דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • לוח דף היומי – לוח שנתי ללימוד להורדה ולהדפסה
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • מוקדי המבחנים
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • חנות המבצעים שלנו
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
האם מותר ללמד ילדים על עקדת יצחק?
"האם ייתכן שאני נותן לצדקה יותר מחומֶש וזה גורם לי בעיות?"
תובנות חדשות אחרי 16 ימי בידוד
"החלטתי לחיות!"
50 דולר שהפכו ל-30 אלף דולר...
דף הבית מאמרים פרשת שבוע חומש דברים ואתחנן נכנסתי פעם ביו שישי אחר הצהריים, אל מרן הגראי"ל שטיינמן, וראיתי שעיניו זולגות דמעות. הגאון היה כבר לבוש בבגדי שבת, והכין עצמו לכניסת השבת. כששאלתיו על מה ולמה עיניו דומעות, הציע לי ללמוד איתו את הגמרא במסכת מנחות (י"ח א')

נכנסתי פעם ביו שישי אחר הצהריים, אל מרן הגראי"ל שטיינמן, וראיתי שעיניו זולגות דמעות. הגאון היה כבר לבוש בבגדי שבת, והכין עצמו לכניסת השבת. כששאלתיו על מה ולמה עיניו דומעות, הציע לי ללמוד איתו את הגמרא במסכת מנחות (י"ח א')

פנינים נפלאים מהגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א
ה' אב תש"פ
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

"ואתם הדבקים בד' אלוקיכם"  ד ד'

בברכות התורה אנחנו מברכים מידי בוקר 'לעסוק בדברי תורה'. לעסוק, פירושו לעשות מהתורה עסק. ומי שישאל איך עושים את זה, ייענה בתשובה פשוטה; תתבונן ממה אתה עושה עסק, ואיפה טמון ראשך ה'עסקי', ומשם תבין מה הן הדרכים לעשיית עסק. וזו היא כל 'תורת עסק התורה' על רגל אחת. ממש כך.

'עסק' הוא הדבר שבו ראשו של כל אחד מאתנו 'עסוק' במשך כל שעות היממה. 'עסק' הוא הדבר המעסיק אותנו כל היום וכל הלילה. לרגע אחד אין אנו שוכחים את העסק ההוא, ואין אנחנו זקוקים לשם כך לתמריצים כלשהם. מדוע? – כי הראש שלנו עסוק ממילא בעסק ההוא. ובדיוק באותה צורה צריכים להתייחס ללימוד התורה! לגרום לכך שהלימוד יהיה ה'עסק' שלנו, ואין חיובו רק למי שמוגדר כ'אברך כולל', אלא גם לאנשים העמלים לפרנסתם, שהתורה היא ה'עסק' שלהם.

והראיה, שבכל רגע פנוי הם חוזרים מיד ללימודם. ואף אחד לא צריך לדחוף אותם אל הסטנדר והגמרא. הם עושים זאת, מפני שהם הגיעו למסקנה שעסקו של האדם בעולם הזה, הינו אך ורק עסק התורה, ולא שום דבר אחר. ושוב: אדם כזה – תורתו היא באמת אומנותו היחידה בעולם הזה. מלבדה, אין לו מאומה.

התחיל כבר בכתיבת הצ'קים

אחד הכללים המובהקים של עסק הוא לא לאחר בפתיחת החנות. סוחר שאינו מקפיד על לוח זמנים מדוייק, יבריח ממנו את כל הלקוחות. סיפור מופלא הופיע לאחרונה בפרסומי 'דרשו', שסיפר הגאון רבי שלום מאיר יונגרמן זצ"ל, ראש מוסדות 'זכרון יעקב', והסיפור מוסב על אביו: "אדם שאינו שומר תורה ומצוות עמד בקשרי מסחר ענפים עם אבי ז"ל", סיפר הגרש"מ זצ"ל, "והיה חייב לו כסף רב. חודשים רבים חיפש אותו אבי כדי לגבות את חובו, עד שסוף סוף מצא אותו והם התיישבו יחדיו לעשות את החשבון.

"הלה החל בכתיבת ההמחאות לתשלום החוב, והנה לפתע הבחין אבי ז"ל כי השעה היא 5 דקות לפני 8 בערב. בשעה זו היתה לו קביעות להשתתף בשיעור בית הכנסת. אבא קם מייד, הפסיק ועזב הכל ורץ לבית הכנסת כדי להגיע בזמן לפני תחילת השיעור!

"אותו סוחר החל צועק אחריו: 'המתן כמה דקות, ואני נותן לך את הצ'קים על כל החוב!' אבל אבא השיב לו: 'אני מצטער, יש לי שיעור ואני חייב לרוץ אליו; אסור לי לאחר אפילו דקה אחת!' – והשאיר את כל הצ'קים אצל הסוחר הנדהם…

"לאחר פטירת אבי מורי ז"ל, סיפר אותו סוחר בהתפעלות: 'אני יודע שהוא חיפש אותי חודשים רבים, כי הצטער מאוד בגלל החוב, ובעוד מספר דקות הוא היה מקבל לידיו את כל הכסף, ובכל זאת עזב הכל כדי לא לאחר לשיעור'"…

לסיים ש"ס זו משימה אפשרית

מי שמצעיד את מסלול חייו בדרך הנ"ל, לא יראה בסיום הש"ס, בבקיאות ובעיון, בחינת משימה שאינה ניתנת לביצוע. צריך רק ללמוד כיצד לפנות את הראש מהשטויות וההבלים המצויים כל כך בתקופתינו, וכבר יהיה מקום להכניס שם, בראש, את כל הש"ס.

אם נביט סביבנו, ניווכח ונראה שיש יהודים רבים, שלא זכו להימנות על קהילת האברכים הגדולה בארץ ישראל, אבל זכו וזכו לסיים ש"ס. השתתפנו באחד האירועים הללו, בו נכח מספר מועט של אנשים, בעיקר בני משפחה, אבל חובה עלינו לפרסמו, ורק את שמו של בעל הבית שהיה 'אחראי' לאירוע, מוותיקי רמת אלחנן, נשאיר בסוד, מפני עין הרע…

המאורע היה אמנם צנוע, אבל החגיגה שנחוגה בבית ההוא עלתה גם לשמי שמים, ועוררה שם רעש גדול. היתה זו חגיגה לציון סיום הש"ס שנלמד על ידי בעל הבית, שזכה לעבור על כל הש"ס במשך 15 שנים. הלימוד נעשה בעיון, עם התוספתים, מבלי שמיודענו מדלג על שום דף ועל שום סוגיה. כך יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, חודש אחר חודש, שנה אחר שנה, עד שזכה לסיים את כל מסכתות הש"ס, ולהשיג בהן שליטה וידע מקיפים.

ת"ח זה ידוע כבעל כשרון גדול, ויתרה מך – הוא גם 'מעיין' גדול, וסברותיו נושאות חן בעיני כל השומעים. ברם, ואת זה אנחנו מעוניינים להדגיש בדגש חזק, הת"ח המדובר שזכה לסיים את הש"ס, אינו מוגדר כאברך, וכמי שתורתו אומנותו. אבל – תורתו כן אומנותו, מפני שהוא מציב אותה במקום הראשון בסדר יומו, ומגדיר אותה כ'עסק'.

את כלכלת ביתו הוא מפרנס ע"י עיסוק בתחום מסוים, אבל כמי שמכירים אותו מקרוב, גם אנחנו יכולים להעיד עליו שמרבית היום עובר עליו מתוך עיון בסוגיות הש"ס. יש בכך משום דוגמא חיובית לרבים אחרים, שנאלצו לעזוב את מסגרת הכולל, ויכולים ללמוד מת"ח זה כיצד לנצל את זמנם. כל אחד יכול לקחת מכאן פרק מאלף, ולדעת שגם בהיותו מחוץ למסגרת ה'רשמית' של הכולל, יש בידו להגיע למצב שבו הוא יסיים ש"ס, ויידע אותו על בוריו.

מי שקובע את עיקר תשומת הלב שלו ללימוד התורה, קובע בכך גם את המצב הכללי בביתו, בכל התחומים. כבר הבאנו בעבר שמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל אמר לרבינו, המרא דאתרא הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, שהסגולה הטובה ביותר לשלום בית היא הלימוד בקול ובנעימות בתוך הבית.

בכלל, כאשר בני הבית רואים מה הוא הדבר העיקרי המעסיק את אביהם, גם אהבת התורה שלהם מתחזקת ומתעצמת. לא פלא הוא שהת"ח הנ"ל שסיים את הש"ס זכה שכל בניו וצאצאיו הם בני תורה אמיתיים, ויושבים ושוקדים על התורה יומם ולילה. לא צריך להיות פיקח גדול כדי להבין את הסיבה לכך…

מוקף בספרי ראשונים ואחרונים

"על שולחן השבת שלנו", מעידים הבנים, "לא עלו מעולם עניינים אחרים מלבד שאלות ותשובות בפרשת שבוע (גם בנושא זה מפגין בעל הבית שליט"א שליטה נדירה), וכן דיונים תורניים בסוגיות הש"ס. אבא ואמא הקפידו תמיד", מוסיפים הבנים לציין, "שלא לדבר כלל בענייני חולין, אלא להקדיש את השבת קודש לה' ולתורתו!

"ומיותר לציין שאם בששת ימי המעשה, מקדיש האב פה ושם שעות מסויימות לענייני המסחר ממנו הוא מתפרנס, אבל בשבת קודש – לא ראינו אותו מתעסק בהבלי עולם. ראשו ורובו נתון תמיד בסבך הסוגיות בהן הוא עוסק.

"גם בימי החול, הוא יושב בסלון הבית עד שעה מאוחרת, מוקף בספרי ראשונים ואחרונים, וכל כולו נתון בעומקן של הסוגיות הקשות שבש"ס. זו הדוגמא שראינו תמיד אצל אבינו שליט"א, וזה הדבר שחינך אותנו יותר מכל דבר אחר. עיקר עיקרים – הם אך ורק דברי התורה. כי הם חיינו ואורך ימינו!".

אי אפשר לתאר את השמחה, שמחת התורה, העצומה, שהיתה בביתו של הת"ח ההוא במסיבת סיום הש"ס. לפני תחילת האירוע, אליו הגיעו כמובן כל הצאצאים, הבנים והבנות, החתנים והכלות, וכמובן כל הנכדים, אמר ה'חתן' במשך שעה שלימה 'חבורה' מקיפה לפני חבורת בניו, הנחשבים כתלמידי חכמים מופלגים בפני עצמם.

רק לאחר מכן התיישבו כולם לפני השולחן הערוך בכל מיני מטעמים, כדי לחגוג את ה'מטעמים' שעשה האב הדגול בלימודו. בתום שעה ארוכה של שירה וזמרה, עם סיום הש"ס בפועל, קמו כולם והתאגדו במעגל, ורקדו וכרכרו לכבוד השם יתברך עד השעות הקטנות של הלילה.

להרבות בקביעת עיתים לתורה

כדאי להתעכב על עוד נקודה, ולומר בצורה המפורשת ביותר, שאדם הקובע את עצמו בבית המדרש, הוא האדם המאושר ביותר עלי אדמות! תמיד זה היה כך, אבל בימינו, כאשר האירועים המתרחשים מסמנים את גודל הימים והיותם ימי הרת עולם, על אחת כמה וכמה.

האיומים הקשים מבית ומחוץ, ה'הערכות' הנשמעות השכם והערב אודות העלול לקרות 'בעימות הבא', הקשיים החינוכיים המתרגשים על הדור הזה, המחלות הנוראיות, הייסורים העוברים על משפחות, צער שידוכים, מכאובי הפרנסה, כל אלה צריכים להביא את בני דורנו למסקנה שאין כל פתרון לבעיות התקופה, חוץ מההמצאות בין כתלי בית המדרש. והדברים נאמרים לכל בר-ישראל באשר הוא, גם מי שלא זכה להיות מחובשי הספסלים הקבועים בבית המדרש, שירבה עד כמה שאפשר בקביעת עיתים לתורה. כי ההצלה היחידה תהיה רק שם, בין הכתלים המקודשים של בתי המדרשות.

אני נמצא במקום הכי מאושר עלי אדמות

אנחנו צריכים ללמד את עצמנו איך ליהנות מבית המדרש, איך להרגיש – באמת, ובכל הלב, שהאושר הגדול ביותר הוא רק שם. אנחנו יודעים זאת בשכלנו, אבל לא תמיד מרגישים את זה בהרגשה של אמת. שמענו פעם עצה מאחד מזקני המשגיחים, שאדם שההרגשה הזו אינה ספונה דייה בליבו, מפני שבמציאות אין לו אהבת תורה מופלגת, ייכנס לבית המדרש אפילו שלא על מנת ללמוד, יקיים את הפסוק "אשרי יושב ביתך", ינסה להחדיר אל תוך רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו את הידיעה וההרגשה הנ"ל, ויעשה זאת תוך כדי שינון עצמי, שיאמר בפיו 'אני נמצא עכשיו במקום המאושר ביותר עלי אדמות, ועצם שהייתי כאן היא מצוה', או שיזכיר לעצמו את אירועי התקופה ויאמר ש'כאן אני מרגיש הכי בטוח בעולם' וכיוצא באלה הדיבורים.

"כפי שמקובלנו" – אמר המשגיח – "ייכנסו הדברים הללו באוזניו ובליבו, עד שבאמת ירוצו רגליו לבית המדרש – מאליהן". וכשאדם מרגיש את שמחת חייו בבית המדרש, השלב הבא יהיה שכאשר יפתח את הספר וירצה ללמוד, תיכנס בו אהבת התורה, ומכאן עד סיום הש"ס – תהיה כבר הדרך לא כל כך ארוכה…

מדוע בכה מרן זצ"ל ביום שישי אחר הצהרים?

עם גודל קדושתה של התורה, אוכל לספר שנכנסתי פעם ביו שישי אחר הצהריים, אל מרן הגראי"ל שטיינמן, וראיתי שעיניו זולגות דמעות. הגאון היה כבר לבוש בבגדי שבת, והכין עצמו לכניסת השבת. כששאלתיו על מה ולמה עיניו דומעות, הציע לי ללמוד איתו את הגמרא במסכת מנחות (י"ח א'). "התרגשתי לראות בגמרא זו עד כמה חביבים דברי תורה אצל תלמידי חכמים, ואין זאת אלא מפני קדושתה היתירה של התורה", אמר הגאון זצ"ל, "וההתרגשות הביאתני לידי הבכי".

"מדברי הגמרא שם הפותחת במילים 'אמר רבי, כשהלכתי למצות מידותי אל ר' אלעזר בן שמוע', וכו', ומסיימת ב'אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר, קרא עליו המקרא הזה מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי' – אפשר ללמוד על מידת השמחה שצריכה להיות לאדם עם כל חידוש שהתחדש לו בתורה, גם אם על ידי החידוש התגלה לו רק השם של מי שאמר מימרא מסוימת, ותו לא! וכפי שמסופר שם בגמרא", התרגש הגראי"ל שטיינמן, ועיניו זלגו דמעות.

"ולבד מכך, שרואים כאן את גודל קדושתה של התורה, אפשר ללמוד גם על גודל חיוב העמל והיגיעה בה", אמר מרן. לא אוכל לתאר את המחזה הזה שניגלה לי בביתו של מרן זצ"ל, שישב ובכה והתרגש כל כך למול דברי הגמרא.

ואגב, לאחר שחזרתי מבית מרן זצ"ל, באותו יום שישי, הסתכלתי ב'בן יהוידע' על סוגיא זו, וראיתי שהוא מפרש את הפסוק "מה אהבתי תורתך" וכו', 'מה – אהבתי תורתך', דהיינו, אני אוהב אפילו את הדבר הקטן שבתורה, שהיא בבחינת 'מה' (כמו שאומרים 'דבר מה'). גם הדברים הקטנים, לכאורה, אהובים עליי ונחשבים בעיניי מאוד, עד כדי כך שאני שמח עם כל גילוי המתגלה לי בתורה, גם אם יהיה זה שמו של אחד התנאים.

מרן ה'אילת השחר': בן תורה יכול להתחייב בנשואי ילדיו מעבר ליכולתו, כיון שממילא כל הנהגתו היא בנס

ידוע שמרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל היה אומר שכאשר בן תורה מתחייב סכומי כסף לנישואי ילדיו, הוא יכול  להתחייב גם קצת מעבר ליכולתו הכלכלית כיון שממילא כל הנהגתו היא בנס, אז גם הפעם יעשו איתו ניסים; אבל כשמדובר באדם שאינו בן תורה, אין הוא יכול לסמוך על ניסים, ולכן ההתחייבות שלו צריכה להיות מציאותית וכזו המשקפת את מצבו הכלכלי.

"כמדומה לי", אמר הגר"י זילברשטיין, "ששמעתי משמו של מרן זצ"ל שהסביר גם, מדוע הפסוק (דברים, י' ט') 'ה' הוא נחלתו כאשר דיבר ה' אלקיך לו', בו מבטיח השי"ת לשבט לוי שיספק את צרכיהם, לא נאמר אצל שבט יששכר, שישבו והגו בתורה?

"ותירץ מרן זצ"ל, שכיון ששבט יששכר קיבל את צרכיו משבט זבולון, הרי שבליבו של שבט יששכר הוא סומך גם על כך, אבל שבט לוי שלא קביל מאף אחד – יכול להסתמך על כך שה' הוא נחלתו"… ומכאן נלמד שעד כמה שהלומדים סומכים יותר על השם יתברך, ומטילים את כל יהבם עליו, כך ישיב להם השי"ת בגודש אהבה, וייתן להם את כל צרכיהם.

מדוע השיב המשגיח בשלילה לעסקת 'יששכר וזבולון' שהוצעה לו?

ואם הזכרנו את יששכר וזבולון, נספר דבר נוסף בעניין זה, שסיפר לנו הגאון רבי יעקב ישראל בייפוס שליט"א, בעל ה'לקח טוב': פעם הגיע אל מרן המשגיח רבי דב יפה זצ"ל אחד מידידיו, והציע לו לחתום על עסקת יששכר וזבולון, דהיינו שהוא יספק למשגיח את כל צרכיו הכלכליים, והמשגיח מצדו יוכל לעזוב את תקפידו בישיבה ולשבת כל היום על התורה ועל העבודה. השיקולים שעברו במוחו של המשגיח, בדרך החלטות, היו כידוע שכליים עד מאוד, והוא השתדל שלא לערב בהם אמוציות רגשיות. פלס המאזניים שלו היה מדהים בפשטותו, אם אפשר להגדיר זאת כך.

המשגיח חשב על ההצעה, ולבסוף השיב בשלילה. מדוע? –תשמעו שיקול; "בחנתי את עצמי וראיתי שגם כאשר אני מכהן כמשגיח, ומתפקידי להיות אחראי על הבחורים, הנני מצליח ללמוד במשך שעות ארוכות מידי יום, כך שאני לא ארוויח מכך הרבה… "אולם, אם ההסכם ייחתם עם יהודי אחר, יתכן בהחלט שהתועלת שלו תהיה הרבה יותר גדולה, כי עד היום הוא למד קצת, ומעכשיו – כשיעשו אתו הסכם יששכר וזבולון – הוא ישקוד על תלמודו במשך כל היום. אבל אני, הרי ממילא לומד ומנצל את זמני היטב!"…

איך יתכן שיהודי יקיים מצוה, והשי"ת בעצמו לא יוכל לקיימה?

חידה מופלאה שאלני פעם הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל. איך יתכן מצב שבו כל יהודי יוכל לקיים מצווה כשלהי, והשי"ת בעצמו לא יוכל לקיימה? והשיב הגאון זצ"ל ואמר, שהנה אחת ממעלות הצדקה היא, להדר שלא לדעת למי אנחנו נותנים צדקה. אות זה יכולים לעשות רק בני ישראל, אבל השי"ת – שאין דבר נעלם ממנו – לא יכול לקיים את ההידור הזה…

כשסיפרתי את החידה לגיסי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, נהנה מאוד. הדברים באו בהקשר לסיפור המופיע בספר 'משנת חיים', בשם מרן הגר"ח קנייבסקי, על גביר שהגיע פעם אל החתם סופר, ואמר שהוא רוצה לחתום הסכם יששכר וזבולון עם ת"ח, ומעוניין שהחת"ס ימליץ לו על ת"ח כזה.

החת"ס הסכים אבל בתנאי שהגביר לא יידע למי הוא נותן. הגביר הסכים לתנאי, אבל לאחר כמה שנים התעקש לדעת מי הא המקבל… כשראה החת"ס את עקשנותו, הפגיש ביניהם, אבל אז לקח הת"ח הלוואה גדולה, והחזיר לו את כל הכסף… והפטיר גיסי ואמר שעל זה נאמר: "יש מאבד עולמו בשעה אחת".

(הרב משה מיכאל צורן. מתוך 'מצוות בשמחה')

ואתחנן מרן הגראי"ל שטיינמן פרשת שבוע רבי יצחק זילברשטיין

אולי גם יעניין אותך

ישנה התחשבות במבחנים.. מי שלמד היטב את החומר יוכל להצליח במבחן בס"ד
שני אנשים עקפו אותנו, כשהפטירו: "תראה, ילד קטן עולה במדרגות כמו גדול"...
"תניח כפית טשולנט בפה שלו"
היערכות בסניפי 'דרשו' בעולם לקראת המבחן הראשון במשנ"ב...
צפו במצגת על מרן הבבא סאלי זי"ע
בדיקת הסימנים לראש השנה ● גמ"ח דירות לחגים ● וגם: השתתפות עצמית בהשכרות רכבים
האם מותר ללמד ילדים על עקדת יצחק?
"האם ייתכן שאני נותן לצדקה יותר מחומֶש וזה גורם לי בעיות?"
תובנות חדשות אחרי 16 ימי בידוד
"החלטתי לחיות!"
50 דולר שהפכו ל-30 אלף דולר...
האם מותר ללמד ילדים על עקדת יצחק?
"האם ייתכן שאני נותן לצדקה יותר מחומֶש וזה גורם לי בעיות?"
תובנות חדשות אחרי 16 ימי בידוד
"החלטתי לחיות!"
50 דולר שהפכו ל-30 אלף דולר...

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
בא

צפו: שיעורו של הגר"י זילברשטיין שליט"א לפרשת בא

שיעור לצפיה לפרשת השבוע

האם ראוי להימנע מנעילת נעליים בתעניות ציבור?

איזו רחיצה מוּתרת בתעניות ציבור?| האם מותר לערוך חתונה בליווי תזמורת בליל עשרה בטבת?

האם יש מקור למנהג לצום בשלושת הצומות הסמוכים לבר מצוה?

ילד שנעשה בר מצוה ביום ראשון שחל בו צום 'נדחה' – האם חייב לצום?| האם מעוברות ומניקות חייבות לצום בתעניות

הדף היומי בהלכה תקצירים הלכתיים

מדוע אומרים סליחות בתעניות ציבור?

מי העמיד את הפסל בבית המקדש?| האם 'צום גדליה' נחשב תמיד כ'נדחה'?

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/282
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר