נשאל מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל: הרי אם צריכים לבדוק כל כיס וכל מקום, גם בהרבה שעות אי אפשר להספיק! ואם לאו, מה בכלל בודקים כיום? והרי זה נראה כחוכא ואטלולא?

נשאל רבנו מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל: באיזה אופן יש לבדוק את החמץ אור לארבעה עשר, הרי אם צריכים לבדוק כל כיס וכל מקום, הרי שגם בהרבה שעות אי אפשר יהיה להספיק? ואם לאו, מה בודקים בכלל כיום? והרי זה נראה כחוכא וטלולא?

והשיב רבנו, שסדר הבדיקה כיום הוא, שאם לא בדק מקודם, ודאי שחייב מעיקר הדין לבדוק כעת לאור הנר את כל הבית, אבל כיוון שהיום מנקים ובודקים הכל קודם ליל ט"ו [הרי כבר מאחסנים דברי פסח במקרר ובמקפיא ובארונות המטבח כמה ימים לפני הפסח, וכמובן שבודקים אותם כדין לאור הנר או פנס כראוי (בלא ברכה) לפני הכנסת הדברים [כדלהלן, כל דבר שניתן לנקותו להפכו ולנערו – אינו צריך בדיקת נר].

לכן, בליל י"ד הולכים ובודקים לאור הנר בכל מקום ומקום, וגם שואלים: האם ניקיתם היטב ארונות אלו? את המדפים והמגירות הללו? ובזה יוצאים ידי חובה  (קובץ קול תורה חוברת מ' ניסן תשנ"ו עמ' כ"ג, שבות יצחק פסח עמ' ל"א). ולעניין הבגדים, כתב רבנו ב"הגדה של פסח" ענייני בדיקת החמץ: "אם בזמן שניקו את הבגדים בדקו את הכיסים מחמץ לאור היום, אין צורך לבדקם שוב בליל בדיקת חמץ".

הבדיקה בפועל:

עם צאת הכוכבים – 19:47 לאחר ערבית, לאחר שטואטא הבית כולו סופית, ובוצעה "שטיפה גדולה": בודקים החמץ לאור נר שאינו נוטף, או כשקשה בנר – עם פנס. והבדיקה עם פנס חיונית תחת רהיטים ומיטות הסמוכים לארץ, במכונית ובמקומות שמסוכן להיכנס עם שלהבת הנר. ואכן, מכונית רצוי לבדוק ביום לאור השמש כשהדלתות פתוחות. אין צריך לכבות את האור בזמן הבדיקה, אדרבה, צריך תוספת אורה (כך נהגו החזון איש והסטייפלר זצ"ל).

הערה: משהגיע הזמן  אין אוכלים ולא טועמים אפילו לא פירות. אמנם, הרעב – עדיף שיטעם מזונות או פירות עד שיעור כביצה (56 גרם) מאשר שימהר בבדיקה. וכן העייף – טוב שינוח מעט (שו"ת מהרש"ם).

בעל שמאחר, עדיף שתבדוק אשתו בזמן, בשליחותו, בברכה, ותשאיר חדר אחד שיבדוק הוא בברכה.

נהגו שאחד מבני הבית, לא הבודק, מניח 10 פתיתי חמץ שבכל אחד פחות מכזית מחמץ שאינו מתפורר, ועדיף לעטוף הפתיתים ולרשום היכן הונחו. וכיום, שמנקים הכל ביסודיות יתכן שהנחת הפתיתים יש לה יסוד מן הדין ולא רק עפ"י הקבלה, כדי שלא תהיה ברכה לבטלה, אף שמעיקר הדין הברכה על עצם הבדיקה.

הונחו עשרה ונמצאו רק תשעה – אפילו לא היה פתית בגודל כזית, חייבים לחזור ולבדוק ('חוט שני' עמ' ס"ב עפ"י דעת החזון איש, וכן דעת הגר"ח קנייבסקי שליט"א). הונחו עשרה ונמצאו אחד עשרה – יש לבדוק את הבית שנית (ראה שו"ע תל"ט, ג).

הערה: כל דבר שניתן להפוך ולנער אינו צריך בדיקת נר (כיסים, מגירות נשלפות, תיקים) הגהות המהרש"ם. ויש לציין: "אלו הבודקים בהעברה בעלמא (כגון, רק כדי למצוא את עשרת פתיתי הלחם שהטמינו) – קרוב לומר שהברכה שעושים על הבדיקה – ברכה לבטלה היא" (דרך פקודיך מצוה ט, הובא בליקוטי מהרי"ח).

חובה להזכיר: כל שלא עשו בדיקת חמץ כדין, לאור נר או פנס או אור השמש (כשאורה נכנס למטבח) לאחר ניקוי המקרר, המקפיא וארונות המטבח, בטרם הכניסו לתוכם את מוצרי הפסח (לפני ליל הבדיקה, כמובן בלא ברכה). חייבים כעת, בליל י"ד בשעת הבדיקה, לרוקן את המקומות הנ"ל ולבצע בדיקה כדין. שהרי אין מקום בבית החייב בדיקה כמו המקרר וארונות המטבח!!! עצם הניקוי, אין די בו. ישנו ניקוי, וישנה חובת בדיקה. אמנם בעל ה'נודע ביהודה' פוסק שחדר שכיבדוהו (ניקוהו) ג' ימים רצופים – חזקתו בדוק, אבל מי מנקה מקרר, מקפיא או ארונות מטבח ג' ימים רצופים….? ואסור לפי הדין להיות ולהשתמש בפסח במקום שלא נבדק!!! אפילו באים בחול המועד, לדירה שכורה למלון או אכסניה שלא נבדקו – "לא בדק בליל הבדיקה הולך ובודק בברכה עד ערב חג אחרון" (שו"ע תל"ו).

אלו שאינם מוכרים מוצר חמץ (ויסקי, ויטמינים, חמץ וכדומה), חייבים לנקות ולבדוק היטב את התנורים והמעבד מזון, הספרים והבגדים. כי אי אפשר למכור רק הדבוק בכלים בבגדים וכו', שהרי שום גוי בעולם לא יקנה פירורים או לכלוכי חמץ דבוקים. אלא אם כן, באמת, מוכרים דבר חמץ ממשי, או תערובת חמץ, ואז הפירורים הנ"ל נכללים במכירה.

הערה: בדיקה, ביטול שריפה ומכירת חמץ יכולים להתבצע ע"י אשה או בת גדולה בשליחות הבעל או האבא .

*

שריפת החמץ וביעורו:  לכתחילה, יש לשרוף באש, בלא חומרי דליקה. כמו כן, אפשרי (במקום שלא ניתן להדליק אש), לפורר לים או בשירותים. נהוג לשרוף עם החמץ את הלולב, פתילות החנוכיה, הפרשות החלה שנשארו. (מרן החזון איש זצ"ל שרף את ציפורניו שנטל במשך השנה). ויש להקפיד על הפרדה בין בשר לבין חלב במדורת החמץ. שהרי ישנו איסור לבשל בשר בהמה בחלב, אף בלא אכילתם.

לקראת סוף זמן אכילת חמץ: יש לצחצח את השיניים היטב, להצניע את המברשת והמשחה שאינה כשרה לפסח, ולהוציא את המשחה ומי-הפה הכשרים לפסח. כמו כן, אין להשתמש בפסח בחוט דנטלי המשוח ב"ווקס", מחשש עמילנים של חמץ.

עשר משימות חובה עד סוף זמן ביעור חמץ

1. ניקוי וטאטוא אזור ארוחת הבוקר, כולל המדף במקרר עליו היו שאריות החמץ, פח האשפה וכו'.
2. ניקוי סופי של הטלפונים הנייחים והניידים (גם בפסח 'פה–סח'…)
3. החלפת ראש המטאטא או ניקויו במסרק סמיך.
4. הוצאת השקית מתוך שואב האבק והחלפתה.
5. ניקוי יסודי לרצועות השעונים, הצמידים והטבעות. טבעת עם אבן, שלשו אתה בקביעות בצק, לדעת הגרצ"פ פרנק זצ"ל עדיף להטמינה עם כלי החמץ בארון שנמכר בו החמץ.
6. הזרמת מים רותחים עם חומר פגום לפתח יציאת כיורי המטבח והחלפת הרשתות.
7. ניקוי סופי למחשב וכל ספיחיו, בעזרת שואב וממחטות לחות. יש הרוכשים לעצמם "מקלדת" מיוחדת לפסח.
8. מעבר סופי על חדר המדרגות מהכניסה ועד פתח הדירה, כולל ארונות חשמל וטלפון – לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל חובה על כל דייר עד הדירה שלו, אא"כ ממנים שליח שיבדוק בכל הבניין.
9. נעילת דלתות הארונות המסומנים, בהם מונחים החמץ וכליו הנמכרים, כולל ספרי בישול ואפיה, ספרי טלפון, ויש מוסיפים ברכונים של כל השנה והטמנת המפתח במקום ידוע.
10. ניעור הבגדים, הזקנים והשיער.

בזאת תם מבצע ההכנות לפסח תשע"ט!

יש המתעדים בצילום את הבית הנקי…. ויש אומרים בשעה זו את מילותיו של הצדיק רבי  לוי  יצחק מברדיצ'וב זי"ע, שהיה אומר בערבי פסחים, בראותו את העמל, הטרחה  והיגיעה הרבה, להגיע לפסח כשר, כהלכתו:

"יהי רצון שהמלאכים העולים מקשר"נ – קרצוף, רחיצה, שטיפה  ניקוי – ימליצו  טוב בעדנו"