"נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים" (שמות ה', י"ז)
מעשה שאירע בישיבת 'כנסת חזקיהו' בימיו של מורנו הרב הגרא"א משקובסקי זצ"ל. סיפר תלמיד: פעם אחת, לאחד מבני הישיבה היו קשיים בלימודים (דבר טבעי ושכיח), וממילא לא היה לו כ"כ חשק לעמול בתורה, והוא היה עצוב מכך. הוא 'הודיע' שהוא נמצא ב'משבר'.
אמרנו לו: לך אל הרב (רא"א משקובסקי זצ"ל, ראש הישיבה) ותשאל לעצתו. החבר הנ"ל היה צריך התגברות כדי ללכת להתייעץ עם הרב על בעייתו, ואכן אזר עוז והלך אחה"צ להשיח את דאגתו לפני הרב.
הוא נכנס לביהמ"ד בכפר, מקום לימודו של הרב. הרב הרים את ראשו מהגמ', הביט עליו בעיניו הטובות, ואמר: "כן, מה רצונך?" והבחור אמר במילים קצרות: "אני במשבר"!
סיפר הבחור – שהרב נתן מיד שאגה גדולה [קולו היה תמיד כארי]: "מה? אתה במשבר?"… באותו רגע הבחור התחרט למה בכלל בא, ומדוע הסכים שהבחורים ישכנעו אותו, הרי הרב לבטח מיד יגער בו על מצבו. כך חשב…
אלא שהרב המשיך מיד ואמר: "תדע לך, שאני – כל יום מאה פעמים במשבר". והוסיף ברוב ענוותנותו: "כשאני רואה שאני לא יודע מספיק ללמוד, אני מאה פעמים ביום במשבר… ואם אתה רוצה לדעת מה אני עושה כשאני במשבר? – אני מיד מתחיל מחדש בכל הכוח".
הבחור חזר לישיבה וסיפר לנו בהתרגשות את דברי הרב שנתנו לו כח להתייגע בלימוד התורה.
ועוד סיפר תלמיד אחר:
"באתי אל הרב ואמרתי שאני ב'משבר'. אמר לי הרב: 'גם אני במשבר. אינני מבין היטב את הרשב"א ביבמות דף מ"א (רשב"א ארוך מאד וקשה כידוע). עשה לי טובה ותעזור לי להבין את דברי הרשב"א'.
"הרב התיישב ללמוד אתי את הרשב"א, ולאחר שעתיים רצופות של יגיעה, כשסיימנו את הלימוד, הודה לי מקרב לב ואמר לי: 'יישר כוחך, כעת הבנתי היטב את דברי הרשב"א'. ויצאתי מאת הרב בלי לדבר מילה אחת על ה'משבר' שעליו באתי לדבר, אבל כבר לא היה צורך לדבר עליו… ".
(ממשנתה של תורה שמות תשע"ד)