"נסענו לקריאת התורה בסנטה פה בארגנטינה, יהודי העיר התקבצו לכבודנו, והשתתפו לראשונה מזה זמן רב בשיעור שאינו מועבר אליהם דרך המסך"

אי שם בערבות ארגנטינה, תוכלו לראותם. קבוצה של יהודים יראי שמים הישובים סביב שולחן רחב ממדים, ועיניהם נעוצות בספרי המשנה הברורה הפתוחים לפניהם. בראש השלחן יושב המגיד שיעור, הרה"ג ר' נתן וינקלר, שממלא את הזן שבין מנחה לערבית, בלימוד עיוני ויסודי של הלכות שבת, לפי סדר הלימוד של 'הדף יומי בהלכה'.

"אנחנו יוצאים לארגנטינה פעמיים או שלוש בשנה", הוא מספר, "מדובר בצוות של שוחטים, בודקים ומשגיחים מטעם מערכת הכשרות של הגרמי"ל לנדא שליט"א. "כנציגו של הרב בצוות, אני נדרש למסור גם שיעור בין מנחה לערבית, ולצד הלכות שחיטה שאנו נדרשים ללמוד בשיעור היומי לפי הוראות הרבנות לצוותי השחיטה, אנחנו עוסקים בהלכות שבת, לפי סדר הלימוד של 'הדף היומי בהלכה'.

"בכל פעם, נמשכת השהות שלנו שם כשישה שבועות בערך. מדובר בתקופת זמן ממושכת בה הצוות עובד כמעט מסביב לשעון, ומאחר ומדובר ביהודים יראי שמים, הם מנצלים כל רגע פנוי ללימוד תורה.

"כמובן שלא כולם משתתפים בשיעור כל יום, כי חלקם נמצאים במשחטה וצריכים להמשיך את עבודתם גם בזמן השיעור. אחרים בכלל ישנים בשעה הזאת ואוגרים כוחות לקראת משמרת הלילה שהם יצטרכו לעבוד בה מאוחר יותר, אבל מנין למנחה וערבית יש בכל מצב, ובהתאם לכך גם יש תמיד שיעור קבוע בהלכות שבת".

הרב וינקלר מוסר שיעור ב'דף היומי בהלכה' לא רק בארגנטינה, אלא גם כאן בארץ. בתקופת שהוא אינו נמצא שם לצורך ההשגחה, הוא מוסר שיעור על פי אותו הסדר, בבית המדרש צאנז ז'מיגראד בבני ברק.

"האמת שהתחלנו את הלימוד הזה בתמוז האחרון. היתה זאת בפעם הקודמת ב הצוות שלנו יצא לארגנטינה. עד אז למדנו גמרא בשיעור היומי, בכל פעם מסכת אחרת. אבל כשהתחילו ללמוד הלכות שבת ב'דרשו', החלטתי שהגיע הזמן להצטרף למהפכה הגדולה הזאת, ובתזמון מיוחד שסידרה לנו ההשגחה העליונה, הגענו לארגנטינה והתאספנו לשיעור הראשון בדיוק ביום בו התחיל לימוד חלק ג' של המשנה ברורה לפי סדר הלימוד של 'דרשו'.

"ההיענות היתה מדהימה. משתתפי השיעור לא הספיקו להודות לי. מדובר בהלכות בסיסיות וחשובות כל כך לכל יהודי, ולא משנה מה תחום העיסוק שלו, בן כמה הוא ולהיכן הוא חותר.

"כשחזרתי לארץ, החלטתי להפוך את השיעור היומי שלי בבית המדרש צאנז ז'מיגרד לשיעור שמתבסס על תוכנית 'הדף היומי בהלכה'. וגם כאן ראיתי שהציבור נהנה מאוד מהלימוד. אנחנו לומדים שעה מדי יום, ואך בקושי מספיקים את ההספק היומי, כי הלומדים מעלים נידונים שונים, אנחנו מתפלפלים מעט ומעמידים הרבה, עד שבסופו של דבר יוצאת הלכה מבוררת ונקיה".

סיפור מיוחד אירע לקבוצה בפעם הקודמת בה שהו חברי הצוות בארגנטינה: "היה זה ביום שני או חמישי, התברר לנו לפתע שישנה שאלה רצינית מאוד על כשרותו של ספר התורה שמשמש אותנו שם בארגנטינה. פתחנו במסע בירורים למציאת ספר התורה הקרוב ביותר, ולבסוף התברר לנו שבעיר סנטה פה, שהיא עיר גדולה מאוד בארגנטינה, ישנה קהילה יהודית קטנה עם בית כנסת שפעיל רק בשבתות, וגם בהן יש בו מנין מצומצם של יהודים מבוגרים שבאים להתפלל במסירות נפש כדי שבית הכנסת לא ייסגר על מנעול ובריח.

"נסענו לסנטה פה, כשעה נסיעה לכל צד, וכשהגענו לשם, התאספו יהודי העיר לכבודנו, והתפללו אתנו מנחה וערבית, על אף שבדרך כלל לא מתקיימים מנייני תפילה בבית הכנסת בימות החול. קראנו בתורה ולאחר מכן התיישבנו לשיעור הקבוע בין מנחה לערבית, עם הספרים שהבאנו איתנו.

"יהודי העיר התיישבו גם הם סביב השולחן. רובם לא הבינו כמעט כלום, כי הם דוברי ספרדית, שפה שאנחנו לא בקיאים בה, ובכל זאת הם נהנו לשבת איתנו ולשמוע שיעור תורה חי. ראינו שהם מאוד מתרגשים והם הסבירו לנו שמאחר ואין בעירם מישהו שיכול למסור שיעור, הם מתאספים פעם או פעמיים בשבוע בשעות הערב בבית הכנסת, וצופים בשיעור שמעביר להם יהודי תלמים חכם שמתגורר בעיר אחרת בארגנטינה, אלא שהשיעור נמסר דרך מסך גדול שהוצב לשם כך באופן קבוע בבית הכנסת. זה היה מאוד מרגש, גם מבחינתנו וגם מצדם. הם אפילו צילמו אותנו למזכרת, כי באמת שיעור תורה של ממש בבית הכנסת שלהם נחשב למאורע נדיר מאוד".