האדם משמחה של מצוה להלבנת פנים ,למתכבד בקלון חברו ולעברות נוראות שאין עליהן מחילה. אנשים עלולים לאבד הכל בימי הפורים.

אין ימים גדולים כמו ימי הפורים, בהם כאמור אפשר להגיע לדברים שהם למעלה מדרך הטבע, אך מעשה שטן הוא שהפך אותם לימי הוללות וליצנות רח"ל

סיפר לי רבי ישראל אליהו וינטרוב זצ"ל, כיצד נראתה שמחת פורים אצל רבי ירוחם ממיר. סביב השולחן ישבו גדולי עולם, גדולי התלמידים של רבי ירוחם: רבי חיים סטוצ'ינר, רבי לייב מאלין, רבי יונה מינסקר ה"יונת אלם" רבי שמואל רקובר ורבי מיכל פינשטיין.

ישבו כולם יחדיו, שרים שירי דבקות, ובין שיר לשיר משמיע רבי ירוחם עוד רעיון עמוק, עוד מאמר מוסרי. בין הנוכחים היה גם צעיר אמריקאי, שלא הכיר בארצות הברית שמחת פורים כזאת, והוא החליט לעשות קצת 'שמח', כמו באמריקה. לבש תחפושת עשה עצמו כשיכור, והחל להשתולל ולהתהולל. מיד בקשו כולם להוציאו מהחדר. מדוע באמת? וכי מה נורא כל כך לעשות קצת 'שמח' בפורים? הסביר רבי ישראל אל'ה: ראשית, לא מובא בהלכה שיש חובה להתחפש, רק יש נידון הלכתי במקרים שאדם מתחפש, כיצד מותר ובאיזה אופן אסור. יתרה מזו, נתאר לעצמנו בחור מעוכב שידוך, שסוף סוף מצא את זיווגו. איזו שמחה בבית. כולם רוקדים ושרים. במיטה שוכב עולל פעוט, יענקלה בן השנה, לאיש אין זמן אליו והוא ממרר בבכי. ניגשים אליו ואומרים לו: "יענקל'ה, למה אתה בוכה, מאירק'ה אחיך התארס, בוא ותרקוד אתנו!…" אבל יענקל'ה לא יודע מה רוצים ממנו, הוא ממשיך לבכות. אז נותנים לו איזה ממתק להרגיע אותו, והנה גם הוא מחייך ושמח. וכי הוא שמח בארוסין? הוא שמח בממתק שקיבל. כמובן, כאשר כולם שמחים גם התינוק צריך לשמוח, אבל האם זו השמחה הראויה?

נחשוב לעצמנו כמה אומלל יהיה מאירק'ה החתן אם נצטרך להביא לו ממתקים כדי שגם הוא ישמח… וכדי בזיון וקצף!

בפורים צריכים לשמוח עם הדברים האמיתיים, ולא עם דברים ריקים. לצערנו, יש לנו יענקל'ה היום ברחוב בפורים. יש יענקל'ך בני חמש-עשרה ועשרים, שאינם יודעים במה צריך לשמוח. נותנים להם תחפושת וקצת ממתקים כדי שישמחו עם ההבלים הללו ובלבד שיטלו אף הם חלק בשמחה. אבל אבוי להם אם כזו כל השמחה שלהם. אנחנו צריכים לדעת במה לשמוח וכיצד. שמחים אנו בקרבת אלוקים, בנס הגדול שהיה בפורים, וחלילה לנו מלהפוך זאת לחוכא ואיטלולא!

סיפר לי יהודי שלמד בישיבת "קול תורה", כי בכל שנותיו בישיבה לא ראה מעולם את ראש הישיבה רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, כועס, אלא פעם אחת בלבד. בחור בישיבה חמד לצון, וכתב מודעה גדולה בנוסח של "כל נדרי" בסגנון של : "כל ליצנותא ושטותא ובדיחותא, כולם שרויים לך, מחולים לך, אין כאן לא חטא ולא עוון". רבי שלמה זלמן בראותו את המודעה, תלש אותה, ירד לחדר האוכל שם אכלו הבחורים אותה שעה, והחל לצעוק עליהם בקול גדול: "וכי כך עושים בני ישיבה? כך מדברים?!".

הדבר נחרט בזכרונם של בני הישיבה לדורות, כי ימי הפורים אינם ימי ליצנות והוללות, אלא ימי שמחה של תורה

(לקט מתוך 'דורש טוב' פורים)

פורים פרשת השבוע פרשת צו רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א

אולי גם יעניין אותך

"שבת אחת הוא המתין בפתח החנות וצינור מים בידו. כשהתקרבתי, הוא כיוון אלי את הזרנוק ושטף אותי מכף רגל ועד ראש בזרם מים חזק..."
"הם חושבים שבקלות אפשר לקיים את זה... ואינם יודעים כמה קשה הדבר..."
"יש מצבים כאלה שמתעורר בבן אדם כח פנימי שאי אפשר להבין את זה"
"ידעתי שבסוף תשכח...", "תמיד אתה מאבד..." – איך הופכים מהורים מעירים להורים מאירים?
במוחי חלף רעיון פרוע ביותר שאפילו מבחינתי זה היה שיגעון חולף...החלטתי להתחיל ללמוד דף היומי!
שתולים בבית ה'
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

2 תגובות

  1. יעקב צבי שפרכר הגב 25 במאי 2022 בשעה 10:30

    השמחה הכי גדולה אצלי
    שאני מבין סוגיא קשה לאחר שעות קשות של עמל,

  2. מ. רפופורט הגב 20 במרץ 2019 בשעה 15:13

    ניוזלייטר להורדה
    תודה על הדברים המיוחדים והמרוממים שאתם שולחים.
    רצינו לבקש אם אפשר לשלוח את הדברים עם אפשרות להורדה למחשב, שלא נצטרך להיות צמודים למייל.
    תודה!

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
סיפורים קצרים

אבי ניגש למרן הגרא"ז מלצר, אך הוא לא רצה להתערב והפנה אותו לחתנו מרן הגר"א קוטלר שכבר אז כאברך צעיר אמר שיעורים בישיבה. רבי אהרן שמע את הדברים והגה רעיון מבריק...

כשתלמידו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל גרם לו לנצח בוויכוח ו...להפסיד כסף

קול העם

אימצתי את ליבי במחשבה מה אני יכול לעשות ברגעים אלה. בשלב מסוים עוד ניסיתי לפתוח את "חובת הלבבות' ב'שער הבטחון', אבל משראיתי שגם זה לא מתאים לי עכשיו, עלה בליבי רעיון...

"אין לי רגע של חופש, ודווקא זה מה שעושה אותי מאושר"

סיפורים קצרים

נכנסתי לחנות משחקים וקניתי מֹאזניים ושלושים קוביות לבנות, אחת מהן צבעתי בשחור. נסעתי עם אוֹר למשרדו של שַי, סיכמנו שהסלולרי שלי יהיה פתוח והוא יחכה בחניון ויאזין לשיחה...

קוביות השלום

עקב

סיפור נפלא אודות רבן ומאורן של ישראל, מרן ה'חתם סופר' זצ"ל, שמעתי מידידי הגאון רבי משה ידלר שליט"א

מאוצרותיו של הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר