השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
באיזה אופן בני העלייה חייבים לערב לעצמם? • בני העליות והבתים שעירבו לעצמם ויש עמוד בחצר למי נותנים אותו? • ומה הדין כאשר בני העלייה בנו מחסום בינם לבין החצר? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שע"ה סעיף א' – סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
חצר שיש בה בתים, ועל גבי הבתים יש עליות, ולפני העליות ישנה מרפסת משותפת לכל העליות, ומהמרפסת יש סולם שממנו יורדים אל החצר ויוצאים לרה"ר, וכאשר חוזרים מרה"ר, עולים בסולם אל המרפסת המשותפת, ומשם אל העליות, והסולם המחבר בין העליות שלמעלה לבין הבתים שלמטה, יש עליו תורת פתח, ולכן, אם רצו בני העליות עם בני הבתים התחתונים לערב יחד, הם יכולים, וכן יכולים לערב כל אחד בנפרד, שהרי אינם נחשבים כבני חצר אחת שחייבים לערב יחד, וכן אינם נחשבים כשתי חצרות נפרדות שלא יכולים לערב יחד, אלא עושים כרצונם, ואפשר להוציא כלים ששבתו בבית אל החצר, ומותר להוציא כלים ששבתו בעלייה אל המרפסת, אבל אסור להוציא כלים ששבתו בבית אל המרפסת, וכן אסור להוציא כלים ששבתו בעלייה אל החצר, כיוון שלא עירבו יחד.
אם בני המרפסת לא עירבו לעצמם, הם נידונים כרגל אסורה, ורגל אסורה אוסרת גם בחצר, כיוון שהם עוברים דרך החצר, ולכן כל אחד יכול לערב לעצמו, אבל כדי שבני העליות לא יאסרו על בני החצר, בני העלייה חייבים לערב לעצמם.
אם בני העליות ובני הבתים עירבו כל אחד לעצמו, ויש בחצר כל מיני דברים משותפים, כגון, עמוד, וכן תל גבוה, יש נידון למי נותנים אותו, האם אותו עמוד או תל שייכים לשניהם, וממילא אוסרים אחר על השני כי לא עירבו יחד, או שנותנים את העמוד או התל לאחד מהם, לבני העלייה או לבני החצר, וא"כ השאלה למי נותנים, מבואר בשו"ע, שנותנים את העמוד או התל למי שנוח יותר להשתמש בו, והכלל בזה הוא, שכל שהוא בתוך י' טפחים ובמרחק ד' טפחים, הוא נוח לאותו אחד, ואם התל או העמוד גבוהים י' מקרקע החצר, והם נמוכים פחות מי' מבני העלייה, ובמרחק של פחות מד' טפחים, הם שייכים לבני העלייה, אא"כ הם גם בתוך י' לבני החצר, ובתוך י' לבני העלייה, שאז הם שייכים לשניהם ואוסרים אחד על השני.
מביא המ"ב נידון מהאחרונים, באופן שזה גם במרחק ד' מבני המרפסת, וגם נמוך יותר מי' טפחים מבני המרפסת, שיוצא שיש שני חסרונות לבני המרפסת, מול חסרון אחד לבני החצר, זה אמנם מעל י' מהחצר, אבל זה יותר נמוך מי' מבני העלייה, ובמרחק של יותר מד', ואולי באופן כזה, ניתן את התל או העמוד לבני החצר, ונחלקו בזה הפוסקים.
עוד מביא המ"ב, בור מים שיש על גביו חוליא, אע"פ שהבור בתוך ד' טפחים לבני העליות, אבל כיוון שהם צריכים לשלשל את הדלי יותר מי' טפחים, זה ברשות שניהם והם אוסרים אחד על השני.
אם בני העלייה בנו לעצמם מחסום, שבכך הם גילו דעתם שאינם רוצים להשתמש בתשמישי החצר, א"כ, אע"פ שהתל או העמוד בתוך י' טפחים ובמרחק ד' טפחים מבני העלייה, בכ"ז בני העלייה אין להם קשר עם החצר, ונותנים את התל או העמוד, רק לבני החצר.
זיזים הקבועים בכותל, הם שייכים למי שהם יותר נוחים לשימוש, וכפי הכללים שלמדנו לעיל, ומדובר על זיזים שיש בהם ד' על ד', כיוון שאם הם פחותים מד' על ד', הם בטלים, ומותר לכולם להשתמש בהם כיוון שהם לא קובעים רשות.