סופר הסת"ם שלף פנקס מכיסו והחל קורא בקול: "בחודש אפריל קיבלתי כך וכך, בחודש מאי קיבלתי כך וכך, בחודש…", אך כאן קטע אותו קולו הנסער של הברון ר' שמעון וולף
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים" (שמות י"ב, ב')
בעת שרצה הברון ר' שמעון וולף רוטשילד לקיים מצות כתיבת ספר תורה, לא סמך על סופרי הסת"ם שבגרמניה, ארצו, שכן הללו לא היו בקיאים גדולים, ולכן הביא מרוסיה סופר סת"ם שנודע כירא שמים וכלמדן גדול, והאיש ישב בביתו של הברון תקופה ממושכת וכתב את ספר התורה בקדושה ובטהרה.
סוף סוף נשלמה מלאכת הקודש, ספר התורה היה מוכן והסופר נכנס אצל הברון כדי לקבל את השכר המגיע לו. "האם כבר קיבלת סכום כלשהוא על החשבון?" שאלו הברון.
"כן", השיב הסופר. הוא שלף פנקס מכיסו והחל קורא בקול: "בחודש אפריל קיבלתי כך וכך, בחודש מאי קיבלתי כך וכך, בחודש…"
אך כאן קטע אותו קולו הנסער של הברון. "האם סופר סת"ם ירא שמים מונה על פי חדשי הגויים, ולא על פי חודשי ישראל או פרשיות השבוע?! הגם סופר סת"ם, העוסק כל הימים בכתיבת ספרי תורה, עובר על הנאמר 'ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך?!"
ובדברו נטל הברון רוטשילד את ארנקו ושילם לסופר את שכרו. "וכשאתה הולך, קח עמך את כל יריעות ספר התורה שכתבת", ציוה עליו.
(תורת הפרשה)