נעמדנו אני וידידי ואמרנו יחד פרק תהילים. ולאחר מכן אמרתי לו: עכשיו אתה יכול להיות רגוע! כעבור שעה בערך הוא ניגש אלי ואומר: "אתה לא תאמין מה היה!"…

א. אני בחור ישיבה ויודע היטב את מלאכת תיקון מוצרי חשמל. יום אחד לפני ר"ה (שאז יש עומס על המקררים) נקראתי לתקן מקרר בפנימיית הישיבה שלפתע שבק חיים לכל חי. ניסיתי לתקן את המקרר במשך שעה וחצי, ולא מצאתי את התקלה. למחרת ניסיתי לתקן אותו עוד שלושת רבעי שעה ו… כלום.

כבר כמעט שהרמתי ידיים, אבל… אז נזכרתי שעדיין לא התפללתי עליו, לא ביקשתי מהקב"ה שיעזור לי, ואם כן לא עשיתי עדיין כלום למענו. בתפילת מעריב באותו יום ביקשתי מהקב"ה במילים פשוטות: טאטע, בבקשה שהמקרר יחזור לעבוד בקלות. ביקשתי מבחור נוסף שיתפלל גם הוא.

למחרת ירדתי לנסות בעצם מהתחלה, ואז… גליתי תוך כמה רגעים חוט קרוע במקום נסתר, ותוך דקות ספורות המקרר חזר לעבוד – "יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם".

ב. בחודש ניסן תש"פ התגליתי כחולה קורונה והועברתי למלון לחולי קורונה, שם, זכיתי להכיר שני ידידים, אחד מהם היה נשוי ואב לשני ילדים, והשני בחור ישיבה כמוני. אחת ההוראות של משרד הבריאות היתה שלא להכניס אוכל מבושל למלון – מה שבעצם מנע מאתנו לקבל אוכל מוכן מהבית לכבוד שבת.

יום אחד, אשתו של אותו ידיד רצתה לשמח אותו ולשלוח לו אוכל מבושל, דא עקא שאי אפשר…

לפני תפילת מעריב ניגש אלי אותו ידיד ושאל אותי מה לעשות, האם לנסות להבריח את זה בצורה לא חוקית, או שמא לסמוך על הנס ולהוביל את זה מהשער הראשי.

סיפרתי לו את המעשה מהחזו"א, שהגיע אליו יהודי וסיפר לו שהרופאים רוצים לנתח את אשתו, והוא רוצה לשאול את הרב האם היא צריכה לעבור את הניתוח שגובל בסכנת חיים. ענה לו החזו"א: "ודאי שהיא צריכה לעבור את הניתוח, הרי זה סכנת חיים גם אם היא לא תעבור את הניתוח".

כשאותו יהודי רצה ללכת אמר לו החזו"א: "תתפלל איתנו מנחה, הרי בבית חולים יהיה לך פחות יישוב הדעת להתפלל", ואותו יהודי נשאר להתפלל שם מנחה. אחרי התפילה קרא לו החזו"א וביקש ממנו לחזור על השאלה שוב פעם, ואז אמר לו החזו"א: "שלא תעבור את הניתוח, אין צורך, יהיה לה רפו"ש גם בלעדיו". שאל אותו היהודי: "הרי מקודם הרב פסק אחרת, ומה השתנה?" אמר לו החזו"א: "מקודם זה היה לפני מנחה, עכשיו זה אחרי מנחה"!

ואז אמרתי לאותו ידיד: תתפלל גם אתה במעריב שהאוכל יכנס, ואתה מסודר!

אחרי התפילה, ידידי ניגש אלי ושאל אותי האם התפללתי עליו. אמרתי לו ששכחתי, ואז נעמדנו – אני ושני ידידיי – ואמרנו יחד פרק תהילים, כשלאחריו אמרתי לו: עכשיו אתה יכול להיות רגוע.

כעבור שעה בערך, הוא ניגש אלי ואומר לי: "אתה לא תאמין מה היה! שתי דקות לפני שהחבילה הגיעה, שינו את ההוראות והתירו להכניס אוכל מבושל"…