יקותיאל יהודה גנזל
מבחינה סטטיסטית, אחת המילים שטיפסו לרום מדד הפופולריות בתקופה זו, היא: "סטטיסטיקה"… מרבים לדבר שוב ושוב על ה'סטטיסטיקה' הקורונאית (סטטיסטיקה פירושה – הסקת מסקנות על פי הסתברות).
משחררים את המשק – בגלל שעל פי הסטטיסטיקה, פחות אנשים יידבקו. פותחים בתי־כנסת – כי סטטיסטית זה לא יגרום לבתי החולים לקרוס. וכן הלאה וכן הלאה. פשוט לוקחים את הנתונים הקיימים, רואים מה בדיוק קרה עד היום ומה קורה היום, גוזרים את ההסתברות מהעבר וההווה אל העתיד ופועלים לפי אותה הסתברות, כלומר – על פי הסטטיסטיקה.
נפשט את זה רגע למילים 'משלנו': במקווה פלוני, טובלים מדי ערב שבת אלפיים איש, האנשים מתפזרים על פני כלל שעות היום, לכן תמיד יש עומס קל, אבל קל בלבד. תוך חמש דקות של סיבובים בין הספסלים, תמצא מקום ותוכל להיטהר לקראת שבת. אותם אלפיים איש לא מתחלקים לפי כרטיסים או שעות מדויקות, כל אחד מגיע מתי שנוח לו.
מדוע, אפוא, לא נוצר אף פעם מצב בו יחליטו כל האלפיים איש (או אפילו אלף מתוכם) ללכת למקווה בדיוק באותה שעה? הרי על פי ההגיון זה יכול לקרות, ואם זה יקרה – המתחם יקרוס מרוב עומס, למה זה לא קורה? לכאן נכנסת למקום ה'סטטיסטיקה' הקובעת שמסתבר יותר שמתוך אלפיים איש, כל אחד יווסת את עצמו לזמן ולמועד אחר.
אז כך עובדת סטטיסטיקה – היא עובדת בתחום ההסתברות. מסתבר שאם כל חולה מדביק עכשיו כך וכך חולים אחרים, ואם בתוך שבוע פחתה כמות החולים בכך וכך, אזי המצב יימשך כך וכך ואפשר לפתוח סוף־סוף את ההסגר הארוך בו אנו שרויים.
עד כאן הכל נכון, כי סטטיסטיקה גם תמיד עובדת (או כמעט תמיד). אז מה באמת הקשר בין הרצאת הסטטיסטיקה לטור זה העוסק בענייני אמונה? אז אנחנו כאן בשביל התובנה:
בל נא נשכח שהסטטיסטיקה עצמה היא פלא מפלאי הבורא. הוא זה שיוצר את הדבר הזה ששמו סטטיסטיקה, ואלמלא היצירה האלוקית הזו, באמת דברים היו נראים אחרת (תחשבו שאתם מגיעים לסופרמרקט ועומדים בחוץ שלושת אלפי איש…).
על כן, כשאנו שומעים בתקופה זו – יותר מתמיד – על סטטיסטיקות, עלינו לשנן שוב ושוב שמדובר בעצם בפלא אלוקי, בדרך בה הקב"ה מנהיג את עולמו, ולא בטבע שמתנהל בדרכו, חלילה. אלא הכל מאיתו יתברך. (יישר־כוח להרב פרץ רובין מביתר־עילית ששיתף אותי בתובנה הנכונה הזו).
('המבשר')