"כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות" (אבות ג', ה')
סיפר הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל:
סיפרתי פעם לרבי יעקב טייטלבוים ז"ל מניו יורק על מנהגו הידוע של ה'חפץ חיים', שכאשר באו אליו בענין מצוקת הגיוס לצבא, הרי אם נתן בידו של הבחור את הספר 'מחנה ישראל' ידעו שהוא יגוייס לצבא, אבל אם תשובתו היתה: "כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ", בידוע היה שהשחרור מובטח לו.
נענה לי רבי יעקב ואמר: "הפלא ופלא ממש, כי כך בדיוק נהג גם מו"ר הגאון רבי מאיר אראק זצ"ל בעל 'מנחת פתים', ולכן גם אני נוהג אחריו כן".
והוסיף וסיפר מעשה שהיה עימו בעיר וינה, בירתה של אוסטריה, שלושה חדשים לאחר סיפוחה של המדינה הזו לשלטון העריצות של היטלר. אשה אחת הופיעה לפניו בקול בכי ונהי – לקחו לה את בנה יחידה ואין היא יודעת אנה נעלם. כבר שבועיים חלפו מאז ראתה אותו בפעם האחרונה ואין היא יודעת מה לעשות.
נזכרתי, סיפר ר' יעקב, במה שמורי ורבי היה אומר במקרים כאלה, ואז גם אני אמרתי לה: כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, ואזי שאלתי אותה: האם את מבטיחה שבאם בנך ימצא הוא יתמסר ללימוד התורה?
בלי היסוס השיבה האשה: "כן, רבי. אני מסכימה". אם כך, אמרתי לה, צאי וחפשי אותו. הלא את מקבלת בשבילו עול תורה, וממילא תמצאי אותו.
והנה, מספר ר' יעקב, האשה יצאה מביתי וכעבור שעה אחת בלבד כבר באה אלי עם הבן.
וכיצד זה קרה? מיד לאחר שיצאה האשה מביתו של הרב טייטלבוים, לא חשבה פעמיים, כי היתה בה האמונה הפשוטה של אשה יהודיה שכך שמעה מפי הרב, ולכן פנתה ישר לתחנת משטרה קרובה, נכנסה ואמרה בפשיטות: תנו לי את הבן שלי.
הקצין שהיה במקום התפרץ נגדה בשאגה גדולה – "מה?!"
ברגע הראשון נבהלה האשה מאוד, אבל מיד התאוששה וחזרה וצעקה: "תנו לי את הבן שלי!"
לאחר הצעקה השניה שינה הקצין את טעמו, ובמפתיע שאל אותה: "איך קוראים לו?" אמרה לו האשה את השם, הקצין שמע ואמר לה שתמתין מעט. הוא נכנס לחדר שני וכעבור דקה חזר איתו ואמר: "הנה הבן שלך".
סופו של הסיפור הוא שהאשה אכן הצליחה גם לשלוח את בנה לארץ ישראל, בבואו שם נכנס לאחת הישיבות והתמיד בלימוד בתורה וכך ניצל מכל ההשמדה הנוראה של ששת מיליוני היהודים ע"י הנאצים ימ"ש.
(שאל אביך ויגדך)
2/686