בל"ג בעומר תשע"ג היה מרן זצ"ל בשמחת נישואי נכדו בירושלים, וביקשתי ממנו ברכה 'שבני ילך לישיבה טובה'. מרן זצ"ל תפס את ידי ואמר לי בשאלה: "ישיבה טובה או ישיבה מתאימה??" והוא אפי' לא ברכני.
דבריו והתייחסותו היו מפתיעים קצת, אבל כך אמר. [אגב, בשבת שלאחר מכן השתתפתי בקידוש של אחד מתושבי רמת שלמה, ונכח שם אחד ממקורבי מרן זצ"ל, וסיפרתי לו את תגובתו של מרן זצ"ל. בעל השמחה ששמע את הדברים מיד קפץ ושאל: "מי אמר את זה?" אמרתי לו שכך אמר מרן זצ"ל. למשמע הדברים הודה בעל השמחה עד מאד ואמר לי: "אין לך מושג מה עשית לי עכשיו, הצלת לי את השלום בית… יש לי ויכוח קשה עם בני הבית לאן לשלוח את הבן, אני סבור שצריך לשלוח אותו לישיבה שמתאימה לו, ואילו בני הבית דוחקים בי לשלוח אותו לישיבה מצויינת. ועכשיו שאני שומע ממך את דברי מרן, הרגעת אותי שאני צודק וכך נעשה". ע"כ].
אנו היה בדעתנו לשלוח את הבן לאחת מהישיבות הקטנות הטובות ביותר בירושלים, ואמרו לנו בחיידר שרושמים אותו לשם. סוף דבר היה, שכנראה בחיידר בטעות לא רשמו את הבן לאותה ישיבה טובה, ורק בשבעה עשר בתמוז גילינו שהבן נשאר ללא ישיבה, וכידוע שבתאריך זה הכל סגור ומסוגר.
תוך כדי שאנו אובדי עצות, הקב"ה גלגל שהגיעה לפתחנו הצעה להכניסו לישיבה חדשה שעומדת להיפתח באלול הקרוב, וכך היה. הוא נכנס לשם והיה ממייסדי הישיבה, הישיבה התאימה לו מאד והוא גדל ופרח שם, לא יאומן. אז תפסנו את כוונת דברי מרן זצ"ל בל"ג בעומר. הם היו כדברי נבואה, שצריך לחפש לבן ישיבה מתאימה ולא ישיבה טובה. חכם עדיף מנביא.
(כאיל תערוג יתרו תשע"ח – מרשימות הרה"ג ר' א.ק.)