יום שלישי כ"ג בשבט תש"פ
מתי עדיף להפריש חלה – לפני האפייה או לאחריה?
במצוַת הפרשת חלה, נאמר בתורה: "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ". עריסה, פירושה – בצק, והיינו, שלכתחילה יש להפריש את החלה בשלב לאחר הכנת הבצק, לפני האפייה. ואם לא הפרישו לפני האפייה, חובה כמובן להפריש לאחר האפייה; ודבר זה אף הוא נזכר בתורה: "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה", כלומר, גם בשעה שאוכלים את הלחם, דהיינו לאחר האפייה, יש להפריש את החלה מהבצק.
אולם, מכיון שבדרך כלל אין במאפה אחד בפני עצמו 'שיעור חלה', דהיינו הכמוּת המחייבת בהפרשת חלה (ראה תקציר לאתמול), חובה לצרף את כל המאפים שנאפו מבצק זה שהתחייב בהפרשת חלה, בתוך כלי אחד, על מנת שההפרשה תחול על כולם. פעולה זו מכוּנָה: 'צירוף סל'.
וצירוף סל, מחייב בהפרשה גם באופן שקודם לכן לא היה חיוב הפרשת חלה, דהיינו, שאם אפו מספר בצקים, כל אחד בפני עצמו, ולא היה בהם שיעור חלה, ולאחר האפייה נעשה בהם צירוף סל – הרי הם חייבים בחלה.
[שו"ע תנז, א, ומשנ"ב ה; ביאורים ומוספים דרשו, 10, וראה עוד שם, 12 ו־17]
עוגות ממינים שונים שהונחו בכלי אחד – האם מתחייבות בהפרשת חלה?
בהמשך לאמוּר: עטיפת מספר מאפים יחד במגבת, סדין וכדומה, דינהּ כצירוף סל. ויתכן שאף כיסוי מלמעלה בלבד נחשב כצירוף סל. וכלי שאין לו 'דפנות', כגון שולחן, או מגש שטוח – ספק הדבר אם ניתן לעשות על ידו צירוף סל. וכמו כן, אף כשמצרפים אותם בתוך כלי – יתכן שהמאפים הבולטים מחוץ לדפנות הכלי אינם מתחייבים בחלה, ולכן יש להקפיד לכתחילה שלא יבלטו החוצה, וכשהם בולטים, יש לכסותם מלמעלה.
ומיני מאפים שונים – אם בעליהם מקפידים שלא יגעו זה בזה, לא ניתן לעשות בהם צירוף סל; ואם אינם מקפידים על מגעם, אלא שלא יתערבו זה בזה, נחלקו הפוסקים אם יתכן בהם צירוף סל. וכשאין הקפדה על תערובת המינים, אך הוכנסו לכלי שלא על מנת לצרפם לחיוב חלה, או שהוכנסו לתוכו ללא ידיעת הבעלים – נחלקו הפוסקים אם הדבר נחשב לצירוף סל.
[שו"ע תנז, א, וביה"ל ד"ה שיתן, וד"ה שהסל; ביאורים ומוספים דרשו, 10 ו־12; וראה עוד שם, 11]
האם יש 'צירוף סל' בהכנסת מאפים למקרר ולמקפיא?
ארון המחובר לקיר – יש אומרים שאינו נחשב ככלי לענין 'צירוף סל', משום שהוא מחובר לקרקע; ויש שכתבו להקל בכך בזמן הזה, שחיוב חלה הוא מדרבנן.
ומקרר או מקפיא – יש שהסתפקו אם נחשבים ככלי, או שאינם נחשבים ככלי, משום שאינם משמשים לטלטול מה שבתוכם ממקום למקום, אלא לאחסון בלבד, וכן משום שאינם פועלים ללא חיבור לחשמל המחובר לקרקע, וממילא נדונים אף הם כמחוברים לקרקע, ולא ככלי. ולדעתם, יש להפריש חלה ללא ברכה.
אולם, יש אומרים שאם נפח המקרר פחות מארבעים 'סאה' (332-574 ליטר, לשיטות השונות), דינו ככלי, ויש להפריש חלה בברכה. ויש אומרים שאם נפח המקרר פחות מארבעים סאה, והמאפים אינם מונחים בכלים נפרדים, יש להפריש בברכה; ובהעדר אחד התנאים – יש להפריש ללא ברכה, ובהעדר שניהם – אין חובה להפריש כלל.
[ביאורים ומוספים דרשו תנז, 10]