מצה שנוצר חלל בתוכה – האם מותרת באכילה?

ט"ו אדר תש"פ - סימן תס"א - סעיף ה' מהגה "מצה נפוחה" עד הגה "אם שני מצות"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

 

מצה נפוחה

מה היא מצה נפוחה? • מה הדין באופן שהוציא מצה מהתנור וטח בשמן והחזירה ואח"כ התנפחה? • ומדוע אין חשש לאבעבועות במצות שלנו? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תס"א סעיף ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה

מצה נפוחה באמצעיתה, אסורה, ומביא המ"ב שני פשטים בזה:
א. נחלק עובי המצה באמצע, וחלק העליון עלה כלפי מעלה.
ב. טפח גוף המצה באמצעיתה ועלה כמו בלחם חמץ שמתחמץ ועולה למעלה באמצעיתו.
והסכימו האחרונים בשניהם להחמיר, וכולה נאסרת, ואומר המ"ב, אפילו שחלק מהמצה התחמץ, נאסרת, ואין חילוק האם זה קרה לפני פסח או בפסח, והסכימו האחרונים, שדווקא כאשר החלל גדול כעובי אצבע אגודל בינוני, או כמו אגוז לוז, ודווקא כשעלה החלק העליון מהמצה בגובה למעלה, אבל אם לא עלה למעלה, אלא שבתוך עובי המצה יש נקב חלול בתוך המצה, אפילו אם הנקב כשיעור אגוז או אגודל בינוני, המצה כולה לא נאסרת, אלא רק אותו מקום נאסר, וכמו במצה כפולה שהחום לא שולט שם, ואם יש במצה נקב בתוך נקב, חוששים לאסור כולו, וכל זה רק כאשר בפעם הראשונה שהכניס את המצה לתנור, המצה התנפחה, אבל אם הכניס את המצה לתנור, והוציא אותה, וטח אותה בשמן, ושוב החזיר לתנור, אע"פ שהיא התנפחה בפעם השנייה, היא לא נאסרת, כיוון שהיא כבר נאפתה בפעם הראשונה.

מצה שעלה עליה קרום למעלה, כמו שעולה על הלחם באפייה, אינה נאסרת, אבל לא שעלה עליה קרום באמצע.

יש מהאחרונים שכתבו, שבמצות דקות שלנו, אין לחוש לאבעבועות וחללים הניכרים מבחוץ או מבפנים, כדרך רובא דרובא של אבעבועות וחללים שנעשים מחמת האש, וזה לא עניין של חמץ.

מצה הנפוחה לכ"ע, אין לאסור תערובתה של המצה, ויש מחמירים לאסור התערובת, אבל בהנאה יש להקל, ונראה עכ"פ, שבשישים יש להקל, ובפרט במצות דקות, אין להחמיר בתערובות.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן