מי שבירך ולא השמיע את הברכה לאוזניו האם יצא ידי חובה?

י"א אדר א'- ר"ו ב' - ג'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



סימן ר"ו סעיף ג'

- דיני הפסק וטעות בברכת הפירות -

הפסיק בשתיקה לאחר שבירך, האם חוזר ומברך? | מה הוא שיעור ההפסק בשתיקה? | הפסיק בדיבור לאחר הברכה מה דינו? | לא השמיע הברכה לאוזניו | בירך בשפה אחרת | אחיזת המאכל ביד ימין

אסור להפסיק אפילו בשתיקה בלבד בין הברכה לאכילה, ולאו דווקא בברכת הנהנין אלא גם בברכת המצוות, ולא כל שתיקה אלא שתיקה שהיא יותר מכדי דיבור שהיא שיעור של המילים "שלום עליך רבי", ובדיעבד אם הפסיק יותר משיעור זה, אם לא הסיח דעתו בינתיים א"צ לחזור ולברך.

הפסק בדיבור אסור אפילו במילה אחת ואפילו מפני היראה ומפני הכבוד, ואפילו מפני קדיש, קדושה, ברכו, ואיש"ר, אסור להפסיק, ואם הפסיק בדיבור חוזר ומברך.

הברכה צריכה להאמר בשפתיו ולשמוע באזניו את מה שאומר, ובדיעבד אם לא השמיע לאוזניו יצא, אבל אם לא הוציא בשפתיו אלא הרהר בליבו לא יצא אפילו בדיעבד.

ברכה נאמרת בכל לשון.

לא יברך ערום עד שיכסה ערוותו, וזה דווקא באיש, אבל אשה יכולה לברך ערומה באופן שהיא יושבת ופניה של מטה טוחות בקרקע כי בזה מתכסה ערוותה, ואפילו אם אינו ערום, אם לבו רואה את הערווה או שראשו מגולה, אסור לברך.

סעיף ד'

כל דבר שמברכים עליו, בין ברכת הנהנין ובין ברכת הריח ואפילו דבר מצווה, צריך לאחוז את הדבר ביד ימין דרך חשיבות.

המ"ב אומר, שכשאדם אומר לחברו להושיט לו ספר קודש, יקבלו ביד ימין דרך כבוד וחשיבות לספר קודש.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים