דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."
דף הבית מאמרים פרשת שבוע חומש דברים ואתחנן ניגש אליו אחד מפרחי החסידים שהשתוקק לשמוע 'משהו' מדיבוריו של הרבי בקודש פנימה. רבי ישראל השיב לו : הרבי שוחח היום בלהט על קדושת אר"י, ולפתע אמר משפט הממחיש ביותר את אהבתו אליה: "אם לא הייתי מתבייש, הייתי יורד למטה ולוקח רגב אדמה ומכניסו לפי כדי שתכנס קדושת הארץ לגופי".

ניגש אליו אחד מפרחי החסידים שהשתוקק לשמוע 'משהו' מדיבוריו של הרבי בקודש פנימה. רבי ישראל השיב לו : הרבי שוחח היום בלהט על קדושת אר"י, ולפתע אמר משפט הממחיש ביותר את אהבתו אליה: "אם לא הייתי מתבייש, הייתי יורד למטה ולוקח רגב אדמה ומכניסו לפי כדי שתכנס קדושת הארץ לגופי".

על אהבת הארץ הקדושה של כ''ק מרן אדמו''ר מסלונים זי''ע בעל ה'נתיבות שלום'
י"א אב תשע"ט
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"ואראה את הארץ הטובה" (ג' כ"ה)

כ"ק מרן אדמו"ר מסלונים זי"ע בעל ה'נתיבות שלום', התברך בכל המידות הטובות שמנו חכמים, ע"ד הנאמר "שמואל הקטן נטל כל חמודות של עולם והלך לו"

אהבת עולם, אהבה רבה, אהב רבינו זי"ע את הארץ הקדושה, ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה. כל ימי חייו הנהדרים בקודש דרש וחקר בעניינה, העמיק וחידש בסגולותיה, הוסיף אהבה על אהבתו את אדמת קודשה, ולא זז מלחבבה. כבר בהיותו ילד צעיר לימים, בגיל עשר, חלם בדמיונו שיום יבוא ויעלה לארה"ק, גם אם לא יהיה לו מה לאכול והיכן להניח את ראשו בלילות, יעדיף לישון ברחוב- חשב לעצמו – העיקר לגור בארץ ישראל. ואכן מן השמים זיכוהו למלא את משאת נפשו לחונן את עפרה ולהתגורר בה במרבית שנות חייו עלי אדמות.

מיום שעלה ארצה מעיירת מולדתו ברנוביץ', לקראת נישואיו שהתקיימו בשנת תרצ"ה, עד אשר עלה ונתעלה לגנזי מרומים בחודש מנחם אב תש"ס, ס"ה שנים, לא יצא  משעריה ולו לרגע קט – נתקיים בו כלשון המשורר רבי יהודה הלוי: "חיי נשמות אויר ארצך ובך נקשרו נפשות חברייך".

במאמר "אהבת ציון אל תשכח לנצח" שהתפרסם בשנת השמיטה תשס"ח הרחיב הרה"ח ר' יעקב אהרן לנדוי ז"ל על חיבתו של רבינו למצוות התלויות בארץ, ומתאר במאמרו בטוב טעם, על הגעתו של רבינו לאר"י  והתחושות שליוו אותו בתחילת דרכו עת דרכה כף רגלו על רגבי אדמתה:

"בבואו לארץ ישראל, כשעגנה האניה על החוף, בשעה שהכל טרודים לפרוק ולסדר את חבילותיהם, מרן זי"ע, מיד בירידתו לאדמת ארץ הקודש, נישק את עפרה ופסע את ד' אמות הראשונות בארץ ישראל, פסיעה אחר פסיעה, במתינות וישוב הדעת, מתוך הרגשת גודל חביבותה של מצות ישוב ארץ ישראל. רק לאחר מכן התפנה לעסוק בסידור החבילות.

שנים מספר לאחר עלייתו ארצה, הורע מאד המצב הבטחוני, בעת התגברות המאורעות נגד הישוב היהודי בארץ,. אביו הרה"ח ר' משה אברהם ז"ל שדאג מאד, הריץ לו איגרת בהולה שיחזור לברנוביץ' עד יעבור זעם ויירגע המצב. השיב לו רבינו: 'מוטב לי למות בארץ ישראל מאשר לחיות בחוצה לארץ באדמה טמאה'. בסופו של דבר התברר שזה היה נס הצלתו, שכן כל בני משפחתו הי"ד שנותרו בברנוביץ' נספו בשואה, ודווקא שהייתו בארץ ישראל הצילה את חייו".

בהזדמנות סיפר, שכשיצא מביתו בדרך לאר"י, ליווהו ונפרדו ממנו משפחתו; אביו הרה"ח רבי משה אברהם הי"ד, אמו הצ' הי"ד ואחיו, וידעו הם שהינם רואים אותו כנראה בפעם האחרונה. עם כל זאת, אחד מהם לא הוזיל דמעה במעמד המרגש, היות ושמחו על כך שזוכה לעלות לארץ ישראל.

אווירא דארץ ישראל היה בלתי ניתן להכלה. רבינו סיפר על ימי בראשית, שבתקופה לאחר שעלה לארץ, היה לו קשה להירדם מחמת ההתרגשות העזה שפיעמה בקרבו, שהנה הוא זכה להימצא כאן בארץ הקודש.

התחושה שהוא זכה לדבר כה גדול שאף אבותיו לא זכו לו השקיטו את דאגותיו אפילו בזמנים הקשים שהארץ היתה נתונה לפרעות מצד בני דודנו הישמעלים: מסופר שבהיותו אברך רך בשנים שהה במירון להתפלל על ציונו של רשב"י זי"ע. לפתע הבחין שהפסיד את ההסעה שהיתה אמורה לקחתו בדרך חזור לטבריה. הוא נותר לעמוד בודד תחת אילן בסמוך לציון הרשב"י שהיה שומם, וחשב שעליו לשכב שם עד שתגיע מכונית שיוכל להמשיך איתה למחוז חפצו. באותם ימים היה חשש מפרעות של ערביי המקום והפחד היה נורא. הוא סיפר על מה שעבר עליו באותם רגעים, ובין השאר גילה מצפונות ליבו: "חשבתי לעצמי, הרי כמה אבי היה חפץ לשהות בארץ ישראל, גם במצב שכזה, אם כן, אני שבחסדי השי"ת זוכה לכך – כמה יש לי להיות  מאושר על חלקי", ומיד עברו להם הפחדים והחששות כלא היו.

סיפר בנו  רבי יצחק שליט"א, שלאחר עלותו לארה"ק סיפרו לאביו- רבינו, על רב  נכבד שהגיע לאר"י ומיד כשירד בשדה התעופה כרע ארצה כדי לנשק עפרה, צלם שהיה עד למחזה  המרגש תיעד את אותו רב והפיץ את התמונה, כאשר הפרסום גרם לקידוש ה' ולהד ציבורי. רבינו שמע את הסיפור והעביר את תחושותיו שלו: " כשנסעתי לירושלים כמה ימים לאחר בואי ארצה, לא גרעתי את עיני מחלון המכונית כדי לא להפסיד לראות את אבני הארץ וצמחיה, כה אהבתי לראות אותם, הרי אלו אבנים של הארץ המקודשת, אלו צמחים של ארץ חמדתנו"…

חמדת הלבבות

רבינו אהב וחיבב את ארץ חמדה בכל ליבו, נפשו ומאודו. פעמים רבות נסובו שיחות הקודש על קדושת הארץ ומחמדיה, הן בציבור והן ביחידות דרש וחקר בעניינה הפך בה והפך בה, עד כדי שהתבטא על עצמו בכמה וכמה הזדמנויות כשבאו ושאלוהו לגבי יציאה מהארץ, שאין הוא יכול לפסוק בנושא זה האם ניתן לצאת את גבולות הארץ או לא, משום שהוא בבחינת 'שיכור' מאהבתו אליה, בבחינת הנאמר (ישעיה נא) " ושכרת ולא מיין" ושיכור- כידוע- מנוע מלפסוק…

חתנו הגה"ח רבי ישראל קופלוביץ' שליט"א שהה בבית רבינו בעת סעודת שחרית, לאחר שיצא ממעונו ניגש אליו אחד מפרחי החסידים שהשתוקק לשמוע 'משהו' מדיבוריו של הרבי בקודש פנימה. רבי ישראל השיב לו ,שהרבי שוחח היום בלהט על קדושת אר"י, ולפתע אמר משפט הממחיש ביותר את אהבתו אליה: "אם לא הייתי מתבייש" אמר " הייתי יורד למטה ולוקח רגב אדמה ומכניסו לפי כדי שתכנס קדושת הארץ לגופי". כלומר, לא די במה שאנו נמצאים בגופנו בארץ ישראל, אנו מבקשים שקדושתה תיכנס בתוך תוכנו פנימה.

לבי במערב

אותו כלל גדול המובא מרבינו הבעש"ט הק' 'במקום שמחשבתו של אדם שם הוא', שימש אצל הרבי יסוד גם במקרה דנן: ליחידים שנאלצו לצאת מהארץ, או לבחורי ישיבת בית אברהם שהוריהם התגוררו בחו"ל ובאו להיפרד מרבינו קודם צאתם לביתם לקראת החגים, היה מעודדם על חיבת הארץ ומזהירם לבל יסיחו דעתם מאין באו. לאחד הבחורים אמר טרם צאתו "הולך אתה לצאת מהארץ ולשהות תקופה בחו"ל, אל תשכח מהארץ כל ימי היותך שם, ותשתדל בכל יום לחשוב על ארה"ק וירושלים עיה"ק".

פעמים ברך חסיד שעה שבא לקבל ברכת הדרך:

"אני מאחל לך שמיד ברגע שתגיע לחו"ל תתעורר בך ההשתוקקות וכבר תחפוץ לשוב לארץ הקודש".

באותו ענין בנותן טעם להזכיר את המובא בקונטרס זכרון 'נר יוסף' שסיפר החסיד רבי יוסף אדלשטיין ז"ל: פעם אחת בשביעי של פסח זכה להיות מאוכלי שולחנו של הרבי  ה'נתיבות שלום', ובין הדברים הזכיר הרבי שחמיו כ"ק אדמו"ר בעל 'ברכת אברהם' זי"ע הראה לו  בספר 'פתגמין קדישין' בשם הרה"ק רבי אהרן מזיטומיר זי"ע, שכאשר רב אשי רצה לסדר את התלמוד בבלי, הלך להתבודד בין שני הרים והכניס לשם אוירא דארץ ישראל וכך תיקן את התלמוד בבלי. הפטיר הרבי, שניתן ללמוד מכך, שגם בעת שנמצאים בחו"ל אפשר למצוא פינה שקטה ולהכניס שם את אוויר ארץ ישראל וירושלים. עוד אמר באותה הזדמנות, שאנשי חו"ל מתקשים להבין את אנשי א"י שאין להם יו"ט שני של גלויות, כיצד די להם בחג של יום אחד, הלא  תיכף לאחר שנכנסים לחג כבר יוצאים ממנו… סיים ואמר 'אבל כנראה שבא"י יכולים לפעול ביום אחד מה שבחו"ל צריכים ליומיים…'

וכה סיפר אחד מאנשי שלומו, שכשבא לצאת לחו"ל כדי להשתתף בשמחת נישואי אחיו, ונכנס לחדרו של רבינו לשאול את דעת קדשו לגבי הנסיעה, אמר לו שצריך לקחת עמו לחו"ל 'אוויר ארץ ישראל'. והוסיף להסביר לו מה כוונתו – כל זמן שמרגיש שהאדמה 'בוערת' מתחת רגליו בעת שהותו שם, סימן ששורר בקרבתו 'אוויר אר"י', אך באם ירגיש שלא היה מצטער לשהות עוד שבוע בחו"ל – סימן שנכשל ושוב איבד את האוויר הקדוש של אר"י הכל-כך נצרך בעת נסיעתו לשם.

סח לכותב השורות אחד מחסידי הרבי שהוריו התגוררו בארה"ב ובשנות בחרותו למד בישיבת בית אברהם בירושלים עיה"ק, 'בדידי הוה עובדא': "נכנסתי לרבינו לפני ר"ח ניסן לקבל את ברכת הפרידה לקראת נסיעתי לבית הורי לחוג אצלם את חג הפסח הקרב. מיד כשספרתי לרבי את מטרת בואי, אמר לי לפליאתי "אני מקנא בך", ומיד המשיך לומר את אשר על ליבו: "כשנסעתי לארה"ק לקראת נישואיי בשנת תרצ"ה, תחושת ההתרגשות בלב  באי האניה היתה באופן מיוחד שלא ניתן לתאר, כל הנוסעים השתוקקו לרגע בו נזכה להגיע לארץ הקודש. כשהתקרבנו יותר וכבר נשקף לפנינו ממרחק  חוף אדמתה של הארץ גברה התרגשותנו ביותר, הנה כבר מגיעים אנו אל תחומי ארצנו. כשעמדנו ממש סמוכים אל אדמת הארץ, הושיטו באחת כל אחד מהנוסעים את ידו לידיו של רעהו והחלו לרקוד ולשיר על אף שלא הכרנו זה את זה. ולבסוף כשירדנו כדי לדרוך ממש על אדמת הקודש, קשה להגדיר את תחושותינו הנעלות…" כך תיאר לו הרבי בהרחבה את חיבת הקודש שהיתה נחלתו את הגיע לאר"י. "משום כך מקנא אני בך" סיים הרבי את דבריו- "משום שבכל פעם שמגיע הנך לארץ ישראל ביכולתך לחוות פעם נוספת את אותם הגעגועים לארץ הקודש, שזכיתי אני לחוש בחיי פעם אחת בלבד"…

ואת עפרה יחוננו

המגורים בארצנו הקדושה, לדידו של רבינו יונה, הינה לא מצוה חד פעמית, אלא מצוה מתמשכת שבה  כל רגע ורגע שאדם דר באר"י חשיבות עליונה לה לאין ערוך. אחד הבחורים שהתגורר בחו"ל והגיע 'נסיעה' לירח האיתנים, לאחר שקיבל את ברכת ה'שלום עליכם' מרבינו, קיבל גם שיעור במצות יישוב ארץ ישראל וחביבות יתירה הורעפה עליו, וזו נותרה חקוקה בליבו עד היום שלושים שנה לאחר מעשה, וכך אמר לו הרבי: "יעדער מינוט אין ארץ ישראל איז א מצוה, פונקט ווי יעדער מינוט אין סוכה איז א מצוה" – כל רגע בארץ ישראל זה מצוה בדיוק כמו שכל רגע בסוכה זה מצוה. (עיין רמב"ן שבת קל:)

"כבר חמישים שנה הנני דר באר"י ומדי שנה אני מוסיף אהבה על אהבתה" היה אומר בהזדמנויות שונות, והיות שחיבב כל-כך את ארצנו הק' איחל גם לאחרים שיזכו לקיים את מצות יישוב הארץ. באחת השנים החליטו משפחה מחסידיו שהתגוררו בארה"ב, שבמקום לצאת בחופשת הקיץ להרים כמנהג המקום, ייסעו כל המשפחה לארץ ישראל לשהות כמה שבועות בירושלים בצילו של רבינו.

רבנו העריך כל כך את הגעתם לארץ ישראל ואמר לאבי המשפחה שיחי' שיכנס יחד עם ילדיו לחדרו לקבל את ברכתו. כשנכנסו לחדרו שאל את אבי המשפחה איזו ברכה הוא רוצה שיברכם, והוסיף שלדעתו הברכה הגדולה ביותר שיכול לברכם הינה לזכות לגור בארצנו הקדושה. האברך הגיב על אתר שאם אצל הרבי זו הברכה הטובה ביותר, אכן ברכה זו הוא מבקש עבור משפחתו, הרבי ברך את העומדים סביב לשולחנו שיזכו לעלות ולהשתקע בארץ ישראל. ורצון יראיו יעשה, לאחר שנים ספורות הברכה התממשה והמשפחה הגיעה לדור בקביעות בארץ חמדה.

בכל הזדמנות היה רבינו מזכיר ומשבח את המעלה הגדולה והזכיה העצומה לדור באר"י, בכל פעם שעלה הנושא על שולחנו, היה משלב בדבריו חיבת הארץ. אחד האברכים נכנס לשאול בעצתו של הרבי למחרת הפורים, בו בזמן שכמה מאנשי חו"ל שהגיעו להסתופף בצלו ביום הגדול, באו גם הם לחדרו כדי לקבל ברכת הפרידה. מיודענו נכנס מיד לאחר שבני חו"ל נפרדו, תיכף פנה אליו רבינו בחיבה בלשון תמיהה: "גם אתה נוסע לחו"ל?" אשר היוותה כעין פתיחה לשיחה. "כמה אכפת לי שאנשים נוסעים לארץ העמים, ומאידך זכות גדולה יש לך שב"ה אתה גר כאן בארץ ישראל ואינך צריך אף פעם לעזוב אותה ולנסוע לחו"ל".

חתנו הגר"י לוריא שליט"א שהיה לומד עם רבינו תקופות ארוכות בשנים קדמוניות כששימש כראש ישיבה, מספר שכשהיו מגיעים בלימודם לסוגיות הקשורות לקדושת הארץ ומצוותיה היה רבינו מגלה חביבות יתירה, והיתה ניכרת התרגשותו יותר מהרגילות.

( נחמן דרקסלר, מתוך תוספת לגליון המודיע א' במנחם אב תשע"ט)

מרן אדמו''ר מסלונים זי''ע בעל ה'נתיבות שלום' פרשת השבוע פרשת ואתחנן

אולי גם יעניין אותך

אוגדן עלוני השבת להורדה ולהדפסה | פרשת שלח - תש"פ | גליון 195
זה מה שקרה לראש הרשימה שסרב להסיר מועמדות...
מה גרם לרבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, להפסיק מהלימוד בעבור מעט חלב שגלש?
מה עושה פיליפיני בחדר-ייחוד?
סיפורים מרתקים בראי הפרשה- פרשת יתרו
"בימים אלו אנחנו נכנסים ללימוד של הלכות מסוג אחר"
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
סיפורים קצרים

אבי ניגש למרן הגרא"ז מלצר, אך הוא לא רצה להתערב והפנה אותו לחתנו מרן הגר"א קוטלר שכבר אז כאברך צעיר אמר שיעורים בישיבה. רבי אהרן שמע את הדברים והגה רעיון מבריק...

כשתלמידו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל גרם לו לנצח בוויכוח ו...להפסיד כסף

קול העם

אימצתי את ליבי במחשבה מה אני יכול לעשות ברגעים אלה. בשלב מסוים עוד ניסיתי לפתוח את "חובת הלבבות' ב'שער הבטחון', אבל משראיתי שגם זה לא מתאים לי עכשיו, עלה בליבי רעיון...

"אין לי רגע של חופש, ודווקא זה מה שעושה אותי מאושר"

סיפורים קצרים

נכנסתי לחנות משחקים וקניתי מֹאזניים ושלושים קוביות לבנות, אחת מהן צבעתי בשחור. נסעתי עם אוֹר למשרדו של שַי, סיכמנו שהסלולרי שלי יהיה פתוח והוא יחכה בחניון ויאזין לשיחה...

קוביות השלום

עקב

סיפור נפלא אודות רבן ומאורן של ישראל, מרן ה'חתם סופר' זצ"ל, שמעתי מידידי הגאון רבי משה ידלר שליט"א

מאוצרותיו של הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר