דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • לוח דף היומי – לוח שנתי ללימוד להורדה ולהדפסה
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • מוקדי המבחנים
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • חנות המבצעים שלנו
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע צו נהגו המדקדקים לברך איש לרעהו:"שבת הגדול ומבורך" או לומר: "שבת הגדול שלום"

נהגו המדקדקים לברך איש לרעהו:"שבת הגדול ומבורך" או לומר: "שבת הגדול שלום"

ומדוע נקראת שבת זו 'שבת הגדול'?
ה' ניסן תשע"ח
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

"שבת שלפני פסח קורין אותו שבת הגדול, מפני הנס שהיה בו "(שו"ע תל א)

מהו הנס: שבשנה שיצאו ממצרים, חל עשרה בניסן בשבת (כמבואר בשבת פז, ב שביום חמישי שלאחריו יצאו ממצרים), ולקחו כל אחד מישראל שה וקשרו בכרעי המיטה (שמות י"ב, ג'). המצרים ראו זאת ושאלום: 'למה זה לכם' והשיבו: 'לשחטו לשם פסח כמצוות ה". והיו שיניהם קהות על ששוחטים אלהיהם [דהמצרים עבדו לצאן], ולא היו עושים להם דבר, ומפני שאז היה בעשירי לחודש בשבת, לכן קבעוהו לקרות שבת שלפני פסח לעולם 'שבת הגדול' (טור תל, משנ"ב תל ס"ק א).

בכל בו (סימן מז), מובא בנוסח אחר, שכשראו המצרים כך חגרו חרבם, ובקשו להשמיד ולהרוג את כל היהודים, והשם ברחמיו המרובים הגן עליהם, והחלה המצרים בתחלואים שונים, ולא יכלו להזיק לבני ישראל. ועל שם הנסים הגדולים שנעשו לישראל, באחד בשבת שהיה לפני פסח, נקרא שבת לפני פסח 'שבת הגדול'.

טעם אחר: שראו המצרים שישראל לוקחים שה לשחוט שאלו להם 'מה זה', ואמרו להם ישראל 'לפי שימותו בכורות המצרים ובכורי ישראל ישארו בחיים'. כיון ששמעו זאת בכורי מצרים – בקשו מאבותיהם ומפרעה שישלחו את ישראל ולא רצו לשלחם, התחילו להילחם זה בזה ונהרגו מהם עם רב, ועל שם דבר זה תקנו 'שבת הגדול' (בית יוסף תל ע"פ המדרש שמות רבה טו יב, תוס' שבת פז, ב ד"ה ואתו).

הטעם שלא נקראים הימים שמעשור עד ערב פסח י'מים גדולים', שבכולם היה הנס:

טעם א: משום קהיון שיניים: עיקר הנס היה בהתחלה, שאז היה עיקר קהיון שיני המצרים, אבל אחר שעבר היום הראשון, כיון דדשו דשו (ב"ח תרל א). וכן לפי הכל בו שהחלה את מצרים בחלאים משונים, צ"ל שעיקר הנס היה בהתחלה, שאז החלו היסורים.

טעם ב: שהנס שנלחמו זה בזה – הנס היה ביום הראשון (דרישה תל א בשם ב"י).

הטעם שהיו שיניהם קהות עכשיו, וכי לא היו יודעים שישראל שוחטים ואוכלים אילים וכבשים בכל יום ויום?

נראה שישראל הודיעו למצרים שמצוות השם עלינו לשחוט למטה, כי בזה ישחט [הקב"ה] למעלה (זהר בא לט, ב), וזהו על ששחטו את אלהיהם, דאת מרבה את אלהיהם למעלה (ב"ח תל א).

טעם אחר: "ואת אלהיהם", משמע את אלהים של ישראל, כי רובם של ישראל עבדו עבודה זרה, וכדברי חז"ל (מכילתא בא פרשת יא) "משכו ידיכם" (שמות י"ב, כ"א) מעבודה זרה, וקחו לכם צאן של מצווה, ולכן היו שיניהם קהות, כי עד עתה עבדו לו ועכשיו שוחטים את אלהיהם של עצמם למטה, כי בזה נשחט למעלה (ב"ח שם).

הטעם שדווקא נס זה נקרא 'גדול': לפי שנמשך חמשה ימים, ועיקר הנס היה ביום הראשון, שכן אחר השבת כבר הורגלו בנס, לכן נקראת 'שבת הגדול' שבו היה הנס גדול משאר הימים (תורת חיים חולין צב).

הטעם שייחסו את הנס לשבת ולא לתאריך י' בניסן שבו היה הנס:

לפי שבעשירי קבעו צום (עיין שו"ע תקפ ב), לפי שבאותו יום נפטרה מרים, ולכן קבעו את הנס של הקרבן בשבת (מג"א תל א).

טעם אחר: לפי שבאותו יום עשירי לחודש, היה עוד נס שנבקע הירדן (עיין יהושע פרק ז פסוק יט), וכדי שלא יחשבו שהנס הוא על בקיעת הירדן ולא על נס זה, לכן ייחסו הדבר אל שבת, שידוע שעלייתם מן הירדן לא היתה בשבת (ט"ז תל א בשם הר"ר משה חריף).

טעם אחר: מפני שהנס בא על ידי שמירת השבת, לפי שהיו יודעים המצרים שישראל שומרים שבת במצרים (כדאיתה במדרש שמות רבה א כח), והיו תמהים האיך מטפלים בבעלי חיים בשבת, ולכן תלו הדבר בשבת (לבוש תל א).

יש שכתבו בשונה, לפי שהיו יודעים המצרים שאסור לישראל לעשות קשר בשבת, וראו אותם קושרים בכרעי מיטתם את השה [לבדקו שאין בו מום] לכן שאלום מהו, ולא היו יודעים שיש חילוק בין קשר של קיימא ובין קשר שאינו בר קיימא והשיבו ישראל כי מצוות ה' עליהם, ועיקר הנס היה בשבת לכן קבעהו בשבת (פרישה תל א).

טעם אחר: לפי שהשבת היא ג"כ לזיכרון יציאת מצרים, ולכן התחיל הנס בשבת, ולכן קראהו 'שבת הגדול', כי הוא גדול משבת בראשית, כיוון שבעינינו ראינו  את יכולת השם יתברך, והיא אות על הבריאה שחידש מאין, כמו שמורה מעשה בראשית (חידושי הגהות תל יא בשם מהרל"ח).

טעם אחר: עשו כן כענין שקלים, שבאחד באדר משמיעים על השקלים, וקבעו בשבת דבלאו הכי הוא יום הכניסה. וכענין אנשי הכפרים בקריאת המגילה (מלבושי יו"ט תל א).

יש שהקשו לטעם שנקרא שבת הגדול על שם הנס, מאחר שלשונם הייתה לשון ארמית, היה צריך לקרוא 'שבת רבא' כמו 'צומה רבא', 'הושענא רבא'. ולכן כתבו שהטעם שנקרא 'שבת הגדול' על שם ההפטרה, לפי שביום זה קוראים בהפטרה (מלאכי ג', כ"ג): "הנה אנוכי שולח וכו' לפני בוא יום ה' הגדול והנורא", וכשם ש'שבת חזון' ו'שבת נחמו' ו'שבת שובה' נקראות על שם ההפטרה שלהן, כך גם שבת הגדול נקראת ע"ש ההפטרה (ביאור מהרש"ל לטור הובא גם בדרישה תל א בשמו).

ולפי זה מיושב מדוע נקראת 'שבת הגדול' ולא 'שבת רבה' משום ההפטרה שנאמר בה 'הגדול' (מטה משה תקמב).

 ודחה טעם זה, דא"כ היו צריכים לקרוא על שם פתיחתה- שבת "וערבה" כמו שבת "חזון" ושבת "נחמו", ולא על שם סיומה (ביאור מהרש"ל על הטור), ומתרץ, שנקראת 'שבת הגדול' לפי שבמילה 'הגדול' מרומזת ההפטרה [הנה אנוכי שולח וכו' לפני בוא יום ה' הגדול והנורא] והנס.

 טעם אחר מדוע נקראת שבת זו שבת הגדול:

לפי שבשבת זו עשו ישראל את המצווה הראשונה שנצטוו בה, והיא לקיחת השה (חזקוני שמות יב ג).

 טעם אחר: לפי שכל התעוררות השבוע באה מכח השבת הקודמת לו, שהיא שורש הכל, ולפיכך התעוררות הגאולה בפסח באה על יד שבת זו, וע"ש הגאולה נקראת 'שבת הגדול' (מהר"ל מפראג בביאור הגדה).

 טעם אחר: לפי שהיו בני העיירות הקטנות מתקבצים לעיר לכבוד החג, היו ממתינים בני העיר עם הדרשה של הרב עד שבת לפני פסח, כדי שגם בני העיירות יוכלו לשמוע, וכיון שמתקבצים לעיר הגדולה נקראת 'שבת הגדול'.

 טעם אחר: מפני הדרשה הגדולה שדורשים בשבת זו, דהיינו שמנהג בני אדם כשאינם הולכים לכאן ולכאן כל היום אלא יושבים במקום אחד, הרי הם נוהגים לומר כמה גדול היום (שבלי הלקט הלכות פסח רה).

 טעם אחר: לפי שהגדול שבעיר דורש לכן נקראת 'שבת הגדול' (מטה משה).

טעם אחר: 'שבת הגדול' על שם שבת הראשונה שנכנסו ישראל למצוות (פר"ח תל).

 טעם אחר: ע"פ דברי הגמרא מגילה (כז, א) על הפסוק (מלכים ב כ"ה, ט'): "ואת כל בית גדול שרף באש"- ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי חד אמר מקום שמגדלין בו תורה, וחד אמר מקום שמגדלין בו תפלה, וכן בשבת זו שמרבים בה דברי תורה, לכן נקראת 'שבת הגדול' דהיינו שמגדלים בה תורה (ספר איבא דאברהם עניני שבת הגדול).

[טעם אחר: המילה 'פסח' במילוי אותיות זה פ"ה סמ"ך ח"ת סה"כ בגימטרייא עולה 613 כמנין תרי"ג מצוות, ובא ללמדנו שהכופר בפסח ככופר בכל התורה כולה (חת"ס בתורת משה פרשת בא)].

 טעם אחר: על פי הגמרא בחולין (קלד, ב) על הפסוק: "והכהן הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו", היינו שאם אין לכהן רכוש וממון משלו, אז אחיו הכהנים מעשירים אותו. למדנו מכאן שקבלת רכוש נקראת 'גדולה', וממילא כשיצאו בני ישראל ממצרים בשבוע זה ברכוש גדול, אז ראוי לקרוא לשבת זו 'שבת הגדול' (ספר עטרת דוד על המועדים).

טעם אחר: כדי להוציא מליבם של צדוקים, שטענו דמחרת השבת האמורה בספירת העומר, היינו ממחרת שבת בראשית, וכפרו בקבלת חז"ל דהיינו ממחרת יו"ט ראשון של פסח, דיו"ט נמי איקירי שבת (כמבואר במנחות סה, א). וכדי להוציא מטעותם של הצדוקים, נהגו לקרות 'שבת הגדול', כדי לפרסם שיש עוד ימים הנקראים 'שבת' כגון יו"ט של פסח שעתיד להיות בשבוע, אלא שיום השבת הוא הגדול והקדוש מכולם. וכמו שתקנו בברכת "רצה והחליצנו"- "את יום השבת הגדול הזה", דהיינו שכל יום שבת הוא גדול, ונהגו להכריז ולפרסם זאת במיוחד בשבת זו, כדי להשריש בלב כל ישראל שגם יו"ט איקרי 'שבת' (הגרשז"א הליכות שלמה חודש ניסן אורחות הלכה 17).

 טעם אחר: 'שבת הגדול' על שם הכתוב בפרשת בשלח (יד א) "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים", ועל שם היד הגדולה נקראת 'שבת הגדול' (שו"ת אור לציון ח"ג פרק ה סוף הערה ב).

אמירת "שבת הגדול המבורך": ונהגו המדקדקים לברך איש לרעהו "שבת הגדול ומבורך" (מחזיק ברכה לחיד"א הלכות הפסח). ויש שכתבו לומר "שבת הגדול שלום" (נתיבי עם עמוד קלט), והטעם: לפי שקשה מדוע השו"ע כתב סעיף אחד בכל הסימן, לכך שנקרא 'שבת הגדול'? למאי נפק"מ? ולכן כתבו שיש שנהגו מטעם זה לומר 'שבת שלום ומבורך', כדי שנזכור את הנס שנעשה בשבת זו, ולכן השו"ע הביא דין זה כדי ללמדנו שאדם צריך לזכור הנס (שו"ת בית דוד קסב).

 

הרב יהודה לב טעמים ומנהגים פסח שבת הגדול

אולי גם יעניין אותך

"לפעמים צריך לגלגל שני אבות למסדרונות בית חולים, כדי להשיב ילד אובד לאביו שבשמים"...
הסגולה לעשירות ולאריכות ימים
צפו בקטעי וידאו נדירים מהרה''צ רבי לוי יצחק בנדר זצוק''ל
אוגדן עלוני השבת להורדה ולהדפסה | פרשת בראשית תשפ"א | גליון 211
מדוע וירוס הקורונה חשוב הרבה יותר מזבוב? ולמה באיטליה המצב הכי גרוע?
פעם הגיע זמר מסוג זה לבית דין של מעלה, כשנשאל למה היה שר כמו גוי, ענה שכוונתו הייתה להחזיר יהודים לצור מחצבתם ובעצם הוא התעסק כל החיים בהחזרה בתשובה

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
חוט של חסד

חוט של חסד | פרשת בשלח - תשפ"א

גליון לכל בית יהודי | בנשיאות הרה”צ שלום ארוש שליט”א

נר לשולחן שבת

נר לשולחן שבת | פרשת בשלח - תשפ"א



ט"ו בשבט

ראש השנה "לאילנות"? שהאילנות יחגגו לבד! מה הקשר אלינו? 

האם האדם יכול ללמוד מהעץ דרך בעבודת ה'? התשובה היא 18 פעמים "כן"!

ט"ו בשבט

מה העניין להתפלל בט"ו בשבט על אתרוג מהודר?

ואיך זה קשור לחינוך הילדים בדורנו?

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/660
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר