"התחיל יהודה לסוג לאחוריו, וקראו יעקב בדברי רצוי…" (רש"י בפרשת ויחי, מט ח).
סיפר רבי שלמה הופמן זצ"ל: לא אוכל לשכוח את הפגישה הראשונה שלי עם מרן החזו"א זיע"א. היה זה כשנסענו כמה בחורים לחתונתו של מרן הגרמי"ל זצוק"ל בבני ברק. בלילה לא היה לנו דרך לחזור לירושלים והלכתי לבית כנסת ששכן ליד ביתו של מרן החזו"א ותכננתי לשכב על הספסל לשנת הלילה.
לפתע נכנסו לאסוף השלמה למנין לתפילת ערבית בבית מרן החזו"א, ואני, שטרם התפללתי הצטרפתי. לאחר התפילה גמרתי אומר לגשת למרן החזו"א לברכת 'שלום' ולהתברך על ידו. ואכן ניגשתי ואמרתי 'שלום עליכם'. שאל מרן החזו"א לשמי, ואני השתתקתי. רציתי לענות אך לא הייתי מסוגל לדבר עמו דבר מגודל ההתרגשות מזיו פניו.
לקח אותי מרן החזו"א לשולחן, התיישב עמי ואמר לי שאינני צריך לפחד כלל, וכך לאט לאט ניסה להרגיע אותי. לאחר מכן הוא הניח את ידו על כתפי וליטף אותי וכך הרגיע אותי, עד שנרגעתי ודיברתי אתו, והוא שאל כמה פרטים והשבתי לו. אתאר לכם, שהעניין לקח 15 דקות… ומכך למדתי איך היא הדרך להרגיע ולומר דברים הנצרכים להישמע ולהשמיע".
(יתד נאמן ויחי תשע"ד)