א. יום 'תענית אסתר' מסוגל שיתקבלו תפילותינו, ולכן יקדיש אדם מזמנו לומר מזמורי תהלים, ובפרט מזמור 'למנצח על אילת השחר', ואח"כ ישפוך שיחו לפני ה' ויבקש בקשתו ממנו יתברך.
ב. מקובל מפי גדולי עולם, שסגולה ביום הפורים להשכים בבוקר, ולהרבות בתפילה ובבקשה לפני השי"ת על כל משאלות לבו, וגם על בני חיי ומזוני, וכן יכול לעקור כח של עמלק על ידי הזריזות והקימה לתפילה בהשכמה.
ובכלל, זמן התפילה שבשעת הבוקר בעת זריחת החמה, הוא זמן שיוצא המלאך רפאל אשר כל מיני הרפואה בידו, ולכן הוא עת תפילה. וגם אמרו ז"ל שתפילה שמתפלל האדם בבוקר אין מעיינים עליו אם הוא ראוי שתתקבל. ולכן יש להשכים ולהרבות בתפילה ובבקשה על כל דבר ועניין, כי זו עת רצון ושמחה בכל העולמות.
בקהילות רבות ונכבדות נהגו לקבוע זמן מיוחד לתפילה ולאמירת פרקי תהלים ביום הפורים, ומתאספין יחד לתפילה בציבור לישועת הכלל והפרט.
ויש אומרים שמי שמסיים כל ספר התהלים בפורים, מובטח לו שתפילתו לא תשוב ריקם. לפי שהציבור טרוד בשאר מצוות היום, היא מצווה שאין לה מבקשים, וחשוב מאד בשמים לומר תהלים ביום זה.
ואפשר להקדים ולהתחיל לומר תהלים מיום י"א אדר, כי הארת יום פורים מתחילה מי"א אדר.
כמו שאמר יעקב אבינו תהלים בלילה להינצל מלבן, ממנו למדו מרדכי הצדיק וסיעתו לומר תהלים בלילה להינצל מגזירת המן.
ג. כל הלומד תורה בזמנים הללו אשר רוב הציבור פנוי בהם מן הלימוד, נוטל שכר כולם, וזוכה לבן שיאיר את עיני העולם בתורה. וכן על ידי לימוד התורה מבטלים כוחו של עמלק, ועל ידי מחיית עמלק באה פקידה לעקרים שבישראל, וכל העוסק בתורה בין מגילה דלילה למגילה דיומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב, וגדול יום פורים כיום שנתנה בו תורה.
וכבר ראינו שבהרבה מקומות נהגו להיות נעורים בליל פורים ולעסוק בתורה.
ד. שעת קריאת המגילה היא עת רצון מופלג, ולב חכם ומשכיל יתבונן בזאת, ויוסיף לקח בגודל רוממות השעה שמעטים כמוהו בכל השנה כולה.
ה. בשעת סעודת פורים סגולה שתתקבל בקשתו של כל יהודי.
ו. אשרי האיש אשר אומר תהלים בשירה ובזמרה, בשמחה ובכוונת הלב, בקדושה בטהרה, באימה וביראה. ואשרי המרגיל עצמו בשירותיו לאמרם בקול נעימה וזמרה, שיכולים להמתיק כל הגבורות ולזמר כל עריצים, ולהכרית כל החוחים והקוצים הסובבים את השושנה, כביכול.
ז. פורים הוא עת רצון לתשובה, ומה שאפשר להשיג ביום הכיפורים בדרך של 'תשובה מיראה', אפשר להשיג ביום פורים בדרך של 'תשובה מאהבה'. והעושה תשובה ומשפיל עצמו ומתנהג בענווה, ורואה את עצמו כמי שחציו חייב וחציו זכאי, וכאילו הוא מתחייב באשם תלוי בכל יום, אזי הקב"ה יקבל תשובתו ויתן לו בנים בעלי קומה עוסקים בתורה ומקיימי מצוות ויזכה לחיי עוה"ב.
* על ידי נתינת צדקה לעניים, מידה כנגד מידה, הקב"ה מקבל אותו ותפילותיו נכנסות לפני ולפנים, אבל לא יתן כספו לעניים כדי שיתפללו עבורו, שמצינו הרבה שעשו כן ולא נענו, רק יכוון שהוא מקיים מצוות הצדקה, והקב"ה יעזור לו.
* המפזר מעותיו לצדקה, ניתן לו כח לרפאות גופו ונפשו.