מי שכבר ברך המוציא על הלחם האם יכול לברך שוב כדי להוציא את חברו?

ט"ו אדר ב'- רי"ג א' - ג'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



סימן רי"ג סעיף א' [בחלקו האחרון]

- מי שיצא אם מוציא אחרים -

מדוע עדיף שאחד יברך ויוציא את כולם יד"ח בסעודת פת ויין? | מה הדין בברכה אחרונה? | מה הדין בשאר מאכלים? | אדם שבירך ברכת המצוות, האם יכול לברך שוב כדי להוציא יד"ח את חברו? | יוצא יד"ח מחברו ולא ענה אמן, האם זה מעכב? | מה הוא התנאי שעי"ז יוצא יד"ח בשמיעת הברכה מחברו?

למדנו בתחילת הסעיף, שעדיף שאחד יברך בקול רם ויפטור בברכה את כל שאר האוכלים והשותים, כיוון שברוב עם הדרת מלך, וצריך שכולם יצטרפו ע"י שיושבים יחד, ואם מדובר בפת או יין צריכים גם להסב יחד כי זו היא הדרך שהייתה נהוגה בימים ההם, ואם לאו, לא יכול האחד לפטור את כולם, נמצא א"כ שבפת ויין צריך להסב יחד, ובשאר מאכלים מספיק שיושבים יחד, ובימינו שאין נהוג להסב לאכילת פת ולשתיית יין, אחד מברך בקול ומוציא את כולם גם בלי שהסבו יחד, אבל כל זה בתנאי שיושבים יחד.

זה הכל בברכה ראשונה, אבל בברכה אחרונה מצוה ליחלק, כיוון שמאחר והם נפרדים, אין קביעותם מושלמת, וממילא מצוה שכל אחד יברך לעצמו, משא"כ ברכה ראשונה שהם מתיישבים לאכול, שאחד יפטור את כולם, וכל זה לכתחילה, אבל בדיעבד כל היכא שאחד מברך בקול רם ומכוון להוציא יד"ח, ואחרים מתכוונים לצאת בברכתו, אע"פ שלא ישבו או הסבו יחד, בין בפת ויין ובין בשאר מאכלים, יוצאים יד"ח.

הרמ"א מביא י"א שסוברים שכל מה שאחד יכול להוציא אחרים יד"ח, זה רק בפת ויין מחמת חשיבותם, שאז יש משמעות לקביעות של האנשים יחד, אבל בשאר מאכלים שאינם חשובים אין משמעות לקביעות, ולא שייך שאחד יוציא אחרים יד"ח, ובדיעבד בכל מקרה זה מועיל.

יש נידון במ"ב, האם בזמננו שאיננו קובעים עצמנו למשתה יין, האם נאמר הדין שאחד יברך ויפטור את כולם יד"ח, או לא וכמו שאר מאכלים שאחד לא יכול לברך ולפטור את כולם.


סעיף ב'
יש הבדל יסודי בין ברכת המצוות לבין ברכת הנהנין, ברכת המצוות אע"פ שיצא, מוציא, וזה מדין ערבות שכל ישראל ערבים זה לזה, ולכן יכול לברך שוב אע"פ שיצא בעצמו יד"ח המצווה, שהרי גם הוא ערב למצוותיו ולמעשיו הטובים של חברו, משא"כ בברכת הנהנין שאדם שלא אוכל ושותה אינו יכול לברך רק בשביל חברו.

עניית אמן אינה מעכבת, ויצא יד"ח גם כשלא ענה, אבל אין זה לכתחילה.


סעיף ג'
אין יוצא יד"ח בשמיעת הברכה אפילו עונה אמן, אא"כ שמע את הברכה מתחילתה ועד סופה, והמברך ג"כ נתכוון להוציאו יד"ח.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים