והגדת לבנך
מצינו בתורה שחזרה מספר פעמים וציוותה "והגדת לבנך", והוא ציווי מיוחד לחג הפסח שלא מצינו בשאר החגים. והענין בזה הוא שבחג הפסח נתקיים בנו "אתה בחרתנו מכל העמים" ויסוד הקיום של "עם סגולה" הוא ע"י המשך הדורות.
אומה אינה יכולה להתקיים כשאין לה בנים הממשיכים בדרך האבות. בכדי ששרשרת הדורות תמשך, בכדי שבנין קומת ישראל ילך ויגדל, זקוקים לדורות העתיד. לכן ציוותה התורה שכל אב יספר לבנו את סיפור יציאת מצרים ואת הבחירה המיוחדת של כלל ישראל.
וע"ז היה סלקא דעתין "יכול מראש חודש". שיקדים האב ויספר את המאורעות שהיו במצרים, עוד קודם ליל התקדש החג, "תלמוד לומר 'ביום ההוא'...בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך", דהיינו שהסיפור יהיה בדרך של "נאה דורש ונאה מקיים". שכאשר הבן רואה את אביו מקיים בפועל את מצוות הפסח באכילת מצה ומרור אזי נחרטים הדברים עמוק בלבו, וגם כי יזקין לא יסור ממנה.
עוד יש להוסיף בזה, שצורת ודרך קיום המצוות של האב, אף היא נקלטת בלב הבן, כאשר רואה הבן שאביו מקיים את המצוות מתוך אהבה ושמחה, אזי נמשך הבן אחריו ב"ערך" החשוב של אהבת המצוות ורמז לזה במה שאמרה תורה בפרשת נצבים: "וענתה השירה הזאת.
לפניו לעד, כי לא תשכח מפי זרעו" כאשר תהיה התורה וקיום מצוותיה בבחינת "שירה" ומתוך שמחה, כדבר חי ולא מתוך הכרח "ומלומדה" או אז יתקיים "כי לא תשכח מפי זרעו". אבל אם המצוות הם כעול ובלא נעימות- "ושמרתם את העבודה הזאת" סופו שיבוא לשאלת הבן הרשע: "והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם" צורת הקיום של המצוות אצל האבות היא היא הקובעת את חינוך הבנים .
והגדת לבנך. מצוות חינוך הבנים היא מן המצוות החשובות והקשות, שהרי לא בקל הוא לקנות קנייני התורה ולא קל הדבר לקיים המצוות. חז"ל אמרו שבמ"ח דברים התורה נקנית ולאדם נראה שקשה לקיים את כל קנייני התורה, נוצר בדור האחרון מושג חדש של "מסורתי", שבוחר לעצמו את המצוות הנוחות לקיום, "שומר מסורת" מעדיף לבנות סוכה יפה או להדליק נרות חנוכה מאשר לקיים יום יום את כל מצוות התורה, הדור הבא – בניהם של אותם "מסורתיים", פורקים מעליהם כל שייכות לתורה ולמצוות זהו "החינוך" שקיבל הנוער מהוריו המסורתיים, הוא רואה את אביו מקיים "מצוות נבחרות", רק מה שנעים לו ומוצא חן בעיניו והבן הולך בדרכו של אביו ועושה רק מה שהוא מוצא לנכון, הדרך היחידה לקיום דור העתיד היהודי הוא ע"י "והגדת לבנך" להנחיל לבניו את עול התורה והמצוות לשמור ולעשות.
(מתוך הגדה של פסח מאמרותיו של מרן הגרי"ש אלישיב זיע"א)
הרעיון המקורי של הגרי"ש אלישיב זיע"א יפה ולעניין. הכותרת וההסטה ל"מסורתיים" מקלקל. לע"ד, עדיף להשאיר את דברי הגדולים בלי פרשנות מיותרת.