"מצמרר ומדרבן", חותם הרב עמיאל בנחרצות, "יהודי בשנות השואה, שכשאחרים לא זכרו את שם אמם, זכר הוא בעל פה את כל הי"ח גזירות אחר כמה שנים בלא חזרות. זה פשוט מראה לנו את הכוח שיש לנו אם נרצה באמת ונשקיע"

הרה"ח ר' אהרן כהן

העולם כאילו נעצר מלכת, אך השעון היהודי ממשיך ומתקדם. בכל יום מחדש מקיימים את מצוות היום – תפילות, לימוד התורה וכלל המעשים טובים, לצד ההכנות לחג הפסח – ימי החירות בימים ההם בזמן הזה, בכל יום כפי שהקדוש ברך הוא מסדר את התכנית עבורנו ולטובתנו.

בולטים וניכרים הם חברי לגיונו של מלך לומדי 'הדף היומי', כל אחד במצבו ומקומו; ממשיכים בהשקעה בעקביות היומיומית בקביעות עתים לתורה בלא ויתור או פשרה, ובכל יום לומדים את הדף החדש. משובחים ומוערכים הם חבר נבחני 'דרשו' המשקיעים ללא הרף בשינון וחזרות לצד סיכומים וכדומה לזכות לזכור את הלימוד על בוריה.

בהשגחה עליונה הגענו השבוע לשיחה עם הרב אליה עמיאל, מחו"ר כולל 'דרכי דוד' ומחשובי נבחני 'הדף היומי'. גם מבעד הטלפון נשמע קולו הרוגש במקצת כשהוא מציין את הנקודה המיוחדת לזכות לדעת את הלימוד כמונח בקופסה כדוגמת לזכור ולשלוט בכל הי"ח גזירות שנלמד עתה ב'דף היומי'. אך בל נקדים את המאוחר ונביא את הדברים כסדרם.

• מה במיוחד גרם לך להתחיל? מבקשים אנו לשמוע.

אני לומד 'דף היומי' כבר שנים, אך כאחד מהאלפים ואולי הרבבות הנהנים בכל שבוע לקרוא את החוברת המבורכת 'לקראת שבת מלכתא' זכיתי ונתוודעתי באמצעות השיחות המיוחדות עם נבחני 'דרשו' לאנשים בקרבנו הזוכים ללמוד ולהתקדם בידיעת הש"ס. כך שכבר לפני כשנה, בלימוד מסכת כריתות מצאתי עצמי מצטרף למבחנים החודשיים. כעת מהתחלת הש"ס הנלהבת הוספתי בהשקעה לזכות אכן לדעת ולזכור את הלימוד".

• מה סדר הלימוד שלך?

"כבר משנות הישיבה בישיבת 'אור ישראל' הורגלתי שבכל יום עם תחילת הלימוד חוזרים על הלימוד של אתמול, דבר שאכן ברוך ה' נכנס לי כדבר שבשגרה, וכך עשיתי גם בלימוד 'הדף היומי'. כעת, עם תחילת המחזור, ובעקבות רצוני לזכות לדעת את הש"ס, הוספתי שבכל יום שישי וליל שבת אני משקיע ועובר שוב על כל הלימוד השבועי. בשבועות שבהם אני מרוכז בלימוד הרי זה לוקח כשעתיים וחצי, ובאם אני לא מרוכז זה לוקח יותר", כשהוא מדגיש שהרבה תלוי בריכוז בשעת הלימוד.

• וזה מספיק לך להצליח במבחן?

"בעבר אכן הייתי לומד כאמור רק כל יום וחזרה יומית, וזה באמת לא היה מספיק כשהציונים אכן היו בהתאם, אך לפחות ידעתי שאני מחובר למסגרת מבחנים שזה עצמה מעלה לכשעצמה כידוע. כיום, בנוסף לחזרה השבועית כאמור, ברוך ה' אני מנצל את זמן הנסיעהבחזרה מירושלים לבית שמש לשמוע שיעור קצר ומתומצת על הלימוד שלפני שבוע – כך כשאני מסתכל ומרפרף בגמרא אני שומע שיעור כחזרה. בנוסף, לקראת המבחן החודשי, מיום רביעי שלפני המבחן אני עובר וחוזר מילה במילה בגמרא, כשאחר־כך אני עובר בדפי 'שאלות ותשובות' ומסכם את כל הלימוד".

• מה תענה לחבר או מכר שיתעניין האם להצטרף למסגרת המבחנים?

"הודו לה'", הוא מכריז בסיפוק, "יש לי כבר הרבה חברים שחלקם התחילו גם בזכות השיחות הנ"ל ששיתפתי אותם בזה, חלקם אפילו זוכים ומשקיעים הרבה יותר בחזרות. אם כי", הוא מטעים בחן, "ישנם רבים שדווקא לא הצליחו בשני המבחנים הראשונים במסכת ברכות וזה מביא להם לחולשה ורפיון, שאולי הם לא יכולים. כדאי לקחת בחשבון", הוא ממליץ בחום, "שלהרבה אנשים קשה יותר לזכור את הלימודים המובאים ב'אגדתות', מה שאין כן בגמרא כסדר עם מחלוקות והלכות שאז הדבר נכנס יותר לראש.

"בכלל, הוא מדגיש בהפצרה של בעל־ניסיון, "כל לימוד שנבחנים עליו הוא כולו רווח. יכול להיות שלא כולנו נזכה להצליח ולהיבחן עד סוף הש"ס, אך כל מבחן, כל שלושים דף שאנו נבחנים עליהם, הוא הרווח האישי שלנו. כך שפשוט חבל ולהרים ידיים כעת עם תחילת מסכת שבת, בפרט לאור הנ"ל שעד עתה היה בעיקר גמרות עם דברי אגדתא".

• לסיום הוא מקנח בסיפור מרטיט הקשור ללימוד הי"ח גזירות שנלמד זה עתה במסגרת 'הדף היומי' השמור אצלו בכיסו, בו משתמש לעורר מכרים על היכולת לזכות לשלוט בלימוד הש"ס.

הסיפור מובא בהקדמה לספר 'אדני נחושת' מ"אוד מוצל מאש הרב יום טוב הלוי שווארץ" וזו לשונו: "…הרעב הוא נורא מאוד, ממש בכל יום נופלים הרבה על הארץ רק מחמת רעב בלבד, כן הוא המצב שם. וראיתי איזה פעמים שבא למחנה יהודי אחד אשר שם משפחתו וויעדער והוא היה מעיר סאקמור, והיה בידו איזה חתיכות קטנות של לחם, והתנפלו עליו כמה יהודים ממדינת אונגארין כי שם היו רובם יהודים חרדים מאונגארין, ומקצת יהודים מן האחרונים שבגיטו לאדז שנשלחו לאושוויץ כמעט בזמן אחד עם יהודי אונגארין.

"ושאלתי מי הוא זה ואיזה הוא אשר בידו לחלוק לחם בעת רעב נורא מאוד כל כך, והשיבו כי הוא ראש המטבח. ועלה בדעתי כיון שנראה קצת לחובב תורה, כי שמעתי שנתן לחם לאיזה דיין מעיר אחת, הלא פיקוח נפש דוחה כל איסורים שבתורה וגם אמירת שקר בכלל, אם כן מה איכפת לי אם אומר כי אני עילוי גדול מפורסם ממדינת פולין ואני גוע מרעב, אנא הצל את נפשי. וכן עשיתי. והוא אמר לי בזה הלשון: 'אם כן הדבר, היכולים אתם לחשב לי הי"ח דבר'.

"והשי"ת נתן מענה בפי והייתי מונה והולך: האוכל אוכל ראשון והואכל אוכל שני והשותה משקין טמאים, וכן הלאה, והאיש משתאה כי במצב שנמצאתי בעת ההוא אם אחד זכר את שם אמו היה גם כן חידוש. והחליט ליתן לי בכל יום חתיכה לחם אשר בזה הציל ממש את נפשי, השי"ת יזכור לו זאת לטובה…", ע"כ.

"מצמרר ומדרבן", חותם הרב עמיאל בנחרצות, "יהודי בשנות השואה, שכשאחרים לא זכרו את שם אמם זכר הוא בעל פה את כל הי"ח גזירות אחר כמה שנים בלא חזרות. זה פשוט מראה לנו את הכוח שיש לנו אם נרצה באמת ונשקיע בחזרות ובשינון הלימוד לצד השתתפות במבחנים מדרבנים. וה' יתברך יהיה בעזרנו שנזכה אכן בסייעתא דשמיא לדעת ולזכות את כל הש"ס כולו".

לשליחת תגובות לכותב המאמר, כתבו ל: [email protected]