במשפחה פלונית יש סבא החולה באלצהיימר, וככזה אין לו כל אפשרות להשתתף באירועים משפחתיים. הדבר גרם לצער רב לכל בני המשפחה, מה גם כשמדובר בת"ח גדול, שהופעתו מכבדת את כל המשפחה. לקראת חתונתה של אחת הנכדות חיפשו תרופה מסוימת שתביא מזור למחלתו של הסבא. חיפשו ומצאו. לאחר בירורים רבים הגיעה לאוזנם שמועה על תרופה פלונית, שבכוחה להחזיר את חולה האלצהיימר למצב בריא לחלוטין וזאת לכמה שעות בלבד. נו, חתונה אינה אורכת יותר מכמה שעות, ולכן הגו בני המשפחה את הרעיון להביא לסבא את התרופה, כדי שיהא בכוחו לשמוח עם כל צאצאיו.
הם ביררו היכן ניתן להשיג את התרופה, וכשהגיעו לשם, נדהמו לשמוע את המחיר… מדובר היה בהון עתק של ממש, שהסתכם באלפי דולרים לכדור אחד. כששמעו את המחיר, החלו כמה מבני המשפחה לסגת אחור, והתחבטו מאוד האם הדבר שווה את ההשקעה. לאחר זמן החליטו שהם משקיעים את אלפי הדולרים, העיקר שהסבא יוכל להשתתף בחתונה.
ואכן, הנס הזה התרחש באופן מופלא. הסבא נטל את התרופה, וממש היה לאדם רגיל. אלה שידעו על מחלתו, נדהמו לראותו מתפקד כרגיל, ללא כל בעיה. פלאי השי"ת. הסבא היה בחופה, קיבל ברכה אחריתא, והשמחה הרקיעה שחקים. מזה זמן רב שלא זכו בני המשפחה המורחבת לראות את סבם משתתף בשמחות.
והנה, זמן קצר לאחר החופה נעלם לפתע הסבא מהאולם. בני המשפחה נבהלו ולא ידעו מה אירע. הם הרי זכרו שהסבא בעצם חולה קשה במחלת האלצהיימר, ויתכן, כך חששו, שהשפעתו של הכדור הסתיימה לפני הזמן, ואולי גם זה בגלל 'הקוד הגבוה' של המחלה הנמצא אצל הסבא. עוברת רבע שעה, חצי שעה, ויותר, והסבא אינו חוזר. למותר לציין שכל השמחה הושבתה, והכל חיפשו את הסבא בכל מקום אפשרי. אבל, למרבה התדהמה והצער, לא מצאוהו.
משחיפשו בכל 'החורים והסדקים' של אולם השמחות, והעלו חרס בידם, יצאו בני המשפחה לחפש באזורים הסמוכים. עד שלפתע, משפתח אחד הנכדים את דלתו של… בית מדרש פלוני, הוא מוצא את הסבא יושב ולומד… הוא מזעיק את כל בני המשפחה אל בית המדרש, וצריך רק לדמיין את השמחה הגדולה שאחזה בהם במוצאָם את הסבא הדגול. אבל, מיד לאחר רגעי השמחה, פונים הורי הכלה, בנו וכלתו, אל הסבא הת"ח, ואומרים לו:
'סבא, מה קרה לך? הרי השקענו אלפי דולרים כדי שתוכל להשתתף אתנו בשמחה? ואם כן, מדוע לא תהיה אתנו באולם השמחות? כולם ממתינים לך שם בכיליון עיניים. וכי אין זה בעיניך בזבוז זמן? הרי כל דקה שהכדור משפיע עליך שווה הון עתק, ועוד מעט תחלוף השפעתה של התרופה! בוא נא יחד עמנו אל השמחה, ונשמח כולנו יחד'!
אבל הסבא ממאן לקום ממקומו. הוא מביט בעיניים קמות על ההורים, ועל כל אלה שהתאספו סביבו, וניסו לשכנעו, ואומר להם: האם זה נקרא בזבוז זמן? מה קרה לכם? וכי לא חינכתי אתכם במשך כל שנותיי שהתורה היא החפץ היקר ביותר בעולם, וכל מילה שלומדים בה שווה פי אלף אלפי אלפים מכל דבר אחר?!
עד שאני זוכה לכמה שעות של שקט ממחלתי, ויש בידי אפשרות להתרכז בלימוד, אתם רוצים שאבזבז את זמני ואבוא להשתתף בחתונה? הצאצאים המשיכו להפציר ולהפציר, אבל הסבא נשאר ללמוד בבית המדרש.
***
עכשיו בואו ונחשוב, בואו ונחשב חשבונו של עולם: הרי הזמן שלנו אינו עולה לנו כסף, ואנחנו לא משלמים על כל דקה הון עתק; וכי משום זה לא ננצל את הזמן, ונבזבז אותו על הבל וריק?!
המגיד הגר"ש שבדרון זצ"ל ניסה לתאר פעם בפני שומעיו את יוקר הזמן, ואמר שננסה לתאר שהמתים שכבר מתו קיבלו מן השמים אפשרות לרדת לכמה שעות לעולם שלנו. הרי כל הקרובים ובני המשפחה יבואו אליהם, וינסו לחבקם ולנשקם אחרי כל כך הרבה שנים שלא ראו אותם, ואולי אף יספרו להם סיפורים על הנכדים והנינים.
אבל אלה שירדו לעולמנו, יחפשו מיד את בית המדרש הקרוב ביותר, ויחלו ללמוד ולנצל כל רגע ורגע ללימוד תורה. הם הרי כבר יודעים את ערכה של כל מילה, וחשיבותו של כל רגע של לימוד! הם לא יתנו לעצמם לבזבז את הזמן היקר לדברי הבל וריק. ואנחנו, שנמצאים כאן בס"ד, עד מאה ועשרים שנה, ויש ביכולתנו להעשיר את מזוודתנו בעוד ועוד דקות ושעות, ימים ושנים, של לימוד תורה, לא נעשה זאת?
אם הסיפור אמיתי אז אולי תפרסמו את שם התרופה ?! חישבו על כל המשמעויות של דבר כזה !