הייתה זו שעה של הנאה רוחנית צרופה ומזוקקת. ראשי 'דרשו' שבימים אלו מתקבלים בחיבה בבתיהם של גדולי ישראל שליט"א, המבקשים להביע את הערכתם לראשי הארגון שבזכותו פשט לימוד ההלכה בכל רחבי העולם היהודי, נקראו ובאו לביתו של נשיא מועצת חכמי התורה וראש ישיבת 'פורת יוסף', מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן שליט"א. אך מרן ראש הישיבה שליט"א לא היה זקוק להכביר במילים על חשיבות היוזמה. די היה בעצם המראה של ראש הישיבה כשהוא מוקף בתלמידיו הקרובים, כשכולם מפגינים בקיאות מדהימה ב'משנה ברורה', בכדי להפנים את החשיבות שבה הוא רואה את עצם הלימוד ואת חובתו של כל אדם מישראל לקבוע את חוק לימודיו ב'משנה ברורה'.
ואין בכך פלא. ראש הישיבה שליט"א העיד על עצמו שבגיל 16 למד סיים ושינן את ששת כרכי ה'משנה ברורה' מכריכה לכריכה, ואת חשיבות הלימוד ב'משנה ברורה' הוא מחדיר ומשריש בהמוני תלמידיו, כאשר הוא מורה שוב ושוב: גם יהדות ספרד ובני עדות המזרח הנוהגים כדעת ה'בית יוסף', נדרשים ללמוד ולדעת את ה'משנה ברורה'. את הוראתו זו אמר גם במעמד זה באזני תלמידיו הקרובים, שמתברר שרובם משמשים כמגידי שיעורים במסגרת 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו': "יש ללמוד את ה'דף' במשנה ברורה, ולאחר מכן לציין מה דעת הבית יוסף וכיצד על בני עדות המזרח לנהוג. אבל בכדי לדעת הלכה – יש צורך ללמוד משנה ברורה"…
את הוראתו זו אף יישם כאשר נסע לפני כשנתיים לצרפת יחד עם גדולי תורה נוספים שהשתתפו במשלחת 'דרשו'. מאותו מסע, צמחו להם לא פחות מחמישים שיעורים ב'דף היומי בהלכה', שנמסרים מאז יום אחר יום בצרפת, כל זאת בהוראתו של מרן ראש הישיבה שליט"א. אך גם כעת, במעמד סיום חלק ג' שנערך בביתו, ניכרה החביבות והידיעה העמוקה ב'משנה ברורה'. מיד כאשר החלו ללמוד את הסעיף האחרון בחלק ג', החל מו"מ הלכתי מעמיק בין ראש הישיבה לתלמידיו, כשניכר היה שדברי ה'משנה ברורה' מחוורים בפניהם כשמלה.
ואין בכך כל פלא. "זו חובתו של כל אדם מישראל ללמוד 'משנה ברורה", חזר ואמר במעמד זה מרן ראש הישיבה שליט"א, שהעיד על עצמו כי 'עד היום אני לומד משנה ברורה'. ועוד הוסיף ואמר: "זו זכות מאין כמותה ללמוד ולהבין את דברי המשנה ברורה".
מעלת השבת
קודם הסיום, נשמעו דבריו של הרה"ג ר' מיכאל אלבז שליט"א ראש ישיבת שבות יהודה, אשר סיפר על המהפכה שהתרחשה בישיבות מאז הוחל ביוזמת 'דרשו', במסגרתה נבחנו הבחורים על שלושת חלקי המשנה ברורה ועתה הם זכו לסיים את החלק השלישי. אך הסיום אינו מהווה רק סיום כי אם התחלה, שכן "לפי מה שלמדנו מהרב, צריכים תמיד לחזור ולחזור, ותמיד יש שאלות חדשות"…
בסיום החלק השלישי במשנ"ב, הלכות שבת, כובד מגיד השיעור הרה"ג ר' מרדכי בן סעדון מג"ש בדף היומי בהלכה. אחר כובד הרה"ג ר' יעקב ישראל כהן מג"ש בדף היומי הלכה ור"מ ישיבת מאור חיים בפתיחת הלכות עירובין, בחלק ד'. בדבריו סיפר גם הרב בן סעדון על סדרי ההלכה המתקיימים בישיבה, הן בימי השבוע אך גם בימי שישי ואפילו בשבת קודש. כל זאת, בזכות הדרבון והליווי של הארגון הגדול בעולם להפצת התורה – "דרשו".
אחר נשמעו בקשב רב דבריו של ראש הישיבה שליט"א, שהשמיע משא מעמיק ביסוד מצוות השבת. את דבריו פתח בהקדמתו של הרמב"ן על ספר שמות, שם נאמר כי "השלים הכתוב ספר בראשית שהוא ספר היצירה בחידוש העולם ויצירת כל נוצר ובמקרי האבות כולם שהם כעין יצירה לזרעם וכו'", והושלם ספר שמות "בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד", שרק אז נחשבו ישראל ל'גְאוּלִים', שיצאו מגלות לגאולה. אך גם לאחר שהגיעו לפסגה, לבניין המשכן שהוא סימל את היציאה לגאולה – כי בלי המשכן לא נקראו גאולים, אם אני לא שוהה בתוכך אתה אינך נקרא גאול – כאשר נצטוו על בניית המשכן הזהירם על השבת מקודם. ולמה?
"משום שאכן היא הנותנת. אכן, גם לאחר קבלת התורה לא נקראו גאולים כל עוד לא הוקם המשכן, שכן אם אין משכן לא נקרא גאול. אך בא זה ללמדנו שהשבת חשובה יותר מהמשכן. ודבר זה מוזכר גם באוהח"ק, המסביר את מצוות 'שמור את יום השבת' מלשון ו'אביו שמר את הדבר', פירוש ממתין ומצפה מתי יבא, 'והכוונה בזה לצוות שלא יהיה השבת כדבר טורח לצד מניעת מלאכת הרצון ומצוא החפץ, אלא צריכין לשמוח בו בשלימות הרצון וחפץ בדבר ותמיד יהיה ממתין ומצפה מתי יבא'.
"זה צריך כל השבוע לצפות מתי יהיה שבת, מתי. ודבר זה יושג כאשר לומדים הלכות, הלכות שבת, כך צריך גם לדעת איך לחנך בבית. לקבוע הלכות. נהגו אצלינו גם בסעודות ללמוד הלכה, בעבר נהגו ללמוד בספר 'בן איש חי'. כי זו החובה שמוטלת על כל אדם מישראל ואותה עליו להשריש בקרב ילדיו אחריו: ללמוד ולדעת הלכה".
בסיום דבריו בירך את הלומדים באומרו: "אני רגיל להתפלל על הלומדים שהקב"ה יפתח את ליבם לתורה ויראת שמים, להבין להשכיל לדעת להקשות ולתרץ, שיתאהב עליהם התורה. ובעיקר, אני מתפלל על המג"ש שידעו להגיד שיעורים שיתאהבו דברי התורה על השומעים".
כח גדולי הדור
עם סיום דבריו של ראש הישיבה שליט"א הודה נשיא דרשו, הרב דוד הופשטטר, לראש הישיבה שליט"א על הדברים החמים והזכיר את הכתוב 'ואת יהודה שלח לפניו', עליו אומר רש"י ומביא את המדרש, בית תלמוד שמשם תצא הוראה. במדרש כתוב שני דברים, גם בית תלמוד וגם בית ועד שילמדו שם תורה. לאמור: יש ענין שיהיה בתי ישיבות ללמוד תורה, אבל במיוחד שמשם תצא הוראה. אך למה שלח דווקא את יהודה?
"אולי נוכל לפרש שבדברים שעומדים ברומו של עולם השטן מקטרג. יש כל מיני נסיונות, אז צריכים להתחיל עם הכח של המלכות של יהודה, לעמוד נגד כל הנסיונות המקטרגים. ולכן התאספנו דווקא כאן, בבית ראש הישיבה שליט"א, עם כל הרבנים וראשי הישיבות, כי כדי להתחיל בדבר כה גדול, צריך את הכח של גדולי התורה…"
טרם צאתה של המשלחת, חזר שוב ראש הישיבה שליט"א וכפל את דבריו לחיזוק: "המשנה ברורה זכה שאין דבר שהוא לא כותב אותו. אבל צריך לדעת איך לראות את המשנה ברורה. אין זה משנה אם מדובר בנוהגים לפי מנהגי אשכנז או עדות המזרח, זה לא משנה כלום. בשביל להבין את ההלכה יש ללמוד משנ"ב ואז הכל פתוח לפניך. הכל. כל שורה שלו זה עולם ומלואו, ללמוד משנ"ב זו זכות שאין כמוה".
צפו בגלריית תמונות מהמעמד