הרה"ג מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א
מורה הוראה נאות שמחה, מודיעין עילית
דף קכ"א: מבואר בגמ' באחד הטעמים, שיום ט"ו באב נחשב יום טוב כיון שבאותו יום גמרו לכרות עצים לצורך המזבח, ופירש רשב"ם שהיו שמחים, כיון שהשלימו מצוה גדולה זו.
רבינו גרשום פי' שהשמחה היתה, כיון שכשעסקו בכריתת עצים היו מתבטלים מתלמוד תורה וכשפסקו עשאוהו יום טוב שמכאן ואילך היו עוסקים בתלמוד תורה.
עוד אמרו בגמ' שמט"ו באב הימים מתקצרים ויש חובה להוסיף בלימוד בלילה, והמוסיף יוסיף. פירש רשב"ם שהמוסיף ללמוד בלילות יוסיף אריכות ימים שנאמר: "כי הוא חייך" ונאמר: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך".
כתב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פ"ג הי"ג): אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה. לפיכך, מי שרוצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו, ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה, אכילה, שתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה.
היה צד להבין שעדיף לישון ביום ולהיות ער בלילה כדי לזכות לכתרה של תורה, אך זה ודאי אינו, שהרמב"ם בעצמו בהלכות דעות (פ"ד ה"ד) כתב שמספיק לישון שמונה שעות ביממה ויהיו בסוף הלילה עד שתעלה השמש. הרי שההנהגה הראויה היא לישון שמונה שעות בלילה.
אלא, ביאור דברי הרמב"ם, שכל לילה יקפיד ללמוד חוץ מהשינה, וכדביאר המשנה ברורה סימן רל"ח סעיף א', שמשכ' הרמב"ם להזהר בכל לילותיו – הכוונה אפילו בלילי הקיץ הקצרים, שצריך ללמוד לפחות מעט קודם השינה.
וכן פסק השו"ע (סי' רל"ח) שצריך להזהר בלימוד הלילה יותר מבשל יום, והמבטלו – ענשו מרובה.
וכתב המשנ"ב מה שאמרו חז"ל בע"ז (דף ג:) "שכל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום" שנאמר: "יומם יצווה ה' חסדו (בזכות) ובלילה שירה עמי".
מנהג ישראל קדושים להיות ערים בליל שבועות ולעסוק בתורה כל הלילה, וכתב המשנ"ב (סי' תצ"ד) בשם האריז"ל שמי שער כל הלילה, ולא ישן כלל ועיקר, ועוסק בתורה – מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה זו.
ולפי האמור יתכן, שכדי לזכות בכתרה של תורה ביום הקדוש של מתן תורה, לומדים בלילה, שמעלתו גדולה מלימוד היום האמור, ועוד טעמים נתבארו בפוסקים.
הנעור בלילה – לא יברך על נטילת ידיים, אלא אם עשה צרכיו קודם התפילה אז יטול ידיו ויברך. ברכת 'אלוקי נשמה' ו'המעביר שינה' וכן ברכות התורה – ישמע ממי שישן ויכוון לצאת ידי חובה.
שאר ברכות השחר אפשר לברך בעצמו. ברכת הציצית יברך על הטלית גדול ויכוון לפטור את הטלית הקטן. ובחור שאין לו טלית ישמע מאדם נשוי ויכוון לצאת.
ויהי רצון, שנזכה כולנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הקדושה באהבה.