ידוע שבעל ה'לשם' אומר שבאותו לילה בו נגאלו ממצרים היתה הארה משמים לשרוף את כל טומאת מצרים, הארה שנמשכה עד הבקר בו יצאו ממצרים, אבל ההארה הזו חוזרת כל שנה וידוע על גדולי עולם שבליל הסדר עלו לפסגות גבוהות. ידוע על מרן החתם סופר שהיה נראה כמלאך אלוקים. במשפחה שמעתי (מבנו הגאון רבי בנימין שליט"א) שמרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל היה נראה בליל הסדר כפני מלאך, והיה מספר שזקנו בעל הלשם כך היה נראה. שמעתי גם שמרן הסטייפלר זצוק"ל היה נראה מיוחד בליל הסדר, ואני עצמי ראיתי כבר לפני ארבעים שנה את מו"ח מרן שר התורה הגר"ח שליט"א בליל הסדר, שנראה שלא מעלמא הדין.
מה זה נוגע אלינו? הרי אנחנו לא בדרגה הזו? אבל ההארה המיוחדת שיורדת בליל פסח כולם מרגישים ולכן גם יהודים רחוקים עושים ליל סדר כי ההארה מתפשטת בעולם לכל יהודי באשר הוא. מסיבה זו המשנה ברורה מייעץ לא לדבר דברים בטלים.
מאד כדאי לא להאריך בסדר. גם מו"ר מרן הגר"ח שליט"א לא מאריך. הוא קורא את ההגדה ומתרגש מאד. כי כשמאריכים, הילדים הקטנים רעבים. בין כה וכה לוקח זמן עד שמגיעים ליל הסדר אחרי תפילת מעריב ארוכה עם הלל ואסור להכביד עליהם. חשוב גם מאד שהילדים ישנו בערב פסח שלא יהיו עייפים.
צריך לדעת שיסוד ההגדה זה 'מגיד' להגיד שהיינו עבדים ויצאנו ממצרים. במכות אפשר לפרט איך שזה פועל מידה כנגד מידה ומי שרוצה להכין מראש שיראה בברכת פרץ של מרן הסטייפלר זצוק"ל איך שמסביר במכות את יסוד האמונה של מידה כנגד מידה ושיעביר מסר לילדים ולבני הבית שיש שכר ועונש.
לא צריך להגיע ליל הסדר עם 'נערווען' וחומרות מיותרות, אבל צריך להיות רציני ולדעת שזה שולחן ד'. כמובן, לקיים את הלכות הלילה הגדול הזה וללמוד קודם את ההלכות לא לבדוק באמצע הסדר מה צריך לעשות וב"ה שהיום יש הרבה ספרי קיצורים שאפשר דרכם להכין מראש.
הגאון רבי יונה יוסף ארנטרוי זצ"ל היתה לו משפחה גדולה בלע"ר ובליל הסדר לפני הקידוש היה נעמד ואומר: היה מעט לחץ בבית בערב פסח אולי כעסתי על מאן דהוא מבני הבית (הוא לא כעס אבל כך אמר) אני מבקש מחילה ממי שכעסתי. דבר נוסף היה אומר: אנחנו רואים בית מוכן ונקי, תודה רבה לאמא שכ"כ הרבה טרחה. להתחיל את הלילה עם מידות טובות זה חשוב מאד. צריך גם להוסיף: שהקב"ה שומע כל מילה שאומרים בלילה הזה כפי שכתוב בזוה"ק וכל מילה מגעת עד כסא הכבוד והקב"ה שמח בזה. דבר נוסף, סיפר לי יהודי מבוגר ניצול המחנות בשואה הנוראה: במחנות הצליחו במסירות נפש לאפות מצות כזית. הם היו גלמודים שבורים ורצוצים וכל הפסח אכלו רק תפוחי אדמה אבל שאכלו את ה'כזית' מצה בכזו שמחה רקדו עד הבקר. הם ידוע לשמוח עם המצוות. אתמול סיפר לי יהודי שבליל הסדר הגרמנים ימ"ש רצו לענות אותם והלכו יחפים בקור עז ארבעים ק"מ וכל הדרך אמרו את ההגדה בעל פה! וכזו שמחה שהיתה להם בליל הסדר לא היתה להם אף פעם. שהילד יקלוט כמה טוב לנו וכמה אנחנו מאושרים בזה שאנחנו יהודים ולא סתם יהודים אלא עבדי ה'.
מה האבות צריכים להנחיל לדור הבא בליל הסדר?
החינוך אומר שעיקר מצות ההגדה זה הכרת הטוב. מהי הכרת הטוב? ידוע שמרן החפץ חיים זצוק"ל כל לילה היה מקדיש מזמנו וחוזר על זה מדי לילה (ומרן המשגיח רבי ירוחם זצוק"ל עמד פעם מאחורי הדלת והתפרץ בבכי מהתרגשות) ואמר: תודה לרבש"ע שהייתי ילד יתום והצלת אותי מהמשכילים עזרת לי ללמוד תורה, להתחתן ולהקים משפחה וחתנים שעוזרים לי ויש לי ישיבה וראשי ישיבות טובים ויש לי ספרים שנפוצו בכלל ישראל ומשולחים להפיץ את הספרים . כך כל יום עמד מחדש וחזר כמו במצוות ביכורים שעומד ואומר הודאה והכרת הטוב להקב"ה כי זה היסוד של יהודי – הכרת הטוב.
אמר לי ת"ח אחד שמרן החפץ חיים נהיה 'חפץ חיים' מההתמדה כך מקובל בשם מרן החזו"א זצוק"ל, אבל היראת שמים שלו הגדולה מסתמא מהדיבורים הפשוטים האלו. האמת היא שכל יהודי באשר הוא צריך לדבר הודאה והכרת הטוב להקב"ה בכל זמן ובכל מצב.
ידוע שראש ישיבת מיר מרן הגרא"י פינקל זצוק"ל היה פורץ מדי בקר בבכי בברכת התורה: 'אשר בחר בנו מכל העמים' אני יהודי. תראה ברחוב כמה פיליפינים ורוסים וסינים ואתה בן לעם הנבחר – אתה יהודי. נכון, אנחנו לא בדרגה של מרן החפץ חיים לעמוד מידי לילה ולהודות, אבל פעם בשנה ציוו אותנו להודות להקב"ה על כל הטובות.
ההודאה הזו יש בה שני חלקים. ראשית שהוציאנו מעבדות לחרות וכידוע שמרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל אמר שזה החלק הכי קשה בהגדה. אולי מי שהייתה עליו גזירת מאסר וניצל ממנה יכול לצייר באמת מה זה 'מעבדות לחרות', אבל הדבר השני זה להרגיש שנהיינו 'עבדי ד" וזה בכל רגע ובכל יום שאנחנו לומדים ומתפללים ומקיימים מצוות, אנחנו עבדי ד'.
(מוסף שבת קודש יתד נאמן)