מתי נקבעו ימי שני וחמישי לימי רצון?
הטעם שאומרים ברכו פעם נוספת בסוף התפילה?
והסיבה שבשבתות וימים טובים לא אומרים ברכו בסוף התפילה?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קל"ג סעיף א'
"דיני ברכו בשבת"
אמירת ברכו בסוף התפילה | הטעם לאמירתו | האם דין זה אמור בין בחול ובין בשבת?
ישנם מקומות שנוהגים לומר ברכו בסיום תפילת שחרית לאחר קדיש בתרא, והסיבה לכך, מפני שיש אנשים שמאחרים לבוא לבהכנ"ס, והם לא שמעו את הברכו שאומרים בין ישתבח ליוצר אור, ולכן בשביל אותם אנשים, יש מקומות שנוהגים לומר ברכו פעם נוספת לאחר קדיש דרבנן, וכל זה אמור ביום חול, אבל בשבתות ויו"ט, גם באותם מקומות שנוהגים לומר ברכו בסיום התפילה, בשבתות ויו"ט לא אומרים ברכו בסיום התפילה, והסיבה לכך, משום שבשבתות ויו"ט אנשים לא מאחרים לבוא לבהכנ"ס, אלא הם באים לפני ברכו, והם פחות טרודים להזדרז לצאת לדרכם, וממילא יש להם פנאי יותר, והם מספיקים להגיע לפני ברכו, וגם אם יש אנשים שגם בשבתות ויו"ט הם מאחרים ומפסידים את הברכו שבין ישתבח ליוצר, עדיין יש קריאה בתורה, וממילא הם שמעו כמה פעמים ברכו, ולכן אין צורך לומר ברכו בשבתות ויו"ט בסוף התפילה.
סימן קל"ד סעיף א'
"סדר והוא רחום והגבהת התורה"
טעם הדבר שימי ב' וה' הם ימי רצון | שאומרים בהם סליחות ותחנונים | אומרם בכוונה ולא במרוצה | אמירתם בעמידה | מח' השו"ע והרמ"א לענין אמירתם בקול
ימי שני וחמישי הם ימי רצון, והסיבה לכך, כיון שכמשה רבינו עלה לשמים בארבעים יום האחרונים, הוא עלה ביום ה' וירד ביום ב', ולכן נקבעו ימים אלו כימי רצון, ויש שמתענים בהם, ולכן מרבים בהם בסליחות ובתחנונים, ואומרים בהם "והוא רחום" עם כל הנוסח, והמ"ב אומר, שצריך לומר אותו בכוונה ולאט, ולא לאומרו במרוצה וללא כוונה, וכ"ע לא פליגי שצרייך לומר "והוא רחום" בעמידה ולא בישיבה, ונחלקו השו"ע והרמ"א, האם לומר בקול או בלחש, השו"ע סובר לומר בקול, כי זה מעורר את הכוונה, והרמ"א אומר, שצריך לומר בלחש כמו תפילת שמו"ע, ואומר המ"ב, "ונהרא נהרא ופשטיה בענין זה".