מרן שליט"א התבטא בשבוע שעבר בצער לפני באי ביתו, שלמרות הצורך הגדול לסייע בכל כוחו למען התורה ונושאי דגלה במערכת הבחירות הנוכחית, אבל 'יש לי פצע בלב על הזמן שלא למדתי'

 הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

במוצ"ש פרשת נח נערך כינוס מרומם של ראשי ישבות, רבני קהילות, ומרביצי תורה מאלעד, במעונו של רשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א, בהשתתפות רבנו מרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין שליט"א וגדולי תורה נוספים. זכיתי להשתתף במעמד המיוחד וכשהגעתי למחרת בבוקר לישיבה לצעירים בה אני מלמד, ביקשו הבחורים שאספו להם מה אירע אמש בכינוס, במעונו של נשיא ישיבתנו מרן שליט"א.

"החלק שעסק במערכת הבחירות בכינוס, לא נוגע לבחורים צעירים. אבל אספר לכם על דבר חשוב ונפלא ביותר שעיני ראו שם אתמול, בחדרו של מרן שליט"א, אמרתי. "הכנס היה אמור להתחיל בתשע וחצי ואנו הגענו לשם ברבע לעשר, בטוחים שכולם עדיין ממתינים למטה. אך לא, החדר כבר היה מלא מפה לפה ולא היה מקום להכניס סיכה. כל הנוכחים הנכבדים סודרו במקומותיהם, בני הבית הכניסו כסא ועוד כסא ובחדר היתה המולה, אבל מרן שר התורה שליט"א ישב ולמד, מתוך כרך גדול של שולחן ערוך אבן העזר. כעבור כמה דקות שאל מרן שליט"א את נכדו רבי יעקב: 'למה לא מתחילים?' ונכדו חביבו השיב: 'מחכים לרבי גרשון'… מרן שליט"א הנהן בראשו ומיד שב לתלמודו. כך היה עד שהכינוס החל, מרן שליט"א שקוע בלימוד, מנותק לחלוטין מכל הנעשה בחדר, וזהו".

"כשהסתיים הכינוס וכל הנוכחים הנכבדים, הרבנים וגם נציגי הציבור, עברו לברכה ועצה, נותרתי כמעט לבדי בחדר, מביט מהצד. מרן שליט"א נאנח ואמר לבנו הגרי"ש שליט"א" '…לא גמרתי את מה שאני צריך ללמוד'"…

"מערכת הבחירות הסתיימה, כולנו הצבענו, פעלנו והפעלנו כרצון חכמים, אך התחושה שלי מאז אותו רגע מכונן, וגם מעוד מספר עובדות ששמעתי מכלי ראשון בימים האחרונים מרשכבה"ג מרן שליט"א, היא שמרן שליט"א הקריב למען גופי תורה אלו את הדבר היקר לו מכל, משוש חייו ורוח אפו, את זמנו היקר ללימוד התורה. מרן שליט"א התבטא בשבוע שעבר בצער לפני באי ביתו, שלמרות הצורך הגדול לסייע בכל כוחו למען התורה ונושאי דגלה במערכת הבחירות הנוכחית, אבל 'יש לי פצע בלב על הזמן שלא למדתי'".

■    ■   ■

"ישנם אברכים ובני ישיבה שאם יתבוננו לפני עלייתם על יצועם, כמה דברים בטלים הם דיברו במשך היום ואיזה תועלת הם הביאו להם ולאחרים, הם יזדעזעו מעצמם", אמר הגרי"ב שריבר שליט"א בשיחה שמסר לאחר מערכת הבחירות בשנת תשע"ג, "אין מצוה לדבר כל כך הרבה, הלוך וחזור, על אותם הדברים, אם הם אינם מביאים תועלת. וכן, ישנה מצות עשה דאורייתא לדבר בלימוד כל רגע ורגע. בלימוד התורה, כל מילה היא מצוה, השקולה כנגד כל תרי"ג מצוות".

— "היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה, אם אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים לא יפסיק תלמודו, ואם לאו – יעשה המצוה ויחזור לתלמודו" (רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג, ד)

וביאר הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א: " כשברמב"ם כותב 'ויחזור לתלמודו', הרי כוונתו היא שהתנאי שבעשיית המצוה העוברת היא 'ויחזור לתלמודו'. אם לא ניתן לקיים את המצוה מבלי לשוב ללימוד התורה רק לאחר קיומה, הרי אסור לעזוב לכתחילה את הלימוד, כדי לקיים את המצוה".

החכם מכל אדם אמר בספר משלי:

"מוסר ד' בני אל תמאס", ואמר על כך ה"יסוד העבודה": "מוסר ד'" – מוסרו של הקב"ה אל כל אחד מאיתנו, הוא – "בני"!! – אתה הרי בני, נסיך הכתר, בנו היחיד של מלך מלכי המלכים, ואם כן – "אל תמאס!!" – אל תעסוק בדברים מאוסים, בדברים קטנים, שפלים ובזוים, שאינם מתאימים לבנו של הקב"ה!!

—"אמר ריש לקיש מאי דכתיב: 'אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון?', לעתיד לבא מתקבצות כל החיות ובאות אצל נחש, ואומרות: 'ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה יש לך?' אומר להם: 'וכי מה יתרון לבעל הלשון?'" (כרכין טו, ב).

בזמן כתיבת השורות, לא ידוע עדיין מי זכה ומי הפסיד, כמה יהודים הוכיחו שהם נאמנים לדרכם של גדולי התורה, שיירי כנסת הגדולה, וכמה לא זכו למעלה רמה זו. אך רוב מנין ובנין מעולם התורה וציבור היראים קיימו בשמחה את מצות "לא תסור" ו"עשית ככל אשר יורוך". עשינו כרצון חכמי הדור ושופטיו. עיתים נאלצנו לפעול במרץ, להסביר ולשוחח, לטעון ולהבהיר כל כך הרבה דברים פשוטים ובסיסיים. אך זמן החורף התחיל זה לא מכבר, ואם לא נעצור את שטף הדיבורים, נמצא את עצמנו בסוף אר ב', ללא המסכת או כרך הטור-שולחן ערוך שכל כך רצינו ללמוד ולדעת ב"זמן" הקרוב. נכון, צריך לפעמים לדבר מה שצריך, אך צריך לשוב מיד אל הסטנדר, הגמרא וקצות החושן. כי הרי עדיין לא למדנו את כל התורה כולה…

לחמנו באמת ובתמים למען כבוד התורה, אך כבר כתב ה"שפת אמת", כי כבוד התורה הגדול ביותר הוא, פשוט, ללמוד תורה…

■  ■  ■

נקודה נוספת: כאמור, מאמר זה נכתב לפני יום הבחירות, אך כל בר דעת מבין שישנם מקומות בארץ בהם ישרור סיפוק גדול מהצלחת המערכה ואילו במקומות אחרים יתכן וישמחו פחות. אתמול רק הצבענו בקלפיות, אך ההחלטה על תוצאות הבחירות בכל עיר ועיר נקבעה כבר בשמים בראש השנה וביום הכיפורים.

אם ההסתכלות שלנו היא שאנחנו מחליטים, אנחנו קובעים ואנחנו מנצחים או מפסידים, יש מקום לעצבות ולצער, באותם המקומות בהם ציפינו להצלחות גדולות יותר. אך הרי אנחנו רק מצביעים למועמד ולתנועה שגדולינו שליט"א מורים לנו להצביע עבורם, ואילו מה תהיה התוצאה הנגלית לעין האדם בכל מקום – רק הקב"ה מחליט.

אולי כעת ישנם מקומות בארץ שהחרדים לדבר ד' מדוכדכים בהם, כי הם ציפו שהמועמד לו בחרו ייבחר לראשות העיריה ולבסוף הוא לא נבחר, או שהרשימה שלמענה הצביעו – תזכה ליותר מושבים בעירייה או במועצה והיא לא זכתה. אך הימים יחלפו ויעברו ועימם גם תחושת ההפסד, ואז, כשיהודי יעלה לשמים לאחר 120 שנות חייו, יזכירו לו לפתע שבחודש חשון התשע"ט, לפני הרבה הרבה שנים, הוא הלך לקלפי, עמד בתור הארוך והצביע כפי הוראת גדולי ישראל, לתנועת "דגל התורה" שנלחמה למען קדשי ישראל, להרבות כבוד שמים. "בהצבעתך הוכחת שאתה שייך למחנה היראים לדבר ד'. בהצבעתך גרמת שייפתחו עוד ישיבות ותתי"ם, שיסייעו להרבה נושאי קדושה וטהרה. מגיע לך שכר גדול ונצחי", יבהירו לו בבית דין של מעלה.

אז הוא יבין לפתע שכל הדיבורים והתחושות על מי זכה וכמה זכה, היו עורבא פרח. אז הוא יזכה לשכר גדול, לנצח נצחים, בעולם האמת. אז הוא יבין שאת בחירות חשון התשע"ט הוא ניצח בניצחון גדול, ניצחון נצחי.

(מתוך 'יתד נאמן')