בתקופה זו רבים יוצאים לנופש ומתארחים במקומות אליהם אינם מגיעים במהלך ימות השנה. לומדי הדף היומי, אשר אינם מוותרים על שעת ההנאה היומית שלהם, יאתרו בוודאי שיעור דף היומי באיזור שהותם, ונסיון השנים שעברו מלמד כי יש בכך משום גיוון; מגיד שיעור אחר, משתתפים אחרים, וגם הפרייה. אין לך בית המדרש בלא חידוש. רבים מן הנופשים שבים אל שיעור האם שלהם עם רעיונות מעניינים שחוו בשיעורי הדף היומי בתקופת הנופש שלהם ומאמצים אותם במשך השנה. למשל, ידוע לנו על יהודי שהבחין בשני לומדי הדף היומי החוזרים בצוותא על הגמרא לאחר השיעור, וכשחזר לביתו אימץ את הרעיון והוא מיישם אותו בדביקות עם חבירו זה שנתיים ימים.
תקופה זו טומנת בחובה אפשרות יוצאת דופן – לזכות לפעול להגברת לימוד התורה ולהקמת שיעורי הדף היומי. ברוך ה' הוקמו שיעורים רבים בדף היומי, בערים, בכפרים, במושבים, במשרדים, ובעצם בכל סוגי ריכוזי הציבור. אך עדיין רבה המלאכה ויהודים רבים עדיין לא זכו להצטרף למעגל לומדי הדף היומי. תקופת הנופש, בה לומדים רבים נפוצים על פני כל הארץ, מהווה הזדמנות נדירה לפעול לצרף עוד יהודים למעגל לומדי הדף היומי. ואם תאמר: אני? מסוגל ליזום שיעור? ובכן, בדברים שנשא הרה"ג ר' חיים דוד קובלסקי שליט"א, ראש בית המדרש למגידי שיעור מאורות הדף היומי, הוא המריץ את קהל המשתתפים לצרף משתתפים נוספים לשיעור הדף היומי, תוך שסיפר מעשה שאירע עמו:
"נכנסתי למשרד בבניין משרדים גדול, וכאשר שאלתי את בעל המשרד בדבר אפשרות להקים במקום שיעור תורה, הוא הגיב: כאן? בבניין הזה? יש סיכוי להקים שיעור? אין סיכוי! רוב האנשים אינם שומרי תורה ומצוות וכולם עובדים קשה ומנצלים כל שנייה. אין סיכוי כבוד הרב! נכנסתי למעלית ובטעות לחצתי על הכפתור הלא נכון לכיוון מעלה. המעלית עלתה ובאחת הקומות נכנס אליה יהודי. פניתי אליו: "האם יש אפשרות להקים שיעור דף היומי אצלכם במשרד?". הוא הביט בי כמו חיכה שנים לשאלה הזו, והשיב: "יהיו שלשה משתתפים. אני ועוד שניים". בשיעור הראשון השתתפו עשרות איש!
משמים מסובבים. כשרוצים לעשות רוחניות רואים את הסייעתא דשמיא. העוסק בהפצת תורה זוכה לסייעתא דשמיא מוחשית, שהרי הוא מגשים את ייעודו של עם ישראל. מתוך ידיעה כי לא כל אחד חש עצמו כמוכשר לפתיחת שיעור בדף היומי, פנינו אל אחד העוסקים בתחום, למתן הדרכה קצרה עבור המעוניינים במצווה רבתי זו.
"בתקופה הראשונה הרגשתי נבוך כשפתחתי בשיחה עם מתפללים, או עם גבאי בית כנסת, על פתיחת שיעור דף היומי, כמו איש שיווק שבא למכור מוצר, ועליו לשכנע את הצד השני להסכים, להצטרף ולסייע. מהר מאד הבנתי שהדברים שונים לחלוטין. ברוב המקרים התברר שהאנשים עמם שוחחתי המתינו זה שנים לשיחה מעין זו. בהתרגשות ובפנים מלאות ציפייה היו מקבלים את פני ובצמאון רב מבקשים לשמוע, כיצד מקימים שיעור, איך עושים ומתי זה יקרום עור וגידים.
כשמגיעים למקום חדש ומתעניינים לגבי הקמת שיעורי תורה, צריך לזכור שרבים מן המתפללים בבית הכנסת כמהים להשתתף בשיעור תורה, ואך חוסר תזמון והעדר ידע, ולפעמים גם חוסר התארגנות, גרמו לכך שעד כה לא הוקם שיעור בבית הכנסת.
ומכאן לכמה עצות פרקטיות ומעשיות. מומלץ לעיין בלוח המודעות של בית הכנסת, כדי לקבל מידע על חיי בית הכנסת. במרבית בתי הכנסת ניתן דיווח מלא על כל סוגי הפעילות המתרחשים בו, וכך אפשר לדעת אם בבית כנסת זה מתקיים שיעור תורה.
היה ומתברר כי בבית הכנסת לא מתקיים שיעור תורה, כדאי לפתוח בשיחה עם אחדים מן המתפללים ולשוחח עמם על אודות שיעור תורה, האם היו מעוניינים להשתתף בשיעור תורה ומה לדעתם התדירות המומלצת לקיומו )ישנן קהילות בהן מקיימים שיעור חד-שבועי, אשר במהרה הופך לשיעור יומי, לבקשת המשתתפים(. אפשר להסביר את הייחודיות של שיעור הדף היומי, המגבש יחד את כל חברי בית הכנסת, את המתיקות של הדף היומי, המאחדת את כל יהודי העולם, כחזונו של הגאון רבי מאיר מלובלין זצ"ל. כדאי לציין כי כיום שיעור דף היומי בבית כנסת הוא דבר מובן ומקובל, כפי שרוכשים ספר תורה וכפי שמתקינים מזגנים… סוכה י"א-י"ז ט'-ט"ו אב
עמוד מכאן ואילך – הדרך קצרה. ברוב המקרים תתקבל תשובה חיובית, המתפללים יגיבו בחום וברצון, וכל שנותר הוא… להמשיך לבית הכנסת הבא. יחד נעשה ונצליח!
(מתוך גיליון מאורות)