דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • סיום הש"ס
  • מידע לנבחן
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
המחזה הנפלא שנראה מדי 'בין הזמנים' במרפסת של 'כולל הלפרין'
צדקה שהצילה ממוות בו ברגע! - סיפור אישי
"האם יש לך רוח הקודש?! "- שאלתי בפליאה
צפו: מרן הגר''ח קנייבסקי בכותל המערבי
לא פחות מפנקס צ'קים...
וכי לזאת ייקרא "רעהו"? המצרי הזה הוא חברו של הישראלי?!
מידי שנה היה קובע עימו מחיר דמי שכירות למחסן כדי לאחסן בו את הכבשים...
הסגולה האדירה לבנים ושידוכים בליל הסדר
שידור חוזר: מעמד הכנה לליל הסדר עם הרב שלמה לוינשטיין שליט''א
סיכום מקוצר: כל מה שצריך לזכור בערב פסח שחל להיות בשבת
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש לקיום מצוות הארבע כוסות?
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
דף הבית חגים ומועדים יום כיפור ממקורות ההלכה ועד פוסקי זמננו: נעלי 'קרוקס' ביום הכיפורים – מותר או אסור?

ממקורות ההלכה ועד פוסקי זמננו: נעלי 'קרוקס' ביום הכיפורים – מותר או אסור?

מי מתיר אפילו לכתחילה, מי אוסר אפילו בדיעבד, האם יש חילוק בין קרוקס מקורי לקרוקס מזוייף, ומה הדין בנעלי טניס?
ז' תשרי תשפ"א
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

בגמ' (יומא דף עח.) נאמר שאיסור נעילת הסנדל הוא רק בסנדל של עור, אבל מותר ללבוש סנדל של שעם (מין גומא), היטני (מין שעם), הוצי (כפות תמרים), דיבלי (עשבים), שכל אלו אינם בכלל מנעל.

וכן מבואר בגמ' יבמות קב:) שהאיסור ללבוש אנפיליא (גרביים) ביום הכיפורים הוא רק בשל עור, ומשא"כ לגבי חליצה אין לחלוץ באנפיליא של בגד, כי צריך דבר שמגן על הרגל, כמבואר בפסוק (יחזקאל פרק טז פסוק י) 'ואנעלך תחש', שהוא מעור.

הבית יוסף (סימן תריד) מביא מחלוקת הראשונים מהי ההגדרה של נעל.

  1. רק מנעל של עור אסור: לדעת הרי"ף והרא"ש (יומא פרק ח סימן ז), רק מנעל של עור אסור, כמסקנת הגמ' ביומא הנ"ל שמותר ללבוש נעל של שעם שאינו נחשב נעל, ואינו נאסר מצד שמגן על הרגל, וכמסקנת הגמ' ביבמות הנ"ל שאסור ללבוש אנפיליא של עור, אך מותר ללבוש אנפיליא של בגד.
  2. כל מנעל שמגן על הרגל אסור: לדעת בעל המאור (הביאו הר"ן ביומא שם) כל מנעל המגן על הרגל אסור אפילו שאינו של עור, והוכיח כן מהמבואר בגמ' ביומא שאסור לקיטע לצאת בקב שלו כי הוא מגן על רגלו ועל כן נחשב נעל, גם להצד שאינו חשב נעל לגבי שבת, עיי"ש.
  3. גם מנעל של עץ אסור: לדעת רש"י ותוס' ביומא שם כל מנעל של עור ושל עץ אסור, כפי שמביא הר"ן ביומא (פרק שמיני דף ב. ד"ה הלכך) שלדעת רש"י ביומא נעל של עץ נקרא מנעל ואסור ללובשו ביום הכיפורים, אך דברים אחרים אינם נחשבים מנעל ומותר ללובשם.
  4. כל מנעל שאין מרגיש בו את קושי הארץ – אסור: וברמב"ם (הל' שביתת עשור פרק ג הלכה ז) כתב וזה לשונו: "אסור לנעול מנעל וסנדל אפילו ברגלו אחת, ומותר לצאת בסנדל של שעם ושל גמי וכיוצא בהן, וכורך אדם בגד על רגליו ויוצא בו, שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף". הרי שדעתו שאיסור נעילת הסנדל נאמר רק בנעל של עור, ומותר בסנדל העשוי משעם ומגמי וכדומה, וכן מותר לכרוך בגד על רגליו ויוצא בו, אלא שמוסיף גדר שלא נזכר בגמ' – 'שמרגיש קושי הארץ'. ולפי"ז גם נעל של עץ שאינו מרגיש קושי הארץ אסור. ובבית יוסף כתב שדבריו סתומים.

על פי דברי הרמב"ם, נוקט בשו"ת פנים מאירות (חלק ב סימן כח) לגבי "נעלים כמידת רגלו המדויקת ועשוי מלבד קשה, עם עקב מוגבה בשולי הנעל לנוחות ההליכה כדרך נעלי עור", שאסור ללכת בהם ביום הכיפורים, שלא הוזכר ביום כיפור 'נעל' אלא 'עינוי', וכיון שאינו מרגיש שהולך יחף ולא מורגש קושי הארץ אינו עינוי, כדברי הרמב"ם.

להלכה: נפסק כשיטת הרי"ף והרא"ש – עי' טור סימן תריד וב"י שם ובשו"ע שם סעיף ב – שהאיסור רק במנעל של עור, אבל של שאר מינים מותר לצאת בהם אפילו ברשות הרבים. וכתב המשנ"ב (שם ס"ק ה) שאם אינו עשוי מעור אינו נקרא מנעל אלא מלבוש.

אמנם בשעה"צ (ס"ק ה) כתב דנכון להחמיר כשיטת הפנים מאירות והחתם סופר שלא ללבוש נעל עשויה מלבד בצורת נעל רגילה, ומגנה על הרגל ואינו מרגיש כלל שהוא יחף ואינו בכלל עינוי. ואף שאין למחות ביד המקילין, כיון שהשו"ע ורוב האחרונים מקילים בזה – מכל מקום מי שיכול, נכון להחמיר וללבוש אנפילאות של בגד (גרביים) כנהוג.

עוד מביא את דעת האליהו רבה (ס"ק ב) להחמיר בנעל מעץ אפילו אם אינו מחופה עור, משום שיטת רבינו ירוחם וריא"ז שהחמירו לאסור.

נעלי קרוקס

והנה נחלקו מורי זמננו האם מותר ללבוש 'נעלי קרוקס' ביום הכיפורים, האם הן בכלל 'נעל' שאינה עינוי, או שהן בכלל 'אנפילאות' בד, שמותר לכתחילה. ובספר 'הגיוני הפרשה' (ויקרא פרשת אחרי מות) ביאר הצדדים באריכות:

הצד להתיר לכתחילה: הרי דעת רוב הראשונים, הרי"ף והרא"ש, וכך נוקטים להלכה הטור והשו"ע, שרק נעל עור אסורה ושאר מינים מותר, ואם כן מותר ללבוש 'קרוקס', שעשוי מגומי ואינו עור, והוא בכלל ההיתר של שאר מינים, אף שמגן על הרגל.

וכן לדעת רש"י ותוספות שאסור נעל של עור ועץ, ומותר גמי ושעם – הרי 'קרוקס' עשוי מגומי ודינו כגמי ושעם שמותר. ואף מצד היותן נוחות, יש להקל כדין איסטניס. ובנעלי בית יש עוד סברא להקל, שאינן חופות את רוב הרגל. ורק בנעלי ספורט נהגו לאסור, שעשויות ממש כמו נעל ויכול ללכת בהן כל היום, אבל נעלי 'קרוקס' אין הולכים בהן שעות רבות, כי אם קצת זמן כדי שלא יתלכלכו הגרביים, ואינן בכלל נעל.

 הצד להחמיר: לדעת בעל המאור, כל נעל שמגנה על הרגל אסורה, ולשיטתו אסור ללבוש 'קרוקס', שמגנה על הרגל כמו נעל. והרי המשנ"ב כותב שנכון להחמיר כשיטת הפנים מאירות והחתם סופר, על פי דברי הרמב"ם שלא ללבוש נעל שמגנה על הרגל ואינו מרגיש שהולך יחף. ואם כן יש להחמיר שלא ללבוש את ה'קרוקס', שמרגישים בה כמו נעל. וביותר מסתבר לאסור בלבישת 'קרוקס מקורי' שהוא נוח ביותר ואין מרגישים בו כלל את הרצפה.

ואין לסמוך בזה על שיטת הרי"ף והרא"ש שהתירו כל נעל שאינה עור, שהרי כבר נהגו לאסור 'נעלי ספורט' שכולה עשוי מחומרים סינטטיים כמו פלסטיק וגומי, וגם 'קרוקס' הוא בכלל מנהג זה לאסור. ועוד, שגם אם מקילים בתשעה באב שיסודו בניהוג אבלות, מ"מ איך נקל ביום הכיפורים שיסוד איסור נעילת הסנדל בו הוא משום עינוי. ולפי כמה ראשונים האיסור מדאוריתא ויש להחמיר בו כספק דאורייתא לחומרא.

הוראות גדולי הפוסקים:

מותר: לדעת הג"ר אפרים גרינבלאט זצ"ל (אסיפת יצחק י"ז אלול תשס"ח, י"ט אלול תשס"ח) לגבי לבישת נעלים סינטטיות (כמו קרוקס) ביום הכיפורים, הכלל היסודי הוא: 'נעל אם יש בה עור אסורה, ואם אין בה עור מותרת'. ונעלי 'קרוקס', אף שהם בצורה של עור 'קרוקודייל' (תנין באנגלית נקרא קרוקודייל, והנעל מזכירה צורה של תנין וקרויה כשם התנין, ולכן טבעו סמל תנין על הנעל), אבל אין זה אלא שם בדוי, שהרי אין שום עור בהם כלל, לכן מותר לנעול אותם ביום הכפורים.

המנהג להתיר לכתחילה: לדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (הליכות שלמה יום הכיפורים פרק ה הלכה טז-יז) נעליים שנראות ממש כמו נעלי עור אסור ללובשם ביום הכיפורים מפני מראית העין. ונעליים שאינם של עור, אף על פי שהם נוחות ביותר, המנהג לילך בהם לכתחילה. וכפי שהעיד אחד מתלמידיו שליט"א, שלעצמו היה נוהג הגרשז"א ללכת בנעלי בד ללא פקפוק. וטעם הדבר מבואר שם בהליכות שלמה (דבר הלכה אות לא), שאמנם יש מחמירים כחומרת המשנ"ב שלא ללבוש נעליים נוחות שאין בהם עינוי כל כך, אך אנו נחשבים כאיסטניסים, שמבואר ברמ"א (תריד סעי ד) שמותרים ללכת עם נעליים, ולכן אין אנו נוהגים חומרא בדבר.

וכתב בפסקי תשובות (סימן תריד ס"ק ד הערה 14), שמותר ללכת בנעלי בית וסנדלים, שסולייתן עשויה משכבה דקה של גומי, כיון שמרגישים את קושי הקרקע. ואף שבבית נוהגים ללכת בהם כל ימות השנה, מכל מקום כיון שאין הדרך לצאת בהם לרחוב, מותר ללובשם ביום הכיפורים אף לכתחילה. והוסיף בשם 'קיצור הלכות המועדים' (עמוד קיא) שמותר אפילו עשוי מעור סינטטי שנראה כאילו הם נעלי עור, ואין לאסור משום מראית העין, כיון שמצויים הרבה בשוק.

מותר אך אינו מהודר: לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (קונטרס הלכות חודש תשרי עמוד נב אות א, 'וישמע משה' יום כיפור עמוד רא, 'אשרי האיש' או"ח חלק ג פרק כב אות ז) מצד הדין מותר ללבוש נעלי 'קרוקס' ביום הכיפורים, למרות שזה נוח, כיון שאינו עשוי מעור, אבל אינו מהודר ללכת בהם, כי לכתחילה צריך להרגיש את הקרקע בהליכתו.

ולגבי נעלי גומי המכונים 'טניס' הורה הגרי"ש אלישיב (הערות יומא דף עח:) שאף שאין נוקטים להלכה כשיטת הבעל המאור לאסור שאר מינים, מכל מקום אסור ללבוש ביום הכיפורים נעלי טניס כיון שהוא דרך וצורת מנעל עם עקב וסוליה, ומגן על הרגל.

אסור מחומרא: לדעת הג"ר ניסים קרליץ זצ"ל (חוט שני יום הכיפורים עמוד קלו), נעל רגילה שעשויה מעור סינטטי, אפשר שאסור מעיקר הדין, כי טעם האיסור בנעל מעור הוא מפני שכך הצורה של נעל, שתופסת את הרגל, וא"כ גם נעל מעור מזויף בצורת מנעל – מניין שאין זו הנעל האסורה? ולפחות יהיה אסור משום החומרא לגבי נעליים העשויים מלבדים. וכן הדין לגבי נעלי בית שהמציאו בזמננו שהם מאד נוחות לילך בהם, ואף יותר נוחות מנעל רגילה, יהיה אסור מצד החומרא הזו.

(והעיד אחד מנכדיו שליט"א הבקי בספר חוט שני, שמה שמבואר בחוט שני לאסור נעלי בית נוחות, הכוונה הייתה לנעלי 'קרוקס'. והוסיף להעיד עוד אחד מנכדיו שליט"א, שכאשר התעורר הנושא, ביקש מבתו שתראה לו נעלי 'קרוקס', וכאשר הביאה לו נעלי 'קרוקס' פשוטות מאוד, נגע בהם ואמר שעל נעלים כאלו לא התכוון).

אסור: לדעת הגר"מ גרוס שליט"א (קובץ פסקים ותשובות אלול תשרי עמוד קסח) נעלי קרוקס, אם נוהג ללכת בו כל ימות השנה , מסתבר שאסור ללכת בהם ביום כיפור. ולדעת הג"ר נתן קופשיץ שליט"א, תלוי במציאות – אם נעלי 'קרוקס' נוחות כמו נעלים אסור, שכן בעצם שורש הדין הוא ללכת בלי נעלים כלל, וכל ההיתר בנעלים שאינם של עור הוא כיון שאין להם נוחות וצורה של נעל, אבל בנעלים נוחות, אף שהם מחומר סינטטי הם בכלל האיסור.

מצדד להיתר: התרומת הדשן (סימן קמט) מכריע לגבי עמידה ביום הכיפורים על כרים וכסתות של עור, שהמקל לצורך לא הפסיד, והמחמיר תבא עליו ברכה, והוכיח כן ממה שכתב א"ז דמותר לצאת במנעל קרוע, ושיעור הקריעה איני יודע. ואין הכוונה שקרוע בכף הרגל, אלא קרוע למעלה, וכיון שמותר במנעל קרוע, כל שכן שמותר לעמוד על גבי כלי עור. כי האיסור הוא רק נעל מעור רך שחופה את רגלו. וכן פסק הרמ"א שמותר לעמוד על כרים וכסתות של עור, ומכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה.

ובמשנ"ב (ס"ק ט) הביא דברי הפר"ח שהסכים לדעת הרדב"ז שהובא במגן אברהם דאין כאן בית מיחוש כלל. ולפי דברי הפר"ח כתב הגרי"מ רובין שליט"א ('היכלא' קובץ א עמוד עג, 'היכל הדעת' עמוד ע) שיש לצדד להתיר לבישת 'קרוקס', שהרי אינו יושב טוב על הרגל של הלובש. ויתכן שגם הפנים מאירות מודה להתיר ב'קרוקס', כיון שאינו חופה את כל הרגל. וכן דעת הג"ר משה מרדכי קרפ שליט"א (משמרת שמחות עמוד של) שכיון שה'קרוקס' אינו חופה את רוב הרגל יש להקל כדעת הפר"ח.

והוסיף הגרי"מ רובין, שמצד הסברא נעלי 'קרוקס' אינן מיועדות להליכה גמורה ואין עליהם שם מנעל טוב, אלא הם 'נעלי בית נוחות'. ואף שיש הרבה אנשים שהולכים בהם בימות החול, בטלה דעתם, שאינו אלא ענין זמני שנלקח מהנהגות הגויים. והגע עצמך – אם יתחילו כל העולם ללכת בנעלי בית המכונים 'כפכפים', ודאי שלא יהיה עליהם שם מנעל טוב.

(ע"פ גיליון 'עומק הפשט' ד' תשרי תשפ"א)

יום כיפור

אולי גם יעניין אותך

קם מקברו והתהלך ברחובות לבוש בתכריכים כאילו לא ארע מאומה!
'דרשו בכולל' פותחים סניפים בכל רחבי הארץ
שאלתי את מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, כיצד הוא מסוגל להשיא עצות לאלפי פונים בכל נושא שהוא?
למחרת הוא ביקש ללכת שוב לקברו. "אני לא יכול להאמין שהייתי עד כדי כך חסר רגישות אליו..."
בחיזוק אדיר בכל קצוות תבל, יקיימו השבוע למעלה מ-3 רבבות את המבחן הראשון על מסכת 'ברכות'
אוגדן עלוני השבת להורדה ולהדפסה | פרשת ראה - תש"פ | גליון 203
המחזה הנפלא שנראה מדי 'בין הזמנים' במרפסת של 'כולל הלפרין'
צדקה שהצילה ממוות בו ברגע! - סיפור אישי
"האם יש לך רוח הקודש?! "- שאלתי בפליאה
צפו: מרן הגר''ח קנייבסקי בכותל המערבי
לא פחות מפנקס צ'קים...
וכי לזאת ייקרא "רעהו"? המצרי הזה הוא חברו של הישראלי?!
מידי שנה היה קובע עימו מחיר דמי שכירות למחסן כדי לאחסן בו את הכבשים...
הסגולה האדירה לבנים ושידוכים בליל הסדר
שידור חוזר: מעמד הכנה לליל הסדר עם הרב שלמה לוינשטיין שליט''א
סיכום מקוצר: כל מה שצריך לזכור בערב פסח שחל להיות בשבת
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש לקיום מצוות הארבע כוסות?
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
המחזה הנפלא שנראה מדי 'בין הזמנים' במרפסת של 'כולל הלפרין'
צדקה שהצילה ממוות בו ברגע! - סיפור אישי
"האם יש לך רוח הקודש?! "- שאלתי בפליאה
צפו: מרן הגר''ח קנייבסקי בכותל המערבי
לא פחות מפנקס צ'קים...
וכי לזאת ייקרא "רעהו"? המצרי הזה הוא חברו של הישראלי?!
מידי שנה היה קובע עימו מחיר דמי שכירות למחסן כדי לאחסן בו את הכבשים...
הסגולה האדירה לבנים ושידוכים בליל הסדר
שידור חוזר: מעמד הכנה לליל הסדר עם הרב שלמה לוינשטיין שליט''א
סיכום מקוצר: כל מה שצריך לזכור בערב פסח שחל להיות בשבת
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש לקיום מצוות הארבע כוסות?
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
סיפורים חסידים למוצאי שבת

קיבל אותו הבעש"ט באהבה ואמר לו: "הרבה קוגלים הפקרתי עבורך..."

סגולה לפרנסה טובה , לילדים ולנחת מהילדים, לחיים טובים וארוכים ולבריאות

מצורע

היהודי הזה שאל את בעל 'שבט הלוי' שאלה – אבל לא סתם שאלה..

הגאון רבי שלמה זלמן פרידמן שליט"א, אב"ד סאנטוב ליקווד, על יראת שמים טהורה העומדת לעד

מצורע

על דבר אחד היה אבי הק' מקפיד בכל מאודו: כעס!

שיח יקרות בקודש פנימה, אצל כ"ק מרן אדמו"ר מסקולען-ירושלים שליט"א

מצורע

"ידעתי שהמראה הזה ייחרט בקרבי ולא ימוש ממני לעולם!"

פנינים מאחורי הקלעים של הקמת ישיבת 'אור אלחנן'

קו השיעורים של 'דרשו'
כמה קבלת במבחן?
פרפראות לפרשת השבוע
צפו: בחצרות החסידים
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
1/420
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר