סיפר העסקן הדגול רבי אברהם משה זילברמן, מראשי קהילת סקווירא בארה"ב: באחד הימים התקבלה ידיעה בבית רבינו [=כ"ק אדמו"ר מסקווירא שליט"א] על פוליטיקאי אחד שאולי יכול לעזור לקהילתנו הק' בענין חשוב מסוים הכרוך בפדיון שבויים, ואשר לקהילת באבוב יש קשרים עמו. שלחני רבינו לשאול את פי בנו של כ"ק האדמו"ר מבאבוב זצ"ל, לימים האדמו"ר רבי נפתלי צבי מבאבוב זצ"ל, שני דברים: א. האם אמנם יש לבאבוב השפעה על האיש הנ"ל; ב. האם אין ברצון קהילת באבוב כעת לנצל קשרים אלו לטובת עצמם.
וכך ענה הרה"צ רבי נפתלי צבי זצ"ל: נכון שהאיש הזה מתייחס בכובד ראש למילה של אבא [=כ"ק האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זצ"ל], ולגבי השאלה השניה – הנה עדיין איננו יודעים אם באבוב תנצל את הקשרים עמו, וזהו בגדר ספק, אבל סקווירא הרי רוצה בוודאות להשתמש בקשריו של איש זה, ומדובר בפדיון שבויים, ופשוט שאין ספק מוציא מידי ודאי.
שאלני הרנ"צ זצ"ל אם יסדר מועד לפגישה עם איש ציבור זה, ואמרתי לו שעדיין עלי לדווח לבית רבינו ולקבל אישור. כעבור שעה מתקשר אלי הרנ"צ זצ"ל ומודיע חגיגית: קבעתי כבר פגישה עמו ביום ראשון הבא בשעה 3:00 במשרד פלוני במנהטן.
ביום הפגישה הגעתי ברכב לקחת את הרנ"צ זצ"ל ויחדיו נסענו למקום שנקבע להיפגש. הגענו בשעה 3:00 לבנין קטן של קומה אחת שבו שוכן המשרד האמור, אבל הבנין סגור ומסוגר והאורות כבויים בגלל חופשת סוף שבוע. חכינו זמן מה, והאיש אינו נראה באופק.
והנה פונה אלי רנ"צ זצ"ל ואומר לי: "הנה ליד הבנין הנמוך הזה נמצא בנין גבוה ומרשים של עשר קומות, אולי יש דרך לעבור מן הבנין ההוא לבנין הזה?"
הבנין הסמוך היה נפרד לגמרי, וכל השאלה הזאת נראתה מוזרה ותמוהה בעיני. שאלתי אותו: "האם כבודו רואה איזה קשר בין שני בניינים אלו?" הרה"ק הסתכל עלי ולא ענה כלום, רק אמר: "הבה ונלך לבדוק".
הלכנו לבנין הגדול ונכנסנו למעלית, והאדמו"ר הרנ"צ לוחץ על כפתור הקומה הראשונה. הדלת נפתחת בקומה א', והרה"ק שואל את איש הבטחון הניצב שם: "סליחה, האם יש איזו דרך מעבר להגיע מכאן אל הבנין השני הסמוך?" הלה משך בכתפיו למשמע השאלה המשונה ולא מצא טעם להתייחס לזה כלל. הרנ"צ זצ"ל ממשיך ועולה לקומה השניה, ושוב שואל ומברר אולי יש איזו דרך להגיע מכאן לבנין הסמוך. הוא נענה בשלילה וממשיך לקומה השלישית ולרביעית, וכולם כמובן משיבים את פניו ריקם.
ואז ירדנו למטה וחזרנו לבנין הראשון, והנה האיש שרצינו לפגוש עומד כבר וממתין לנו שם מלא התנצלות על האיחור.
בדרך נסיעתנו בחזרה לאחר הפגישה פונה אלי הרה"ק רבי נפתלי צבי ואומר לי: "כאשר הצעתי לך לנסות למצוא מעבר מהבנין השני, שאלת אותי אם אני רואה קשר בין שני הבניינים. אל תחשוב ר' אברהם משה שאני לא מיושב בדעתי. גם אני לא ראיתי קשר מדוייק בין שני הבניינים. אבל כאשר הדבר נוגע לפדיון שבויים – זענען נישטא קין חשבונות!! [=אין חשבונות!].
בביקורו של כ"ק מרן אדמו"ר מסקווירא שליט"א בלונדון בטבת תש"ס, נכנסה אליו משלחת מחשובי חסידי באבוב, ואז אמר להם רבינו: "אספר לכם סיפור מבנו של הרבי שלכם", ואז סיפר את המעשה הנזכר לעיל ככתבו וכלשונו.
(ע"פ ספר 'זכרונם לברכה' ח"ב מתוך 'בחצר הקודש' [סקווירא] פסח תשס"ה)