האם בזמן הזה אפשר לאכול מעשר שני בירושלים?
מדוע קידש שלמה המלך את חצר המקדש?
ומדוע לא היתה דעתו של רבי ירמיה נוחה מסוגיותיהם של אמוראי בבל?
על כך ועל עוד נושאים מעניינים נלמד היום במסכת זבחים דף ס
דף ס עמוד א
* רבי יהודה ורבי יוסי נחלקו (בדף הקודם) ב-4 דברים, ומחלוקתם נובעת האם לדרוש את הגזירה שוה "רבוע רבוע" למזבח הנחושת שעשה משה מהמזבח של יחזקאל ("דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מפנים") או ממזבח הפנימי ("דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מבנין").
* למרות שלדעת רבי יהודה שלמה המלך קידש את הרצפה בקדושת מזבח להקריב עליה, מודה רבי יהודה בדמים שצריך ליתנם דווקא על גבי המזבח.
* אכילת קדשים (שיירי מנחה, שאר קדשי קדשים, ולדעת אביי אף קדשים קלים) אסורה בזמן שהמזבח פגום, והגמרא מביאה את המקורות לכך.
דף ס עמוד ב
* רבי ישמעאל מביא את המקור לכך שבזמן הזה לא מעלים את המעשר שני כדי לאוכלו בירושלים (ללא פדיון).
* רבי ירמיה חולק על אביי וסובר שמותר לאכול קדשים קלים בזמן שאין מזבח, אך הגמרא (בעמוד זה ובעמוד הבא) דחתה את ההוכחה שלו לדבריו.
השיעור המרתק בדף היומי בעברית
מאת הרב מאיר שפרכר שליט"א