"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא" (במדבר י"ט י"ט)
החיד"א (מדבר קדמות מערכת א' אות כ"ו) כתב: "ואני בעניותי פשיטא לי דרבינו האר"י זצ"ל היה נטהר באפר פרה על ידי אליהו ז"ל ואז נחה עליו רוח הקודש להפליא, והגם כי לא ראיתי כתוב רמז מזה ולא שמעתי, לבי אומר לי שהרב ז"ל היה מעלים הדבר העלם נמרץ לרוב ענוותנותו"
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל… וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם: וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה" (במדבר כ' א'-ב')
בילקוט שמעוני (רמז תשס"ג) כתב: בשעה שהצדיקים מתים הם עושין רושם, כשמת רבי אליעזר נתעקרו כל האילנות שהיו באותו מקום, כשמת ר' יהושע נפלה אסטוא (בנין) של טבריה, וכן אתה מוצא כשמתה מרים נסתלק הבאר.
בס' קורא הדורות (להר' דוד קונפורטי-אשכנזי זצ"ל, דף מד.) מביא שבשאלוניקי היה ה"ר אברהם אספניא חכם גדול וזקן מופלג ונפטר שנת השצ"א ליצירה, וביום שנפטר ירד מן השמים במקום מטר אבק דק ועפר הרבה, ואז הייתי אני הכותב נער בן י"ג שנה או י"ד שנה, וזכורני שהיו לוקחים מן האבק ההוא וגונזים למשמרת להראות לבאי העולם כמה גדולים מעשי ה'.
היכן קבורה מרים הנביאה?
בסדר הדורות (ב' אלפים תפ"ח) כתב: מרים קבורה בעיר האמהות סמוך לטבריה.
ושם (ב' אלפים ת"י) הביא שכתב בס' גלילות ארץ ישראל (לה"ר גרשון ידלש, לובלין שצ"ה) "עיר האמהות היא סמוך לטבריה כחצי תחום, נקברו שם יוכבד אמו של משה רבינו, וצפורה אשתו, ואלישבע בת עמינדב, ומרים הנביאה", ובשלשלת הקבלה אומרים שמרים נקברה בהר סיני, ע"כ.
וצ"ע שהרי בפסוק זה נאמר שנקברה בקדש, בעבר הירדן.
(קב ונקי)