מתי מותר להשתמש במתנה שהביא גוי ביום טוב ?

י"ז תשרי תשפ"א -סימן תקט"ו- מאמצע הסעיף "אבל בשני הימים"- סוף הסעיף
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מה הדין כאשר גוי הביא מתנה ליהודי בראש השנה? ומה עושה יהודי שמסתפק האם הגוי הביא לו את המתנה מחוץ לתחום? תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקט"ו בסוף סעיף א']

טעם האיסור להשתמש במתנה שהביא גוי ביום טוב

מבואר בשולחן ערוך, שגוי שהביא מתנה ליהודי ביום טוב, כגון שהביא דבר מאכל או בעל חי, ויש חשש שמא הגוי תלש או צד אותו ביום טוב עצמו, הדין הוא, שהמתנה אסורה ביום טוב עצמו משום מוקצה, וגם לאחר יום טוב, המתנה אסורה עד בכדי שיעשו, ושני טעמים נאמרו מדוע המתנה אסורה עד מוצאי יום טוב בכדי שיעשו, טעם א', כדי שלא יהנה היהודי ממלאכת יום טוב, טעם ב', כיוון שאם יהיה היתר ליהודי להנות מהמתנה במוצאי יום טוב מיד, יש חשש שמא בפעם אחרת יאמר היהודי לגוי לעשות עבורו מלאכה ביום טוב, כדי שיהיה לו מזומן מיד במוצאי יום טוב, ונפקא מינה בין שני הטעמים, באופן שהגוי הביא את המתנה ביום טוב ראשון, האם מותר כבר בליל יום טוב שני בכדי שיעשו? שאם סיבת האיסור שצריך להמתין בכדי שיעשו היא כדי שלא יאמר לגוי לעשות, אז צריך להמתין עד מוצאי יום טוב שני כדי שלא יהיה ליהודי רווח ממלאכת הגוי, אבל אם סיבת האיסור היא כדי שהיהודי לא יהנה ממלאכה שאסור לעשות אותה בשבת או ביום טוב, לפי זה כבר בליל יום טוב שני, מותר לאחר שיעור זמן של בכדי שיעשו, וממה נפשך, אם היום הראשון הוא קודש, היום השני הוא חול, ומותר לאחר בכדי שיעשו, ואם היום טוב הראשון חול והשני קודש, אין שום איסור במה שהגוי קצץ או צד את אותם בעלי חיים, וכך פוסק השולחן ערוך לעיל, שמותר לאחר יום טוב שני בכדי שיעשו.

מתנה שהביא גוי בראש השנה

כל האמור לעיל הוא בשני ימים טובים של גלויות, שאז או הראשון קודש או השני קודש, אבל בשני ימים טובים של ראש השנה, או ביום טוב הסמוך לשבת ששני הימים קדושים בוודאות, בזה הדין הוא, שאם הובא בראשון, צריך להמתין עד מוצאי יום טוב בכדי שיעשו, כי בזה אין לומר 'ממה נפשך'.

שיעור המתנת זמן 'בכדי שיעשו'

שיעור 'כדי שיעשו', הכוונה היא, שדנים באותו גוי באופן אישי, כמה זמן לוקח לו להביא את המתנה, ולכן, אם הביא את זה בסוס, צריך היהודי להמתין כדי שיעור רכיבה בסוס, ואם היהודי מסופק מאיזה מקום הביא הגוי את המתנה, אנו דנים זאת כמי שהביא מחוץ לתחום, בין לקולא בין לחומרא, דהיינו, בין לקולא, אם אנחנו יודעים בוודאות שהגוי הביא מחוץ לתחום, אלא שאנחנו מסופקים האם הגוי הביא ממרחק רב מחוץ לתחום וצריך להמתין הרבה בכדי שיעשו, או שהגוי הביא ממקום קרוב מחוץ לתחום, אנחנו דנים שהביא מחוץ לתחום ממקום קרוב ולקולא, ובין לחומרא, דהיינו, אם יש לנו צד שאולי הגוי הביא את המתנה ממקום קרוב בתוך התחום, ויש לנו גם צד שהביא מחוץ לתחום, דנים לחומרא שהביא מחוץ לתחום.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן