האם מותר לברך 'שהחיינו' בימי הספירה? • עד מתי נוהגים איסור בתספורת? • ולמי מותר להסתפר בימי הספירה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תצ"ג סעיפים א' – ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, באותם ימים שבין פסח לעצרת, מתו תלמידי רבי עקיבא, ולכן נוהגים שלא לישא אשה בימים אלו, ואומר המ"ב, שאין ראוי להרבות בימים אלו בשמחה גם כאשר מדובר בנישואין של מצוה, דהיינו, שאין לו בנים, אבל להחזיר גרושתו, מותר, שאין זה כ"כ שמחה, ומ"מ, אם נזדמן לו איזה עניין שצריך לברך עליו שהחיינו, כגון, פרי חדש או בגד חדש, יברך.
מותר לארס ולקדש, והטעם, מבאר המ"ב, שמא יקדימנו אחר, ומותר גם לעשות סעודת אירוסין, ועכשיו שמקדשים רק בשעת הנישואין, מ"מ מותר לעשות שידוכים, ולעשות סעודה, ללא ריקודים ומחולות, וכ"ש שאין עושין ריקודים ומחולות של רשות, ואדם שעבר וכנס אשה, אין קונסין אותו, אבל אדם שעבר והסתפר בימי העומר, נוהגים לקונסו ולהענישו.
אומר הרמ"א, מל"ג בעומר ואילך, הכל מותר, ואומר המ"ב, זה הכל לאותם אלו שנוהגים להסתפר מל"ג ואילך, אבל לנוהגים איסור בתספורת מל"ג ואילך, אסור גם לישא אשה מל"ג ואילך, כיוון שדין תספורת ונישואין, שווה, ויש להם קולא שמותר להם להסתפר עד ר"ח אייר, כיוון שהם נוהגים את ל"ג ימי האבלות, מר"ח אייר ואילך, ואמנם יוצא להם חומרא מל"ג ואילך, אבל יוצא קולא עד ר"ח אייר.
אומר השו"ע, נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג בעומר, שאומרים שאז פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ומבאר המ"ב, ששיטת השו"ע היא, שצריך לנהוג מנהגי אבלות, ל"ג ימים שלמים יום ולילה, ובל"ד לאחר נץ החמה, מותר להפסיק את מנהגי האבלות, משום שמקצת היום ככולו, ואומר המ"ב, שאמנם פסקו מלמות בל"ג, אבל גם ביום ל"ד מתו, כי אם לא מתו ביום ל"ד, למה נוהגים אבלות בל"ד? מדוע צריך להגיע למקצת היום ככולו?
אומר הרמ"א, במדינות אלו אין נוהגים כדבריו, אלא מסתפרים ביום ל"ג, ומרבים בו שמחה, ואין אומרים בו תחנון, ומבאר המ"ב, שהרמ"א סובר, שפסקו מלמות לגמרי ביום ל"ג, ונוהגים להסתפר בל"ג עצמו לאחר הנץ, והטעם, כיוון שמקצת היום ככולו, אבל לא מבערב, והמ"ב מביא מהאחרונים, שמקילים להסתפר מבערב, ואומר הא"ר, לעניין נישואין לא ראיתי שמקילים כי אם ביום ל"ג עצמו ולא בלילה שלפניו, אכן, כשחל ל"ג בערב שבת, וזה שעת הדחק בשבילו לעשות ביום, אפשר שיש להקל לעשות בלילה שלפניו.
אומר הרמ"א, ל"ג בעומר שחל ביום ראשון, נוהגים להסתפר כבר ביום שישי לכבוד שבת, ומי שהוא בעל ברית, דהיינו, המוהל הסנדק ואבי הבן (לא המכניס והמוציא) מותרים להסתפר בספירה לכבוד המילה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א