"מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כ"ג, ז')
איש אמת כולם מעריכים
ל'איש אמת' יש הערכה, כמו שמצינו אצל משה: "גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם". לכאורה, הרי משה הביא להם ייסורים ועונשים, ואיך העריכו אותו? מבאר הרמב"ן שם, שאם מכירים שדברי האיש הם 'אמת', הגם שסובל מזה השומע, בכל זאת מעריכו ומכבדו, כי 'דבר אמת' מעריכים כולם.
מרן רבי יהושע לייב לחם בעירו כנגד המשכילים. כדי להיפטר ממנו הכניסו לביתו כסף מזוייף, והלשינו עליו. הוא היה צפוי לעונש מוות. בני העיר שכרו את עורך הדין הכי גדול. הוא נפגש עם רבי יהושע לייב בכלא. רבי יהושע לייב דיבר עם העיניים למטה, כי לא רצה להביט בפני רשע. כשהגיע המשפט אמר עוה"ד: "לפני הכל אני רוצה לתת רקע על אדם זה", והוא סיפר: "תראו, אדם זה נמצא תחת ידי, ויודע שרק אני יכול להצילו ממות, ואעפ"כ לא רצה להביט בפני, כי לדעתו אני רשע… האם הוא צדיק או לא? איך תחשדו אותו לרשע?". השופט קיבל את ההוכחה, ומיד זיכהו…
החפץ חיים בא למשפט, להעיד עדות אופי על תלמיד שחשדוהו למרגל. לפני כן הציג עוה"ד את החפץ חיים, ואמר: "תראה עם מי יש לך עסק! שמעתי שכששולח ספר ע"י שליח, לוקח תחילה בול וקרעו, לא להפסיד למדינה"… אמר השופט: "ואתה מאמין לסיפור?". אמר עוה"ד: "אני לא יודע, אבל עלי ועליך לא מספרים כך"…
האמת של רבי עזריאל הילדסהיימר
רבי עזריאל הילדסהיימר היה נוהג לעשן הרבה בכל ימות החול. פעם נפגש עם שר רם מעלה ביום שבת, כדי להשתדל למען אחיו היהודים, הנתונים בצרה ובשביה. רחש אליו השר חיבה יתירה, וכיבדו בסיגריה. "אדוני השר", התנצל רבי עזריאל, "אין אני מעשן!". לאחר שיצא מפיו משפט זה, עד יומו האחרון לא בא עוד לפיו מעלה עשן כל שהוא…
מידת האמת של הרה"צ רבי אליהו לופיאן
סיפר אבא זצ"ל, על רבו רבי אליהו, שהיה מקפיד כל כך לומר אמת. כששאלוהו "מה השעה?", חשש שמא אין השעה מדוייקת, ואמר תמיד: "בערך כך וכך". כמו כן סיפר, שכאשר רבי אליהו היה שליח ציבור בימים הנוראים ואמר "הנני העני ממעש", לא המשיך "נרעש ונפחד", כי סבר שאין זה נכון.
רבי שלום שבדרון היה נוהג לפני שאמר "הנני העני ממעש" לומר: "במחזור כתוב", ואח"כ המשיך "העני ממעש".
מהאמת לא מפסידים
אבי זצ"ל סיפר: יהודי הגיע למרן רבי יחזקאל אברמסקי, ואמר לו: "אני צריך לחתן בן ואין לו כסף. באתי לשאול, אולי אפשר לקבל אצל הרב תמיכה חשובה?". אומר לו רבי יחזקאל אברמסקי: "תבואו בעוד כמה ימים, אני אדבר עם גביר כלשהו, אולי אקבל בשבילכם דבר חשוב". עברו יומיים, היה אז שבעה עשר בתמוז. היהודי דופק שוב. אומר לו רבי יחזקאל אברמסקי: "כן! כבר דברתי עם איזה גביר, יש לי את הכסף בשבילכם!", והוא נותן לו את הכסף נתינה יפה.
אח"כ שאל רבי יחזקאל את היהודי: "דבר אחד אני לא מבין, למה הייתם צריכים להתאמץ לבוא היום באמצע התענית, באמצע הצום? יכולתם לבוא מחר, הכסף ממילא היה מוכן בשבילכם!". הטבע של אלו שמבקשים כסף, הם עושים את כל המצב שחור: 'אין לי ואני ממש מת מרעב נורא'. אמר היהודי: "אני אגיד לרבי למה באתי היום. היום קבלתי נתינה גדולה של כסף, מאיזה קרוב שלי מחוץ לארץ, סכום גדול מאוד של כסף, ואני צריך מחר להחזיר חוב גדול לחתונה. חשבתי שבצירוף של הכסף של הרב אני אולי אוכל לשלם ולהחזיר את החוב". רבי יחזקאל אברמסקי כל כך התפעל ממנו, מהאמת שלו. למה אתה צריך להגיד שקיבלת נתינה גדולה? ההיפך! אולי אני יתן לך פחות… אלא שהאמת היא, שהוא קיבל היום נתינה גדולה, וזה האמת! הוא חישבן שעם הכסף הזה והכסף הזה ביחד, הוא יכול להחזיר את החוב. הוא כל כך התפעל ממנו, עד כדי שהכניסו לחדרו ורוקן את כיסו, את הארנק שלו, והוסיף לו עוד כסף. "אם אתה אומר את האמת קח לך עוד, אם אתה באמת איש האמת אז אני נותן לך עוד כסף!".
תורת אמת
התורה היא תורת אמת כמו שנאמר: "ונתן לנו תורת אמת". אמרו במדרש, שבתחילת הבריאה מרומזת מידת האמת: "ברא אלוקים את" – ס"ת 'אמת', וכן בסוף הבריאה מרומזת מידת האמת: "ברא אלוקים לעשות".
התורה מתחילה ב"אנוכי" בא', משניות מתחיל במ' "מאימתי", הגמ' מתחילה באות ת' וזהו "תנא"- והן אותיות 'אמת'…
גם רש"י מתחיל בא' ומסיים התורה באות ת', ובאמצע הוא מ' (עה"פ "וכל הולך על גחון", שהוא חצי התורה מפרש רש"י "מעיים" שהיא אות מ'), נמצא שהן אותיות 'אמת'.
(מתוך מידות והנהגות טובות')
