מספר הרב שמעון וייס מ'דרשו': "לקחתי פעם את הרב דוד הופשטטר נשיא 'דרשו' ששהה אז בארץ, לנחם אשה שבעלה נהרג בפיגוע אכזרי. בדרך לבית האלמנה עצרנו במצפה באזור, שמשקיף על קבר יוסף מלמעלה. רפרפנו במבטנו על קבוצת הנערים שסיירה שם בהדרכתו של מדריך שומר מצוות אך לא בעל חזות חרדית.
"'מי האדם שאתה מלווה?' פנה אלי בפתע מדריך הטיולים, זוכר-ולא זוכר, יודע-ואינו יודע. הסברתי לו שזהו ר' דוד נשיא 'דרשו', ומבט נדהם עלה על פניו. 'אני חייב לדבר איתו', הודיע.
"כשכולו נרגש, סיפר מדריך הטיולים לר' דוד על הקשר העמוק שלו ללימוד הדף היומי. היה לו בן אהוב ויקר, כך סיפר, שנפטר מהמחלה הארורה. אחרי פטירתו החליט האב האבל להקים מסגרת של 'כולל' לאנשים עובדים שאינם יכולים להספיק לימוד יומי של דף גמרא. הוא הציע להם מסגרת לימוד של פעם בשבוע, שבה ישלימו פערים, ילמדו את הדפים היומיים של השבוע כולו וייבחנו במבחנים של 'דרשו'".
כך, גם אנשים שזמנם אינו בידיהם, יכולים להתחבר, ללמוד כמו כל יהודי אחר. יש לכם דרך טובה מזו לפעול לעילוי נשמתו של ילד יהודי טהור שנקטף טרם זמנו?
לא ויתרו למגיד שיעור
הרב שלמה אלחדד, מגיד שיעור ואיש 'דרשו' בסרסל, צרפת, מספר על תופעה מרגשת במיוחד: יהודים שלא מוכנים להיפרד מהלימוד היומי וממגיד השיעור הקבוע שלהם.
"לפני שנים ניסיתי לדבר עם בעלי בתים בצרפת על חשיבות הלימוד היומי, על הקביעות ועל ההתמדה. 'כל בוקר, מתשע עד עשר, נפתח בלימוד של הדף היומי', כך הצעתי להם. ההצעה התקבלה ברצון רב ומתוך מוטיבציה גדולה. התחלנו באמצע מחזור הלימוד, במסכת 'קידושין'. מאז הספקנו כבר ללמוד גם את מסכתות 'זבחים' ו'מנחות', שנחשבות למסכתות מורכבות יותר, ואנחנו ממשיכים בסיפוק הלאה.
"מדי בוקר מתאספת הקבוצה שכוללת כארבעה אנשים ביום-יום, ללימוד יומי שנותן טעם יהודי ליום כולו. בסופי שבוע מצטרפים יהודים נוספים, כאלו שלומדים באמצע השבוע ליד מקומות העבודה שלהם, ובימים החופשיים שלהם באים ללמוד ליד הבית. יש בנו רואי חשבון, אנשי עסקים, רופא שיניים ועוד. כולם לא מוותרים על הקביעות הזו".
ואז מגיעים ימי חג הפסח, והרב אלחדד נוסע לבית מלון בספרד כדי לעשות שם את החג. "חלק גדול ממשתתפי השיעור אמרו לעצמם ולי: 'הרי בכל מקרה תכננו לנסוע גם אנחנו לחג. למה שלא ניסע לבית המלון שאליו אתה נוסע, ונמשיך בקביעות היומית המטעינה והמעצימה הזו? למה לנו להחמיץ כעשרה ימי לימוד, כשאפשר גם אחרת?'
"חשבו ועשו. מדי שנה, כשאני ומשפחתי נוסעים לבית המלון, באות איתנו יחד משפחות שלמות של משתתפי השיעור היומי. עם הזמן, בבית המלון הפנימו את סיבת הדברים והחלו אפילו להדגיש בפרסומים שלהם כי שיעור בדף היומי מתקיים בתקופה זו במלון…"
ואם כבר נחתנו בצרפת, הרב אלחדד מעדכן אותנו בנקודה משמעותית נוספת: "משהו חשוב עומד לקרות בצרפת במחזור הקרוב של לימוד הדף היומי, מעבר לאירוע הגדול שמארגנים ב'דרשו', ולצד התוכנית של הרב הופשטטר להגדיל את כמות השיעורים. כל מצטרף צרפתי חדש יכול לצאת למסע בן שבע השנים בלב שקט ורגוע, משום ש'קרן ספרא' בשיתוף עם הוצאת 'ארטסקרול' עמלו על תרגום כל מסכתות הש"ס וספרי העזר ללימוד הש"ס כולו – לצרפתית. יחד עם סדר הלימוד – יצאו לאור גם הספרים הרלוונטיים אליו. זו בשורה אדירה של חידוש שלא היה עד כה, ואני מזמין כל יהודי להצטרף וללמוד…"
ככה זה נראה כשהלימוד היומי הוא החמצן, כשהוא הצינור המחבר בין יהודי לאביו שבשמים, בין יהודי לנשמתו הכוספת, בינו לבין מקורות הנצח שלנו.
השיעור עבר לבית החולים
מספר הרב משה פרלשטיין מארגון 'לשבוע מטובך' מיסודו של כ"ק אדמו"ר מקרעטשניף שליט"א מרחובות: "לפני כעשר שנים הרבי החליט להקים את ארגון 'לשבוע מטובך', שמאגד פעילות למען אנשים נזקקים בתחומים שונים. הארגון הוקם לעילוי נשמתו של אברך צעיר וחשוב מהחסידות, שנפטר לפני כעשר שנים, וכלל, בין שלל הפעילויות למען הזולת, גם שיעור יומי קבוע בביתו של האב השכול.
"בתחילת הפעילות, מעבר לשיעור המדובר בדף היומי, המתנדבים הסתובבו גם בבית החולים, חילקו לכל דורש ומבקש כריכים מפנקים, שתייה וממתקים. לפני החגים הם היו משמחים את ציבור החולים והמלווים ומעלים חיוך על פניהם, ואז התרחבה היוזמה עוד יותר. בשלב מסוים האב השכול חלה ואושפז בקפלן, ואנו הבחנו בצורך שעלה מן השטח וסיפר על החסר הזועק בשיעור תורה קבוע ומחבר דווקא שם. החלטנו לעשות מעשה.
"השיעור הקבוע עבר לבית החולים, הרחיב את קהל היעד שלו והחל לפנות לקהלים נוספים. לפני כשנה האב נפטר, אך השיעור ממשיך, מנציח את המאמצים הגדולים של יהודי צדיק ובעל ייסורים למען לימוד יומי של כל יהודי.
"חשוב להבין כי השיעור פונה לאנשים שכל היהדות שלהם מתבססת על השיעור הזה ומתפתחת רבות כתוצאה ממנו. מגיד השיעור הרה"ג ר' דניאל אורלנצ'יק משמש מג"ש כבר עשרות שנים, כמו גם ראש כולל 'בין אדם לחברו' שעוסק בשמירת הלשון ועורך המדור ההלכתי ב'קו ונקי'. ציבור המשתתפים כולל חולים מאושפזים, אנשים מהצוות הרפואי של בית החולים ואנשים שמגיעים לצורך בדיקות תקופתיות. מדי יום, בשתים עשרה ורבע בצהריים, עוצרים הכל, באים ללמוד".
מגיד השיעור הרב אורלנצ'יק שפוגש בהם מדי יום, מתרגש לראות את התוצאות המפעימות של שעה יומית אחת.
"אחד ממשתתפי השיעור קרא לי לצד באחד הימים, ביקש לשוחח. הוא סיפר על איש צוות בבית החולים, שרבים וטובים ניסו לדבר איתו לא פעם ולא פעמיים על עיקרי הלכה. אך הוא בשלו, מצידו דיברו אל הקיר. 'אבל אז אירע מהפך בלתי צפוי', כך סיפר הדובר בהתרגשות, 'הוא החל להשתתף בשיעור, ובלי קשר ישיר לנושאים המדוברים בו – הוא הלך והתחזק, הלך וקיבל עליו עוד ועוד, הלך והפך ליהודי עם לב חם לכל דבר שבקדושה.
"איך זה קורה? פשוט מאוד. בשל האופי של ציבור המשתתפים נוצר צורך להרחיב בנושאים שונים, וכך מגיעים לנושאי יסוד יהודיים ומבינים אותם לעומק. מכאן – קצרה הדרך להתחזקות.
"לפני כמה חודשים התחלנו להוסיף בסוף השיעור דקות ספורות על הלכות לשון הרע ורכילות, הכוללות דוגמאות ושאלות מהחיים עצמם. השאלות שמגיעות אלי בתום השיעור מרחיבות את הלב ומעודדות להמשיך בעשייה. אנשים קבעו איתי לימוד שבועי בחברותא מעבר לשיעור, אחרים התעוררו לבדוק תפילין ולהחליף מזוזות, ורבים מבקשים שהשיעור היומי יוקדש לרפואת קרוב המשפחה המאושפז שלהם.
"כך, מתוך קידוש השם גדול, כבר חמש פעמים ערכנו סיומי מסכת במרכז הרפואי קפלן, בהשתתפות של חמישים ואפילו מאה אנשים".
