אנשים ׳אוהבים׳ סגולות. עובדא זו כבר קבע מרן החפץ חיים זצ׳׳ל ורמז לזה בכמה מספריו (ראה באהבת חסד ח׳׳ב פ׳׳ה בהגהה ד"ה זוכה, ובעוד הרבה מקומות בספריו). גם נושא זה, של עצות לגדל את הילד ליראת שמים ומידות טובות מתוך לימוד התורה, לא פסח על עושי וממציאי הסגולות למיניהם.
מפעם לפעם הסגולות מתחדשות… מדי תקופה מונחת סגולה חדשה על שולחנו של רבינו, לשמוע מה דעתו עליה. נציין, כי אמנם להרבה מהסגולות יש מקור בספרים שונים מהדורות האחרונים, אבל לא לכולם הסכים רבינו.
ככלל, רבינו אינו מעריץ של סגולות, ובחינוך הילדים בפרט הוא סבור כי הסגולה הטובה ביותר היא תפילה! אבל זו סגולה קשה… ואנשים מחפשים סגולות קלות יותר.
גם סגולות ועצות שהוא נותן כולם הם מגמרא ומדרש, או ממה שקיבל מרבותיו וכמעט שלא נותן סגולות מעצמו, מלבד סגולתו המפורסמת של ׳מידה כנגד מידה׳, ללמוד נושא שבו יש קושי לאדם, כמו לכאבי רגלים ללמוד פרק כיצד הרגל, וכן על זה הדרך, כשגם בזה, יסוד הסגולה הוא להתחזק בלימוד… אלא שהדרך שלו לדרבן את החיזוק, הוא בלימוד פרק זה שיזכיר לו את צרתו…
הסגולות של הרבנית
מעניין ביותר, כי רעייתו של רבינו להבחל"ח הרבנית ע"ה היתה ממליצה על סגולות רבות, לא לכולן היה מקור מוסמך… כך למשל היו לה כל מיני סגולות של טבע ופרקי תהילים שונים, וסוד הסגולות היה שנתנה בזה הרגשה טובה לנזקק, שמרגיש שדואגים לו… הרגשה זו ריפאה יותר מהכל… [אגב, אומרים בשמה: התפילה אינה הדבר שהכי עוזר לאדם, אלא הדבר היחיד שעוזר…].
חפץ של אדם גדול
מעניין, כי הגאון הגדול רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל, אמר פעם לאחד שהיה לו בן שירד מהדרך, שיקח בגד של אדם גדול כגון כיפה של הרב אלישיב וילביש את זה על הילד שלו, הלה אכן עשה כן וראה שינוי לטובה (ספר אגן הסהר עמוד 257). כשסיפרו את זה לרבינו אמר, כי אמנם לא שמע מכך אבל יש ירושלמי (מ׳׳ק י׳׳א:) שכתוב: מקלו של רבי מאיר היתה בידי והיא מלמדת לי דעה, רואים מכאן שכל חפץ של אדם גדול יכול להועיל.
שאלו את רבנו: אם כן גם מהצלחת שאוכל בה אדם גדול יש סגולה? וענה: אין הכי נמי.
לבינה על קבר צדיק
אחת הסגולות שהתפרסמו בשנים אחרונות, היא לקחת לבינה שרופה באש או בתנור, לכתוב עליה בעט מודגשת: כשם שבערה לבינה זו באש כך תבער בלבו של… (שם הילד שצריך ישועה) שיילך בדרך הטוב, ולשים על מצבת קברו של צדיק.
סגולה זו, שאיננו יודעים את מקורה, התפרסמה מאוד, עד שניתן לראות כמעט בכל קבר של צדיק או צדקת, לבנים שכאלו… כמדומה ששמענו מרבינו שאינו יודע מקור לזה.
החלפת שם
שמות והחלפתם, נהיה 'מוצר זול' בתקופות האחרונות. לא מעט אנשים משימים את עצמם כמבינים בשמות, ועל כל צרה שלא תבוא מכריזים לפונה אליהם: "תחליף שם", או "בשם שלך יש מזל לא טוב" וכדו'.
לרבינו משנה סדורה בנושא. שם טוב הוא שם עם מקור קדום, שם לא טוב הוא שם הלקוח מהגויים וכדו', השאר – אין שום שייכות למעשים .
וכך היה מעשה: יהודי יקר שבנו סר מן הדרך, האבא בחום לבו ודאגתו לבנו שלח על ידי ידידו לשאול את רבינו האם לעשות שנוי השם, בכך אולי ישתנה מזלו של הבן. התשובה שקיבל היתה ברורה: לא מחליפים שם סתם. שאלו: הרי זו גם סכנה? אמר רבינו: שם מחליפים רק כשיש סכנת חיים גופנית! (מתוך גליון נר לשולחן שבת).
(גיליון 'דברי שיח', פרק י"ט בסדרת 'ותלמדם חוקי חיים')