"וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם" (בראשית כ"ד, י"ב)
אבי זצ"ל בבית ר' יעקב לוינסון
אבי זצ"ל בזמן שהותו בחו"ל הרבה לדבר על לב עשירים, שיקבלו את המשולחים מארץ ישראל ויארחו אותם בצורה מכובדת. הרבה עמל השקיע בזה, והביא מדברי החפץ חיים באהבת חסד (חלק שלישי פרק ראשון), שכבר קרא תגר כי בעוד שבעניים יש מצוה כפולה, הכנסת אורחים וצדקה כאחד, הרי בעוונותינו הרבים נהפוך הוא, דכשבא רעהו עשיר אצלו, יכבדהו בכל הכיבודים ובשמחה ולב טוב. וכשבא אצלו איש עלוב ונכה רוח, שמקיים בזה: "ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחושך אורך" וגו' (ישעיה נ"ח, י'), אין שמח בו כל כך, ולפעמים גם בלב עצב.
הוא עצמו היה מתאכסן בבית הכנסת האורחים של ר' יעקב לוינסון שליט"א בלונדון, שבו מארחים בצורה מכובדת עד למאוד את משולחי ארץ ישראל. לא אחת בקשו ממנו עשירי עם שיהא להם לכבוד ולעונג שיבוא להתארח אצלם, אך לא רצה לשמוע והמשיך להתאכסן שבועות מספר בביתו של ר' יעקב ואשתו תחי'.
פעם, לחץ עליו אחד העשירים מלונדון שיבוא ויתאכסן אצלו, והבטיחו שיש לו קשרים רבים עם עשירי העם, ולא יצטרך לשהות זמן רב בחו"ל, מכיון שהוא יעשה עבורו איזה מסיבה ויתמכו בו אלף פעמים יותר ממה שהוא היה נוהג לאסוף.
לאחר הפצרות רבות אמר אבא ז"ל, הרי ביתו של ר' יעקב הוא ביתו של אברהם אבינו, מרוב הכנסת אורחים שמקיים שם, ואמר לגביר: "לו יצויר שיש לך אפשרות להתאכסן בביתו של עשיר או בביתו של אברהם אבינו היכן היית מתאכסן?" אותו עשיר היה חריף ושנון ואמר לאבי: "הרי לא באת ללונדון להתאכסן בביתו של אברהם אלא למטרה אחרת, ולמה לא תעשה בקשתי ותקדם את מטרתך?"
אמר לו אבי: "אתה לוחץ עלי מאוד, ואגלה לך פרט מסוים, אני מתאכסן בבית של ר' יעקב ששם נמצאים אברכים ובעלי משפחות שעזבו את ארץ הקודש, כדי לפרנס את משפחותיהם או להשיא את בניהם, אברכים אלו הם שבורים ורצוצים, והרבה מהם אינם יודעים אנגלית, במשך זמן הפנאי ביום (שע"פ רוב הולכים לבית העשירים רק בלילה), אני מלמד אותם את האותיות באנגלית למצוא כתובת, או שאני מסביר להם איך מגיעים לביתו של העשיר וכיוצא בזה, או שאני מרים טלפון לביתו של עשיר לקבוע להם זמן שיקבלם… חסד כזה איני יכול לעשות בביתך…"
העשיר, כשמוע דברים אלו, נתרגש עד למאוד עד שביקש ממנו מחילה על שרצה למנוע ממנו מעשה חסד כזה.
כדאי לציין את הנהגת ר' יעקב שליט"א, שפעם ישבו המשולחים בינם לבין עצמם ור' יעקב עמהם. שאלו אחד לשני 'כמה זמן אתה כאן?' זה אומר שבועיים וזה אומר חודש, וכאשר שאל אחד האורחים את ר' יעקב: "כמה זמן אתה כאן?" אמר: "כשלושים שנה". ענה לו המשולח: "האם אתה לא חושב שזו כבר חוצפה?" (לא ידע, כמובן, שר' יעקב הוא בעל הבית…)
ויתר על רצועות יקרות לצורך הכנסת אורחים
סבי, הרב יעקב יוסף הרמן זצ"ל, היה מתפלל מנחה גדולה ב'זכרון משה'. לאחר מנחה גדולה פנה אליו רבי אריה לוין: "הרב הרמן, אתה עוסק במכירת תפילין וספרי תורה, אולי יזדמן לך רצועות של רבי נתנאל סופר? אני מוכן לקנותן במחיר גדול, מכיון שנקרעו לי הרצועות של רבי נתנאל, ואני רוצה בהן". הוסיף רבי אריה: "אני מדבר על חלום, מי ימכור רצועות של רבי נתנאל, היכן נשיג בכלל דבר כזה, אך זרקתי לך רעיון אם במשך השנים תמצא, תמכור לי".
שאלו הסבא: "ומה מחיר יתן עבורם?" אמר רבי אריה: "ככל אשר יושת", שאלו: "גם שתי לירות?" שהיה אז סכום גדול, ענה לו ר' אריה: "כן". "אם כן, יעלה כבוד הרב עמי לבית, ואוציא מהתפילין שלי את הרצועות של רבי נתנאל סופר שיש לי, ואמכור לך במחיר 2 לירות".
תמה רבי אריה האם רבי יעקב יוסף הצדיק מוכן למכור בעד בצע כסף רצועות של רבי נתנאל?, הסביר לו סבא: "יש לי הכנסת אורחים, ובזמן האחרון אין לי כסף להחזיקו, יתכן שעל ידי 2 הלירות אוכל להחזיקו עוד מספר שבועות, ממילא חשוב לי המצוה של הכנסת אורחים יותר מרצועותיו של רבי נתנאל, שהרי אוכל לקנות רצועות כשרות במחיר זול, וההפרש אתן להכנסת אורחים".
צריך לפלס ולדעת מהי מצוה חשובה יותר, עיקר המצוה, או חומרא במצוה, ולא להביט על הרגשים.
(מתוך מדות והנהגות טובות)