מעשה נפלא מספר הרה"ג רבי ישעי' קרליץ שליט"א, אחיינו ומקורבו הנאמן של מרן הגר"נ קרליץ שליט"א. פעם התנהל נושא ציבורי, שמרנן הגרי"ש אלישיב, הגראי"ל שטיינמן, הגר"ש ואזנר, זצ"ל, ויבדלח"ט מרן הגר"נ שליט"א היו בדעה אחת להתנהג בדרך מסוימת, אך היו כמה מזקני חכמי הדור זצ"ל שהביעו דעה נוגדת.
בצהרי יום בהיר הגיע שליח ממרן הגר"ש ואזנר לבית מרן הגר"נ, ודבריו בפיו: היות והיום אחה"צ אמורים לבוא לביתו של הרב ואזנר התלמידי חכמים הנ"ל לביקור, וכפי השערתו, בואם הוא בנושא העומד על הפרק, כיוון שכך מבקש הרב ואזנר שרבי נסים יבוא גם כן להשתתף באותה פגישה, כדי לדון בצוותא בנושא ולהביע את עמדתו, שהיא עמדת מרנן הגרי"ש והגראי"ל, והשתתפותו של רבי נסים תסייע לכל הענין – כך ביקש השליח בשם הרב ואזנר.
מרן הגר"נ שליט"א שמע את הבקשה בכובד ראש, ולא הגיב. השליח יצא את הבית. עם יציאתו אמר לי מרן שליט"א: "מה יש לי ללכת? הרי אין בכך תועלת, ולא תהיה שום תועלת בהשתתפותי!".
לא הבנתי את כוונתו. חשבתי כי מתכוון שאין לו מה ללכת, כי גם אם יבוא ויאמר את דבריו לא תִּשָמַע דעתו במשמעות שלה. אך מרן הגאב"ד המשיך והסביר לי: "לא תהיה תועלת בהשתתפותי, כי אותם תלמידי חכמים שבאים לרב ואזנר הם מבוגרים ממני, ולכן לא אדבר מולם כי אין זו הדרך שאפתח את הפה כיוון שהם מבוגרים".
שתק הרב והרהר אח"כ אמר בקול: "אבל הרב ואזנר מבקש, ורצוני למלא גם את בקשתו, אז אעשה כך: הביקור אמור להיות היום בשש אחה"צ. אני אבוא אל הרב ואזנר בשעה חמש ואדבר עימו בענין, ואעשה מה שביכולתי להועיל ולסייע לו".
כך עשה. הוא הגיע למעונו, והם דברו בארבע עיניים ונפרדו. (לפני הכניסה לחדרו, מרן הגאב"ד שליט"א הוריד את מעיל החורף והניחו בחוץ. עם צאתו הוא ניגש למתלה, הוריד את המעיל והתחיל ללבוש. היה קשה לו, ומרן הגר"ש ואזנר הורה למלווהו בעדינות: תסייע לו. המלווה ידע שהרב לא מעוניין שיסייע לו, אבל הרב ואזנר העיר לו: נו… הוא מיהר, כי לא היתה לו ברירה, וניגש מיד לסייע מעט. הרב ואזנר נוכח לראות איך הרב מסיט אותו הצידה במרפקו, כמי שפוקד עליו 'הרף'. מרן הגר"ש ואזנר ראה והבין לליבו, וחייך בקורת רוח על מנהג ענוותנותו של ידידו מרן הגר"נ שיבלחט"א).
עוד מספר הרב קרליץ שליט"א: אחת האסיפות של 'קופת העיר' היתה במעונו של מרן הגר"נ שליט"א. מפאת עומס המקום הצר העבירו את האסיפה לבית הכנסת צא"י הסמוך, בקומת קרקע. מזמין האסיפה מרן הגר"נ הגיע, ורבני קופת העיר גם הגיעו, והשעה היעודה כבר חלפה, ומרן הגר"נ שהמתין, עמד ליד השולחן ולא התיישב. כך עמד במשך כעשרים דקות על רגליו החלשות והמתין לנאספים שהגיעו בזה אחר זה.
העסקנים האחראיים רצו מאד להתחיל כבר את האסיפה, והם לחשו לי שכדאי כבר להתחיל. התקרבתי למרן הרב שעמד על רגליו ואמרתי לו: רוצים להתחיל את האסיפה כיוון שחלפו עשרים דקות מהשעה הנקובה. ואז הוא אמר לי משפט חריף שלא הכרתי: "כאן אני בעל הבית!" כמי שאומר: אל תאמרו לי דעות. השתוממתי ולא הבנתי מה כוונתו ומה מטרתו, וכך נשאר לעמוד על רגליו עשר דקות נוספות ולא דיבר מאומה.
לפתע נכנס מרן הגר"ש ואזנר. הוא המתין שהרב ואזנר יעלה לשולחן המזרח, ואז התיישב גם הוא. קשה לי לתאר למי שלא ראה את המעמד, איך שמרן הגאב"ד בזקנותו עומד על רגליו במשך כחצי שעה וממאן להתיישב ולפתוח את האסיפה…
תמשיכו לזכות את הרבים עמ"י אוהב אותכם