השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"ה סעיף א'
- ברכות ירקות -
איך נקבעת הברכה על פירות וירקות שאוכלים אותם מבושלים וחיים? | בישל שום עם בשר ונשתבח השום, מה מברך עליו?
סעיף זה עוסק בפירות, ירקות, קטניות, כאשר אוכל אותם חיים או מבושלים, מה מברך עליהם כשאוכל אותם חיים, ומה מברך כשאוכל אותם מבושלים, מבואר שהדבר תלוי איך הצורה הטובה ביותר לאכול את אותו הדבר, אם הצורה הטובה היא לאכול אותם כשהם מבושלים, א"כ כאשר הם מבושלים יברך עליהם את ברכתם הראויה להם, וכאשר הם חיים יברך שהכל, לעומת זה אם הצורה הטובה היא לאוכלם חיים, הברכה כשהם חיים היא הברכה הראויה להם, וכשהם מבושלים זה יורד בדרגה וברכתם שהכל.
המ"ב מוסיף, שאם השו"ע כותב שעל ירקות מברך האדמה גם כאשר הוא בישל אותם, משמע שהשו"ע מדבר על ירקות הטובים לאכילה בין חיים בין מבושלים.
השו"ע אומר, "קרא סילקא כרוב וכיוצא בהם שטובים מבושלים יותר מחיים" משמע שגם כשהם חיים הם טובים, אלא שכשהם מבושלים הם עוד יותר טובים, ובכ"ז זה מספיק בשביל שכשהם חיים תרד ברכתם לברכת שהכל, כי יש אפשרות לאכול אותם בצורה יותר טובה.
אם רוב בנ"א אוכלים אותם כשהם חיים, גם אם יש אפשרות לאכול אותם בצורה יותר טובה כשהם מבושלים, גם כשהם חיים יברכו עליהם האדמה.
הרמ"א מוסיף, שאם בישל שום עם בשר ונשתבח ע"י זה, בכ"א ברכתו שהכל, כי השבח אינו מחמת הבישול, שהרי הבישול שינה אותו לגריעותא, ונשתבח מחמת טעם הבשר, וטעם הבשר הוא שהכל.
המ"ב מוסיף, שזה הכל כאשר עיקר מטרתו היא הבשר, רק הוא בישל גם את השום, אבל אם עיקר מטרת הבישול היא להשביח את השום, יברך האדמה, כיון שנשתנה השום למעליותא.