לאיזה צורך מותר אדם למדוד כמות קמח הנצרכת לו ביום טוב? • באיזה אופן מותר לנפות קמח שכבר היה מנופה? • וכיצד יוציא זבוב שנפל לכוס משקה ביום טוב? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תק"ו סעיפים א' – ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כתב השו"ע, אסור למדוד קמח כדי ללוש איתו, משום שנראה כמודד אותו כדי למכור, אבל במקום שהמדידה נצרכת, לא אסרו חז"ל למדוד, ולכן, מותר למדוד קמח ללפתן וכדומה, משום שהיא מדידה הנצרכת, אבל אסור למדוד קמח לצורך לישת פת, משום שגם אם הוא לא ימדוד קמח, הפת לא תתקלקל, ואם לוקח קמח בכלי במידה שהוא מודד ביום חול, צריך להפחית מעט או להוסיף מעט, ולא ישתמש בכלי הזה למדידה, ואומר הרמ"א, שמותר לקחת קמח מהכלי, ואע"פ שעושה גומא בקמח, והרי אסור לעשות גומא בעפר או משום חורש או משום בונה, זה דווקא בגומא הנעשית עפר, אבל גומא הנעשית בפירות או בדבר מאכל, אין בזה משום עשיית גומא.
אסור לנפות את הקמח ניפוי ראשוני ואפילו ע"י שינוי, ומבאר המ"ב, אע"פ שמלאכת אוכל נפש מותרת ביום טוב, זה דווקא המלאכות שהם משלב הלישה והלאה, אבל המלאכות שהם לפני הלישה, כגון ניפוי הקמח, אסור, ויש אומרים, שהאיסור הוא מדרבנן, משום שבדרך כלל אלו מלאכות שעושים אותם להרבה ימים, אבל יש אומרים, שאותם מלאכות אסורים ביום טוב מדאורייתא.
אם הקמח כבר היה מנופה, ונפל בו אבן או קיסם ורוצה למדוד אותו שוב, מותר לנפות אותו אפילו ללא שינוי, ומבאר המ"ב, שבאופן כזה לא אסרו חכמים, משום שניכר הדבר שזה צורך שעה כדי לאפות ביום טוב, והרי זה נפל לתוך הקמח ביום טוב, אבל יש אומרים שגם בזה צריך שינוי.
יש אומרים שלא רק שמותר לנפות את הקמח אם נפל בו אבן או קיסם, אלא מותר גם לקחת את האבן או הקיסם בידו, ואפילו שיש בזה יותר דרך ברירה שהרי גם ביום חול עושים כך, ויש מחמירים גם בזה, כיוון שגם ביום חול הדרך הוא ליטול האבן ביד, ונחשב כבורר, אבל ניפוי רגיל, מותר גם לשיטה זו, ונכון לנהוג כדעה הזאת, וכן אם נפלו זבובים לתוך כוס משקה, לא יוציא אותם בלבד, אלא יוציא אותם יחד עם המשקה, וממילא זה לא נחשב בורר, כיוון שהוא לא בורר פסולת מתוך האוכל, אלא הוא מפריד את האוכל מן האוכל.
אם רוצה לנפות את הקמח שוב כדי שהפת תהיה נאה, צריך לעשות זאת קצת בשינוי, כגון שינפה ע"ג שולחן, שהרי ביום חול הדרך הוא לנפות בקערה או על גבי תיבה, ואם הוא רגיל לנפות על שולחן גם ביום חול, יעשה שינוי אחר, כיוון שהוא צריך לשנות ממה שהוא רגיל, ואע"פ שזה אוכל נפש, בכ"ז צריך לעשות בשינוי, מכיוון שהיה יכול לנפות כבר מאתמול, ועוד, משום שעלול להתחלף לו ניפוי שני עם ניפוי ראשון, ויבוא לנפות ביו"ט גם ניפוי ראשון, ואם הניפוי השני יותר דק מהניפוי הראשון, אסור, כיוון שזה נחשב כמו הניפוי הראשון, וכן מותר לנפות ע"י גוי, מכיוון שיש מי שאומר, שגם ע"י יהודי מותר לנפות בשינוי, אז אע"פ שרוב הפוסקים חולקים עליו, בכ"ז אפשר לסמוך על השיטה הזאת, שע"י גוי ובשינוי קצת, מותר, והפרי חדש מחמיר, ואוסר לנפות גם ע"י גוי, אבל בשינוי גמור כגון לנפות מאחורי הנפה, גם הוא מודה שמותר ע"י גוי .
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א