תפילת אבות על הבנים בערב ראש חודש סיון
עת רצון בערב ראש חודש סיון
ידועים דברי רבינו השל"ה (מסכת תמיד פרק נר מצוה): "חל עלינו חובת התפילה ובקשה להשם יתברך בכל צרכינו, כי הכל מאיתו יתברך. על כן בכל מה שיצטרך האדם, בכל עת ובכל שעה, ירגיל על לשונו תפילה קצרה להשליך על ה' יהבו. ובעת הפעולה יאמר בכל צרכיו: לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, רבון העולמים הצליח דרכי, כי מאתך הכל וכו'. וביותר צריך זירוז להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם. ואגב, כל צרכיהם וזיווגם, מה' יצא הדבר. ולבי אומר, שעת רצון לתפילה זו בערב ראש חודש סיון, הוא החודש שבו ניתנה התורה, ואז נקראים בנים לה' אלוקינו. וראוי לישב בתענית ביום ההוא, הוא ואשתו, ויתעורר בתשובה, ויתקנו כל עניני הבית, איסור והיתר, וטומאה וטהרה, וכל העניינים, ויתנו צדקה לעניים הגונים. ואם אפשר לבעל להתענות אז הפסקה, מה טוב ומה נעים, ועל כל פנים יהיה תענית גמור בכל דיני תענית צבור".
וראה גם בספר מועד לכל חי (סימן ח' חודש סיון אות א') שהביא מנהגי תפילות ותעניות מיוחדים לימי ער"ח סיון. והוסיף שם (באות ד') שלפי רוב מעלת תחילת חודש סיון יש לדקדק יותר ויותר ולהיזהר מלדבר דברים בטלים וליצנות וכיו"ב.
להתפלל על הבנים שיהיו לומדי תורה, צדיקים ובעלי מידות טובות
האב והאם תמיד תהיה תפילה שגורה בפיהם להתפלל על בניהם שיהיו לומדי תורה וצדיקים ובעלי מדות טובות ויכוונו מאוד בברכת אהבה רבה ובברכת התורה בשעה שאומרים "ונהיה אנחנו וצאצאינו כולנו יודע שמך ולומדי תורתך לשמה", וכן כשאומרים בתפילת ובא לציון "למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה", (עטרת זקנים או"ח סי' מ"ז ומ"ב סי' שם סק"י ומקורו מתנא דבי אליהו דף י"ח, מעשה בכהן שהיה ירא שמים בסתר והיו לו עשרה בנים ונקבות ובכל יום ויום היה מתפלל ומשתטח ומלחך בלשונו עפר כדי שלא יבוא אחד מהם לידי עבירה ולידי דבר מכוער. וכ"כ חרדים פרק ס"ז ושל"ה שער היראה).
החיי אדם כתב "וראוי ונכון לכל אדם להתפלל בכל יום ביחיד על צרכיו ופרנסתו ושלא ימוש התורה מפיו ומפי זרעו וזרע זרעו, ושיהיו כל יוצאי חלציו עובדי ה' באמת ושלא ימצא ח"ו פסול בזרעו, וכל מה שיודע בליבו שצריך לו אם אינו יודע לדבר צחות בלשון הקודש יאמרנה אף בלשון אשכנז רק שיהיה מקירות ליבו. וטוב יותר לקבוע תפילות על כל העניינים הצריכים לו אחר שסיים כל השמו"ע מלקבעם בברכת שומע תפילה כדי שכשיצטרך לענות קדיש או קדושה יהיה יוכל לענות אחר אמירת יהיו לרצון לכולי עלמא, (מובא במ"ב סי' קכ"ב סק"ח). בנינו ובני בנינו שצריך לבקש רחמים עד שלושה דורות כמו שאמרו חז"ל מי שהוא ובנו ובן בנו ת"ח מכאן ואיך התורה מחזרת על אכסניה שלה (אבודרהם יעב"ץ וב"ח סי' מ"ז עי' א"א סי' מ"ז סק"ג).
יתאמץ בתפילתו עבור בנים מהוגנים
ידוע מה דאיתא בספרים שיזכה האדם לשני אלה לעושר רב וגם לבנים מהוגנים זהו מעט מזעיר שיזכה האדם לכך משום הכי לעיל ששאל יעקב מה' "והיה ה' לי לאלוקים" (בראשית כ"ח כ"א) פירש"י "שיחול שמו עלי מתחילה ועד סוף שלא ימצא פסול בזרעי" היתה שאלתו בענין הפרנסה רק ההכרח ורק אמר "לחם לאכול ובגד ללבוש" ועתה מי שעיניו עיני שכלו בראשו כשמתפלל אל ה' עבור הפרנסה ועושר ועבור בנים יעשה העיקר עיקר וטפל טפל דהיינו שיתאמץ בתפילתו רק עבור בנים מהוגנים, ואח"כ יתפלל שיהיה לו פרנסה ועושר. אבל לא יתאמץ על זאת משום שתי בקשות אלה על פי רוב לא יתקיימו. (מקרי דרדקי להגה"ק ר"ה מקאלאמיא זצ"ל פר' ויצא אות תקיא).
הקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים
בספה"ק תפארת שלמה פרשת תולדות כתב בזה"ל: "בדרך הלצה במדרש רבה מפני מה היו אמותינו עקרות מפני שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים. דהנה מדרך העולם שהבנים מבטלים אבותם מת"ת ותפילה במקריהם אשר לא טוב (שנעשים חולים וכדו') ולכך אנו מבקשים שייתן לנו זרעא חייא וקיימא די לא יפסוק מפתגמי אורייתא שנוכל להגות בתורה ובמצוות עכ"ז שיהיו בריאים ושלמים כל הימים ולא יבטלו אותנו בדאגותיהם עליהם. כמ"ש לא תגרעו מלבניכ"ם דבר יום ביומו. וזהו שהיו עקרות כדי שיוכלו להתפלל בדיעה מיושבת כי הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של הצדיקים".
ביערות דבש (ח"א סוף דרוש ט) כתב וזה לשונו, וזהו אומרם ה' מתאוה אל תפילת צדיקים גמורים, כי ה' רוצה שתעלה תפילת כל פה, חפץ בתקנת יצוריו ומתאוה שיתפללו צדיקים גמורים, ועל ידי תפילתם גם תפילת אחרים עולה עיין שם.
תפילה לבנים טובים בבכיה
ישתדל מאוד לגדל בניו על התורה ועל העבודה ושיהיו מלאים יראת ה' ומדות טובות ודרך ארץ. ובזה צריך חכמה גדולה וכבר חובר ע"ז סי קטן זה שסו אורך ימים ויש להתבונן בענין זה הרבה ולרדת לעמקי וחדרי בטן בניו ויתפלל לה' על זה בבכיה שיציל בניו מחטא ויהיה כל זרעו זרע קודש בלי פגם וכו' (עבודת הקודש להרחיד"א מו"ב אות שכ"ח).
הוריד כנחל דמעה
פעם אחת בערב יוהכ"פ נכנס איש אחד להגה"ק בעל 'ערוגת הבושם' מחוסט זצ"ל להתברך מפיו וכדרכו מסר לו מעות פדיון נפש ושאל אותו בעל ערוה"ב במה אברכך? והשיב: שיברכו שיהיו לו בנים טובים. השיב לו הערוה"ב: מה אתה חושב כי במה שאתה נותן לי עשרים קראנען ואני אברך אותך בזה יהיה לך בנים טובים לזכות לבנים טובים? צריכין להתגלגל על האדמה ולכבוש פניו בקרקע ולהוריד כנחל דמעה בתפילה ובתחנונים לפני הקב"ה שיזכהו לזה! (תולדות ערוגת הבושם ח"ב דף רב).
תפילה על בנים בבכיה שלא יצא ממנו פסול
יהא אדם זהיר להתפלל תמיד על זרעו וזרע זרעו מעתה ועד עולם שלא יצא ממנו פסול כמו שאמר בספר של"ה זה לשונו: מעשה בחסיד אחד שהתפלל תמיד בחצות הלילה בבכיה שלא יצא ממנו שום פסול וזכה ששבעת בניו היו תלמידי חכמים גדולים ובכל מקום שמזכיר בתפילתו יראת שמים יהי כוונתו בליבו על זרעו ועל זרע זרעו כגון "ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך" וכהאי גונא. (שבט מוסר פרק כ אות י"ב).
פרשת העקידה בכוונה מסוגל לבנים
במכתב ב' שבהקדמת ספר "צמח השדה" כתב וז"ל: פרשת העקידה טוב לומר כל יום בכוונה והוא מסוגל לגידול בנים ולבטל הרהורים (אלף כתב ר"א).
זמן מוכשר בשבועות
בשבועות הוא זמן קבלת ב' בתורות שבכתב ושבעל פה, וע"י זה זוכין לבני, ואפילו מי שהוא עקר בטבע או במזל שלא יכול להוליד על זה אמר אברהם אבינו ע"ה (ב"ר מ"ד י"ב) שהרימו למעלה מהשמים והמזלות והיינו על ידי כח התורה שהוא למעלה משמש שהתחיל באברהם אבינו ע"ה שממנו התחלת ב' אלפים תורה מהנפש אשר עשו בחרן כמ"ש בפ"ק דע"ז ט ע"א (מחשבות חרוץ להגה"ק ר' צדוק הכהן זצ"ל דף נח:).
ואחר שינוח מעט ביום חג השבועות יחזור ללימודו כי חביבה תורה ובפרט בשעתה ביום נתינתה. ומה טוב דבר בעיתו לשפוך נפשו בימים האלה ובזמן הזה שיזכה הוא ובניו לכתרה של תורה ללמוד וללמד לשמור ולעשות (פלא יועץ ערך עצרת).
הזמן היותר גדול כעת הוא זמן קבלת התורה הקדושה הזמן של "כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה", העיקר בעת קבלת התורה לקבל על עצמו לא לנתק ח"ו את השרשרת מקבלת התורה עד עתה ולהבא וזה רק ע"י החינוך על דרכי התורה והמסורה, ובודאי בזה היום צריכים להיות כל התפילות על זה "הוא יפתח לבנו בתורתו וישם בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה" על ידי גידול הבנים על דרכי התורה הק'. (אביר יעקב להרה"ק מסדיגורא זי"ע שבועות עמ' קנ.).
מי שאינן ישן בלילה הזאת ליל שבועות יהיה לו לסימנא טבא דלא ינום ולא ישן מזלו ומובטח לו דישלים שנתו וזוכה לבנים ובני בנים תלמידי חכמים ועושה תיקון לשכינה ומתקן פגם הראות. (מועד לכל חי סי' ח אות ט"ז).
התפילה על בנים ב'ברכת התורה'
בספר "נוהג כצאן יוסף" עמוד כ"ג כתב שיזהר אדם כשאומר בברכת התורה "ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל" שיהיה דעתו על בניו וישפוך ליבו על זה ותמיד תהי' תפילת האב והאם שגורה בפיהם להתפלל על זרעם שיהי' לומדי תורה וצדיקים ובעלי מידות טובות". והסביר שזהו כוונת אמרם נדרים פ"א ע"א למה רוב בני ת"ת עמי הארץ מפני שאין מברכין בתורה תחילה, דלכאורה קשה הא כל מדותיו יתברך מדה כנגד מידה ומה זה העונש על זה החטא. ולפי מ"ש אתי שפיר, ור"ל שלא ברכו בתורה, שלא היתה כונתם על הבנים והוי אצל הבנים כאילו לא ברכו".
והביא שם מילקוט תהילים אודות כהן אחד דבכל יום הי' מתפלל ומשתטח ומלחך עפר בלשונו כדי שלא יבא אחד מהם (עשרה בנים הי' לו) לידי עבירה ולידי דבר מכוער ולא נכנס הכהן לעולמו עד שראה כהנים גדולים ופרחי כהונה מבניו ומבני בניו עד חמישים שנה ע"כ.
מיום שנולד לא היתה תפלה שלא בכיתי בה בדמעות שליש
מסופר על הגאון הצדיק בעל ה'חתם סופר' זי"ע שלעת זקנותו כשלא יכל למסור את השיעור בישיבתו אמר לתלמידיו שבנו הגאון ר' אברהם שמואל סופר זצ"ל בעל הכתב סופר ימסור את השיעור במקומו. תמהו התלמידים ביודעם שר' אברהם צעיר הוא לימים והאיך ימסור שיעור בפני תלמידי חכמים מופלגים. ואמנם ר' אברהם מסר שיעור בעמקות וחריפות כאחד הגדולים.
תלמידיו של החת"ס השתוממו מאוד והתפעלו מעילוי צעיר זה ומיהרו לבית אביו לבשר לו על שזכה לבן גאון גדול כזה, כשנכנסו לביתו שאלם הרב אודות השיעור של בנו ענו תלמידיו: אשריו ואשרי חלקו של רבנו שזכה לבן זה שלא נופל מאביו. כששמע הרב את דבריהם זלגו עיניו דמעות ואמר להם: וכי חושבים אתם שבחינם זכיתי לבן גדול כזה? דעו לכם תלמידי שזה עלה לי בכובע של דמעות, שמיום שנולד ר' אברהם לא היתה תפילה שלא בכיתי בה בדמעות שליש שאזכה שהבן יגדל בתורה ותלמידי החת"ס מספרים שלאחר שסיים את תפילת העמידה היו רואים שלולית של מים במקום שעמד מריבוי הדמעות ששפך לפני ה'. (ספר חינוך הבנים פרק לט).
ברחמיך הרבים רחם עלינו
"בהיות כי גדול כח לימוד תינוקות והבל פיהן עושה הרבה הגנות והצלות מגזירות רעות וקשות, על כן גם אנחנו מחויבים להתפלל על התינוקות של בית רבן ועל יונקי שדים שיסוכך השי"ת עליהם ברוב רחמיו וברוב חסדיו ויסתירם מכל עינא בישא. ומצאתי שמה שתיקנו לומר בברכות יוצר אור 'ברחמיך הרבים רחם עלינו' הכונה יהיה על תינוקות שינצלו מאסכרה שנתהוה מחסרון אור הלבנה שעל כן 'מארת' (בראשית א,ד) חסר כתיב" (יסוד יוסף פרק ס"ט).
להתפלל על בניהם שיזכו לנשמה קדושה
כל אב ואם מחויבים להתפלל להשי"ת ב"ה על בניהם שיזכו לנשמה קדושה וזמן תפלה זו לערך חודש או שני חדשים קודם שיהיו בני שלוש עשרה שנה כי אז הזמן לסעדו ולזכותו לנשמה קדושה וכדמצינו ברבי אלעזר ברבי שמעון בר יוחאי והוא מבואר בזוהר חדש במדרש הנעלם (בראשית י"ב).
והכלל כל אב יתן השגחתו על בנו לחנכו לעבודת הבורא ית' בילדותו וישים השגחתו עליו בתפילות ובברכות שיהיה בקי ויודע למי מברך ולמי מתפלל כי הבל פיהם של תשב"ר משבר תרעין תקיפין ועולם קיים על הבל פיהם ורוב טוב שיזכה האב בשביל שמגדל בניו לעבודת הבורא ית' וגופו מאיר בקבר ונשמתו מתהנית ומאירה בכל פעם שהבן עושה טוב בעולם הזה, (אור הישר עמוד העבודה פ"נ).
בכל יום ויום ירחצו פניהם בדמעות
פעם באו איש ואישה לרבינו הבעש"ט הק' זי"ע והביעו לפניו בקשתם שרוצים סגולה לזכות לבנים צדיקים ענה להם שיש לו סגולה בדוקה שכל יום ויום בבוקר ובערב ירחצו פניהם במים חמים ובזה יובטחו בבנים צדיקים. כששאלוהו בתמיה מה טיבה של סגולה זו לזכות לברכה כה חשובה? אמר להם שאין כונתו לסתם מים אלא לאותן דמעות הטהורות הזולגות מעיניהם בשפכם ליבם לפני אביהם שבשמים שיזכו לבנים צדיקים וכשרים וסגולה זו אכן סגולה בדוקה היא (נעימת החיים עמ' רנט).
הבכיות של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב זי"ע
להצדיק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב זי"ע היו חמישה בנים צדיקים שקראו להם חמישה חומשי תורה, אחד מהם היה הרה"ק ר' זאב וואלף מזבאריז זי"ע, אשר בילדותו היה שובב, כשאביו הזמין תפילין בעדו ביקש מהסופר שיביא לו הבתים הריקות טרם הנחת הפרשיות בתוכו, וכן עשה אביו, בכה עד שהתמלאו הבתים מדמעות הטהורות, והתפלל שיתחנך בנו על טהרת הקודש עם מדות טובות, ואח"כ יבש אותם וציוה להסופר שעכשיו יכניס הפרשיות לתוכו, ומאז נהפך רבי וואלף זצ"ל לצדיק וקדוש.
דמעות ליד עריסתם
ובס' פניני רבינו הגרי"ז בנו שיהיה ת"ח וירא שמים. ענה הגרי"ז ז"ל שת"ח יהיה כפי מה שאביו ילמד עמו וישקיע בו. וירא שמים יהיה כפי ריבוי הדמעות שהאמא תשפוך עבורו.
ובס' זכור לדור ח"ב ע' ר"ה מביא שאיש א' אמר להגרי"ז ז"ל שהוא מקנא בו שכל בניו הם יראי ה'. אמר הכי יודעים הם כמה נהרי דמעות שפכתי בעמדי ליד עריסת ילדי בקטנותם (געוויגט די וויגאלאך).
סגולה לבנים יראי שמים
הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זצ"ל ראה פעם בחור צעיר מברך ברכת המזון בע"פ אמר לו שאם רצונו בבנים יראי שמים יברך ברכת המזון מתוך הסידור. (יסוד צדיק).
שלא לדבר רעה על יהודים
יהודי שלח קוויטל ע"י שליח לרבינו הרה"ק רבי שמלה מזוועהיל זי"ע והתאונן שאין לו נחת מילדיו שאינם הולכים בדרך הישר. ענה רבינו לשליח שיאמר לאותו יהודי שלא ידבר יותר רעות על יהודים ואז יהיה לו נחת מילדיו. (יסוד צדיק).
נסיים להמובא בדברי המהרש"א בחידושי אגדות למסכת שבת דף ל"ג, סגולה לבנים תלמידי חכמים, להריח בליל שבת הדסים, וז"ל: "וכמו שבנרות זוכין לבנים חכמים כמ"ש לעיל הכי נמי בהדסים על שם בנים צדיקים שנקראו הדסים".
(מתוך: המודיע כ"ו באייר ע"ח)