כשאין מי שיודע לקרוא בתורה האם אפשר לקרוא בברכה?
מתי אפשר לקרוא בתורה בפחות ממניין?
מה נאמר על מי שעוזב באמצע קריאת התורה ומשאיר אחריו פחות ממניין?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קמ"ב סעיף ב'
– דין מי שקרא וטעה, ובמקום שאין שם מי שיודע לקרוא בדיוק –
מה יעשו ביישוב שאין להם בעל קורא? | יש מי שקורא בצורה שמשתנה הענין, האם יקרא?
מה הדין ביישוב שאין להם מי שיודע לקרוא בתורה בניגון ובטעמים ובדקדוק האותיות, האם קוראים בתורה או לא, מצד אחד אין מי שיודע לקרוא אז איך יקראו בתורה, אבל מה יעשו וכי לא יקראו בתורה בכלל? אומר השו"ע, שבכזה יישוב יקראו בברכה לפניה ולאחריה, המ"ב מסביר, שזה כדי שלא ישתכח קריאת התורה, ומביא מח', מה הדין אם אין שם מי שיודע לקרוא, ואפילו בצורה כזאת שהענין משתנה, כלומר, מי שיודע לקרוא שם, לא יודע, עד כדי כך שהוא משנה את הענין, האם גם בכה"ג יקרא בברכה או לא, דעת הפר"ח, שבאופן כזה שלא יברכו על אותה קריאה בתורה.
סימן קמ"ג סעיף א'
– דין אם נמצא ס"ת מוטעה ויתר דיני הספר –
המקור לקריה"ת בעשרה | האם צריך עשרה במשך כל זמן הקריאה? | מה נאמר על היוצא באמצע קריה"ת? | קריאה בחומשים נפרדים העשויים בגלילה | יש ס"ת ואין ש"ץ הבקי בנגינה
קריאת התורה היא רק בעשרה גדולים, כיון שזה נחשב דבר שבקדושה, שנאמר "ונקדשתי בתוך בני ישראל" וכתוב "הבדלו מתוך העדה הרעה הזאת", ולומדים גז"ש "מתוך מתוך", וכמו במרגלים שהיו עשרה, כך "ונקדשתי בתוך בני ישראל" מדובר בעשרה, וא"צ שעשרה יהיו כל הזמן בבהכנ"ס, אלא מספיק שהיו עשרה בשעת תחילת קריאת התורה שיהיה אפשר לגמור את הקריאה, ואע"פ שבאמצע יצאו מקצתן, בכ"ז מכיון שבהתחלה היו עשרה, אפשר לגמור את אותה קריאה בתורה, ומי שיוצא ולא משאיר עשרה בבהכנ"ס הדבר חמור מאוד ועליו נאמר "ועוזבי ה' יכלו".
סעיף ב'
אם כתבו כל חומש לבדו אפילו בגלילה כספר תורה, אין קוראים בו, כי הס"ת צריך להיות מורכב מחמשה חומשים, ויהיו תפורים יחד, וכתובים בגלילה כס"ת, אבל חומשים שלנו שהם ספר שמורכב חמשה חומשי תורה, לא יכול לקרוא בזה בתורה, ובמקום שיש ס"ת ואין ש"ץ בקי בנגינה בע"פ, ראיתי נוהגים שהש"ץ קורא מן החומש בניקוד, והעולה קורא אחריו מן הס"ת הכשר.